דיפלומטיה אחרת - נשים, שלום וביטחון
בעולם שבו מתנהלות מלחמות קשות, לא רק בישראל, הולכת ומתחדדת ההבנה שנשים כמעט ואינן נוכחות בזירות קבלת ההחלטות, במיוחד בכל הנוגע למשא ומתן לשלום ולסיום סכסוכים. במטרה להעלות את המודעות לחשיבות השילוב של נשים בדיפלומטיה ובמהלכים מדיניים, האו"ם הכריז על "יום הנשים בדיפלומטיה", שיצוין ברחבי העולם ב-24 ביוני.
לפני 25 שנה התקבלה ההחלטה ההיסטורית של מועצת הביטחון של האו"ם – החלטה 1325 שקוראת לייצוג נשים ממגוון הקבוצות במוקדי קבלת החלטות בנושאי שלום וביטחון, להגנה על נשים מכל סוגי האלימות ולהטמעת חשיבה מגדרית בשיח בנושאי שלום ובטחון.
מדינת ישראל הייתה מהראשונות לאמץ רכיבים מתוך ההחלטה בחקיקה כבר בשנת 2005 ואף התחייבה בהחלטת ממשלה היסטורית בשנת 2014 לאמץ תכנית פעולה ליישומה, אולם עד היום, שנת 2025 ההחלטה לא יושמה, אלא להפך: קולן של נשים מושתק, הן מודרות מפורומים של קבלת החלטות והצרכים שלהן וההשלכות הקשות של ההחלטות עליהן כלל לא נלקחים בחשבון בקבלת ההחלטות.
חשוב לזכור כי מועצת הבטחון של האו"ם היא גוף שמטרתו לקדם שלום ופתרון סכסוכים, וזו גם המטרה של ההחלטה - מעורבות של נשים בקבלת החלטות בנושאי שלום ובטחון מקדמת פתרון סכסוכים. הטמעת ראייה מגדרית בהסכמי שלום הופכת אותם ליציבים יותר ובני קיימא, מאחר והם מתייחסים לכלל הצרכים האנושיים של הא.נשים החיים באזור הסכסוך, ולא רק לנושאים של אלימות, נשק ואמצעי ביטחון. מחקרים מראים שמעורבות נשים במשא ומתן מגדילה ב-35% את הסיכוי להסכם שלום שיחזיק מעמד לפחות 15 שנה.
במדינות אחרות שהתמודדו עם מצבי סכסוך מתמשך ומלחמות יש ניסיון רב שמוכיח כי נשים יכולות ליצור דיפלומטיה אחרת ולהוות מפתח לשינוי בסכסוכים איומים שנמשכו עשרות שנים.
כך למשל, נשים שהביאו לסיום הסכסוך בצפון אירלנד – היו היחידות סביב שולחן המו"מ שייצגו נשים משני צידי המתרס, וכך שברו את הדיכוטומיה בין הצדדים היריבים. נשים שהביאו לסיום הסכסוך בפיליפינים, לימדו אותנו שמהלכים שמתחילים בחברה האזרחית (כמו "אזורי שלום" שאסור להכניס אליהם נשק או הפסקות אש בחגים) פעמים רבות מתרחבים, מאומצים בסופו של דבר בידי המדינה והופכים למציאות. מהנשים שהביאו לסיום הסכסוך בקולומביה למדנו על החשיבות של איסוף עדויות - עדויות של נשים על הפגיעות בהן וגם על הצרכים שלהן ועל האופן שבו הן רואות את הפתרון, יצרו את הבסיס לתהליך השלום בקולומביה, שכנעו בנחיצות שלו ובצורך לשלב בו ראייה מגדרית.
בישראל נראה כי קובעי מדיניות לאורך השנים לא הפנימו את הצורך בהטמעה של החלטה 1325. למעלה ממאה מדינות פרסמו תכנית פעולה ליישום החלטה 1325, אך ישראל לא הכינה תכנית פעולה כזו, על אף שהתחייבה לעשות זאת בהחלטת ממשלה משנת 2014. גם ממשלת השינוי שהתחילה מהלך של הכנת תכנית פעולה כזו, בסופו של דבר נסוגה לתכנית שאינה עוסקת בסכסוך.
היום זה ברור - חסר לנו ייצוג לנשים במוקדי קבלת ההחלטות ובתהליכים המדיניים. חסרה לנו ראייה מגדרית וראייה אנושית בקבלת ההחלטות וחסרה לנו הגנה על נשים. חסרה גם אמירה של הקהילה הבינלאומית ושל המתווכות שנשים חייבות להיות מסביב לשולחן קבלת ההחלטות.
הניסיון בעולם מראה כי מתן ייצוג לנשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה יכול להביא לפתרונות יצירתיים ולמענה אמיתי לצרכים מגוונים וכך לסייע בירידה לשורש הסכסוך ולפתרונות בני-קיימא. במלאת 25 שנה להחלטה 1325, ולאחר למעלה משנה וחצי של מלחמה, ולאחר שהוחלט לפתוח במלחמה קשה נוספת, חשוב להבין שייצוג שוויוני למגוון קולות של נשים זה לא רק דבר ראוי, אלא מפתח להיחלץ מהמבוי הסתום שנקלענו אליו.
עו"ד אלה אלון היא מנכ"לית שותפה של עמותת איתך מעכי - משפטניות למען צדק חברתי
