ניתוח
המצב הכלכלי של הישראלים הולך ורע, אבל התקציב האטום מתעלם מהם
החוסן הכלכלי של הישראלים בקריסה: כמעט מחצית מדווחים שהוצאותיהם גדולות מההכנסות, 30% משכו חסכונות, 25% לקחו הלוואות כדי לסגור את החודש. ובינתיים, הממשלה עסוקה בפיזור כספים קואליציוניים
המצב הכלכלי של משקי הבית בישראל הולך ומידרדר. מדד החוסן הכלכלי שמפרסם ארגון פעמונים צנח ב־5 נקודות מ־64 ב־2023 ל־59 ב־2024. מאז שהמדד נוסד ב־2021, נתון זה נמצא בירידה מתמדת. 45% מהמשיבים ענו שמצבם הכלכלי הורע ב־2024 ורק 10% השיבו שמצבם השתפר. 42% ענו שהוצאותיהם גדולות מההכנסות. זאת לעומת 35% ב־2022 ו־37% ב־2023. כלומר מספר המשפחות החיות בגירעון קבוע גדל כמעט בחצי בתוך שלוש שניים. סביר להניח שתרמו לכך סגרי הקורונה, העלייה ביוקר המחיה והמלחמה. מה שלא סביר הוא שלא מוקדשת לכך כמעט שום תשומת לב ממשלתית.
איך מתמודדים עם המצב שהורע? 67% אמרו שצמצמו הוצאות, 34% נכנסו למינוס ו־24% הגדילו אותו, 29% משכו חסכונות, 25% קיבלו עזרה מבני משפחה או חברים, 23% לקחו הלוואה מגוף פיננסי או מהעבודה. מספרם של אלה שנכנסו לחובות או הגדילו אותם גבוה במיוחד בקרב החרדים (48%), עצמאים (47%) ובגילאי 44-35 שהם גילאי הורות מובהקים (47%).
השבוע אישרה הכנסת את החוק להקמת הרשות הלאומית למאבק בעוני. ייתכן שבעוד כמה שנים, כשהרשות ומחלקת המחקר שלה יפעלו, יהיה מי שידווח לציבור באופן סדיר על מצב העוני, ולא פחות חשוב על מספרם של המתקרבים לעוני. בינתיים את תפקיד הממשלה ממלאות עמותות חברתיות, כפי שמילאו את תפקידה בסיוע לחברה הקורסת במלחמה.
אחת השאלות בסקר היתה: האם ב־12 החודשים האחרונים יצא לך להימנע מצריכת מוצרים בסיסיים דוגמת תרופות ומזון חיוני בעקבות מצבך הכלכלי? בשלוש השנים הראשונות של הסקר אחוז האנשים שהשיבו בחיוב היה יציב: בין 22% ל־23% מהמשיבים. בסקר 2024 הנתון הזה קפץ ל־31%. בקרב בעלי ההכנסות הנמוכות, 47% מוותרים על מוצרים בסיסיים. נתון זה חשוב במיוחד משום שמי שחוסך בהוצאות חיוניות בדרך כלל יהיה פחות בריא ויעלה למדינה בעתיד הרבה יותר.
מדד החוסן הכלכלי של ארגון פעמונים, שמלווה משפחות בהדרכה להתנהלות כלכלית נכונה באמצעות 3,000 מתנדבים, משקף את היכולת של משקי הבית לעמוד בקשיים כלכליים. המדד משקלל שישה רכיבים: יכולת לסגור את החודש, יכולת לעמוד בזעזוע בהוצאות או בהכנסות, מידת החיסכון החודשי, הימנעות מצריכת מצרכים חיוניים ותחושת מסוגלות כלכלית.
הנתונים המדאיגים של פעמונים מצטרפים לנתונים דומים של גופים אחרים. בסקר שערך ארגון לתת (ארגון הגג של עמותות הסיוע במזון) השיבו 40% מהישראלים כי המצב הכלכלי שלהם הורע בהשוואה לפסח אשתקד. 50% מהציבור מצמצמים בהוצאות על מזון לעומת 25% בשנה שעברה, ו־40% מצמצמים בהוצאות חיוניות בגלל יוקר המחיה (לעומת 28% אשתקד). על פי נתוני לתת, מתחילת ינואר גדלה ההוצאה החודשית של משק בית ב־1,644 שקל בממוצע בעקבות עליות מחירי המזון, המע"מ, החשמל, הארנונה ועוד. המשמעות היא תוספת של 19,728 שקל לשנה.
בשבוע שעבר אישרה הכנסת תקציב אטום לגמרי שכולל קיצוצים רוחביים בנושאי חינוך ורווחה כדי לממן כספים קואליציוניים המיועדים לישיבות, לפעולות הדתה ולהתנחלויות. מצבם ההולך ומידרדר של משקי הבית מעניין את הקואליציה כשלג דאשתקד.
בסקר של לתת 50% ממשרתי המילואים ו־62% מהמפונים ענו שהמצב הכלכלי משפיע לרעה על מערכת היחסים בתוך המשפחה. כמעט 70% מהמפונים נאלצו לוותר על צרכים בסיסיים כמו תרופות או מוצרי מזון בסיסיים. 56% מהם ענו שמצבם הכלכלי הורע ב־2024.
ואיפה הממשלה? היא היתה יכולה להשקיע הרבה יותר במשפחות של משרתי המילואים במקום באברכים ובהתנחלויות, למשל במענקי שיקום לעסקים של אנשי מילואים ותוכניות סיוע לבנות זוג של אנשי מילואים שנפלטו מעבודה. היא יכלה להיות הרבה יותר נדיבה למפונים חוזרים ובמיוחד לעסקים הקורסים בצפון ובדרום. בנושא יוקר המחיה היא יכלה להתחיל להרחיב את חינוך החינם. אבל זו ממשלה שחלק ממנה עסוק בהישרדות משפטית, חלק בהפיכה משטרית, חלק בהתיישבות וכיבוש משיחי וחלק בהשתמטות המונית. במצב הזה לא נשאר מי שיעסוק ביוקר החיים עצמם.
