קשישים ונכים הופקרו: 620 אלף בלי ממ"ד והמשרדים מתחמקים
רוב הנפגעים מהטילים הם אזרחים ותיקים ואנשים עם מוגבלות, אך הממשלה לא הכינה תוכנית להוספת ממ"דים או מתחמי פינוי עבורם. משרדי הרווחה, הבריאות והשוויון החברתי מעבירים אחריות ביניהם, ואיש לא נוטל אחריות על האוכלוסייה הפגיעה. עלות הוספת ממ"דים נאמדת ב-9-12 מיליארד שקל
יו"ר ארגון נכה לא חצי בן אדם אלכס פרידמן צייץ ב־X ש"כואב לראות שרוב ההרוגים מהטילים הם קשישים, נכים, אנשים שאין להם מרחב מוגן או יכולת להגיע אליו בזמן. המדינה חייבת לדאוג להם". אבל היא לא דואגת להם. המחדל הממשלתי בנושא מיגון אנשים עם מגבלות תנועה, זקנים ונכים, כפול. למרות כל העימותים ומלחמות שבהן מעורבת ישראל, אין תוכנית להוספת ממ"דים לדירות שלהם. אף על פי שאנחנו כבר שנה ושמונה חודשים במלחמה, גם אין מתחמי פינוי לאנשים מוגבלים בתנועה ואין שום תוכנית לאומית לפתרון הבעיה. קשה שלא להגיע למסקנה שלממשלה פשוט לא אכפת.
את הבעיה איתר גם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן. בסיור שערך שלשום באתרי הפגיעות בפתח תקווה ובהרצליה אמר ש"מקרב הנרצחים והנפגעים יש אזרחים ותיקים ואנשים עם מוגבלות. חייבים להעניק להם תשומת לב מיוחדת. השלמנו ביקורת על טיפול הממשלה בפינוי אזרחים ותיקים ואנשים עם מוגבלות. נעקוב אחר הטיפול באוכלוסיות אלו. נדרש שמשרד הרווחה ילווה ויסייע במתן פתרונות רלבנטיים לאוכלוסיות אלו".
מה היקף הבעיה? ב־2021 פרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת תחשיב לבקשת ח"כ אתי עטיה מהליכוד שלפיו בישראל כ־512 אלף משקי בית עם אזרחים ותיקים (מעל גיל 65) ללא ממ"ד וכ־108 אלף משקי בית עם נכים עד גיל 65 ללא ממ"ד, 620 אלף בסך הכל. 450 אלף מהם גרו בדירה בבעלותם, מה שמגדיל את ההיתכנות לסיוע בהוספת ממ"ד. הנתונים נכונים ל־2018. מסמך הממ"מ מציין ש"למרחב מוגן קומתי או דירתי יש יתרון על פני מקלט מכיוון שהגישה אליו יותר מהירה והוא מותאם יותר לשהייה ממושכת. ליתרונות אלה יש חשיבות רבה יותר בקרב אוכלוסיות שמתקשות להגיע למקלטים בזמן קצר, כגון אזרחים ותיקים ואנשים עם מוגבלות".
בתשובה לשאלה מה עושים אנשים עם מגבלות תנועה כשיש אזעקות, עונה פרידמן "מתפללים". הוא מספר שבמלחמת עזה פינו אנשים עם מוגבלות מאזורים מוכי טילים לאזורים שקטים יותר. לדבריו, עכשיו הוא מקבל תשובות ש"כל המדינה בסכנה ואין טעם לפנות". את המקומות הפנויים המעטים במוסדות סיעודיים שומרים למוגבלי תנועה שביתם ייהרס. הוא מספר ש"משרד הרווחה מעביר את האחריות למשרד הבריאות. ממשרד הבריאות לא חזרו אליי. אני מצפה משניהם ביחד עם פיקוד העורף לעשות תוכנית ולפנות את האנשים האלה. כמו שמקימים מתחמי בתי חולים מתחת לקרקע, צריך להקים מתחמים ייעודיים לאנשים האלה". אל שלושת הגורמים הלא מתפקדים האלה מתווסף גם המשרד לשוויון חברתי האחראי לתכלול הטיפול באזרחים ותיקים בראשות השרה מאי גולן.
השרה לשוויון חברתי לשעבר מירב כהן אומרת ש"לרוב האוכלוסייה אין ממ"ד. איך מבוגר בשלוש לפנות בוקר ילך למקלט?". כהן ופרידמן מציינים שהגופים היחידים שמציעים לעתים פתרונות אלה הרשויות המקומיות, אם בדמות מלווה לקשיש/נכה ואם בדמות מציאת דיור חלופי. כהן אומרת ש"לפעמים אנשים מסתדרים עם המשפחה, אבל למי שרוצה צריך להציע פתרון". אפשרות אחת, לדבריה, היא העברה למקום חלופי ואחרת היא הצבת מיגוניות ציבוריות. היא מציינת שבדיונים רבים היא העלתה את הצורך בתוכנית לבניית ממ"דים לקשישים ואנשים עם מוגבלות. לדבריה, אצל אנשים רבים מה שמרתיע מבניית ממ"ד זה לא הכסף אלא הבירוקרטיה והחשש מהונאות. לכן מה שהמדינה צריכה לעשות זה להוציא מכרז לרשימת קבלנים שיבנו ממ"ד בפיקוח המדינה ובין היתר ידאגו לכל הליכי התכנון. היא כמובן תומכת בכך שזה יהיה גם מסובסד, אבל אומרת שגם המצב שבו המדינה תיקח אחריות הוא שיפור גדול.
המסמך של הממ"מ חישב אומדנים לסבסוד ממ"דים שמבוססים על עלות של 140 אלף שקל להוספת ממ"ד. הוא מנה שלוש אפשריות: פטור ממע"מ על הבנייה – אובדן הכנסות של 9.15 מיליארד שקל, מימון ריבית על הלוואה – עלות של 12 מיליארד שקל, פטור מארנונה לממ"ד – אובדן הכנסות לשלטון המקומי של 187 מיליון שקל בשנה. בשתי האפשרויות הראשונות ההנחה היא שהמימוש וגם העלות יתפרסו על שנים רבות.
מפיקוד העורף לא נמסרה תגובה. ממשרד הרווחה נמסר ש"פינוי יזום של אוכלוסייה מתבצע על ידי פיקוד העורף ואך ורק על פי החלטת ממשלה. המשרד משקיע מאמצים רבים לאיתור אנשים עם מוגבלות ולמיפוי צורכיהם, במיוחד בחירום. בבתי האבות ובמסגרות הדיור החוץ־ביתיות יש מיגון בהתאם להנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף. מסגרות הקהילה לאזרחים ותיקים כמו מרכזי היום ומועדוני מופת הונחו ליצור קשר יומיומי עם האזרחים הוותיקים, לעקוב אחר מצבם ולבצע מיפוי צרכים".
ממשרד הבריאות נמסר כי הוא "מקבל באופן שוטף מידע מקופות החולים שאחראיות על מיפוי של חולים עם צרכים מיוחדים, בהם אוכלוסייה סיעודית. הנתונים מעודכנים בדשבורד ייעודי במשרד, כך שבעת הצורך משרד הבריאות מנתב מענה מתאים לאוכלוסייה זו, בשיתוף קופות החולים. משרד הבריאות גיבש מענה לאומי לנושא פינוי האוכלוסייה".
מהמשרד לשוויון חברתי נמסר ש"האגף לאזרחים ותיקים הפועל תחת סמכות המשרד מספק מגוון שירותים ומענים לאוכלוסייה זו, לרבות מוקד חירום טלפוני 24/7". במשרד אומרים שחלוקת התפקידים בין משרדי הממשלה היא שהאגף מטפל באזרחים ותיקים עצמאיים, והסמכות בעניין קשישים נתמכי רווחה וסיעודיים היא של משרדי הרווחה והבריאות.
