פרשנות
דרוש תליין לביצוע גזר דין מוות ללא חנינה, לערבים בלבד
הצעת חוק עונש מוות למחבלים מתקרבת לקו הסיום - ללא זכות חנינה, ללא הכרעה פה אחד, ורק לנאשמים שאינם אזרחי ישראל. החוק קובע שהתלייה תבוצע "בידי סוהר שהנציב מינה לכך" - כך שבקרוב, כנראה, ייפתח מכרז למינוי התליין הרשמי של מדינת ישראל. השאלה: האם זה יעבור את בג"ץ?
בחסות המלחמה, מתקרבת לקו הסיום הצעת חוק עונש מוות למחבלים. עונש המוות, שהולך ונמחק מספרי החוקים של המדינות המערביות-הדמוקרטיות, ממשיך להתקיים בארגז הכלים של דיקטטורות חשוכות שאנחנו חותרים להידמות להן, למשל ברפובליקה האיסלאמית של איראן. עכשיו, אחרי שחוק הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים עבר אצלנו, עלול להיכנס לספר החוקים עוד חוק שמקדם את הדמיון בינינו לבין איראן - חוק עונש המוות.
החוק צפוי לעלות בשבוע הבא לקריאה שנייה ושלישית ולהתמקם בספר החוקים. הוא לא מיועד לחול על יהודים, שמוחרגים בסעיף שמייחד את העונש לטרוריסט שרצח "מתוך מטרה לשלול את קיומה של מדינת ישראל". סעיף אחר מחלץ מחבל התלייה "אזרח או תושב ישראלי". יגאל עמיר הבא יהיה חסין, וגם ד"ר ברוך גולדשטיין שטבח במתפללים במערת המכפלה ייתלה - אבל רק בסלון ביתו של יוזם החוק, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.
בהחלט יש כאן אכיפה בררנית, אבל זו לא התקלה המשפטית היחידה בחוק. ח"כ גלעד קריב מהדמוקרטים שלח "התרעה חריפה ודחופה" לפצ"ר האלוף איתי אופיר. קריב טוען שהנוסח הקיצוני של הצעת החוק מנוגד למשפט הבינלאומי, במיוחד לסעיף 75 באמנת ז'נבה ש"קובע במפורש", כותב קריב, "כי אין לבצע גזר דין מוות אלא בחלוף שישה חודשים ממועד נתינתו, ובשום מקרה אין לשלול מנידונים למיתה את הזכות להגיש בקשת חנינה".
קריב מונה שלוש סתירות למשפט הבינלאומי: החוק קובע שגזר דין יבוצע תוך 90 יום ואילו האמנה קובעת שצריך לפחות חצי שנה; האמנה קובעת שצריך לאפשר זכות חנינה והחוק שולל; וגם - האמנה קובעת ששלילת זכויות דיוניות בסיסיות מנאשמים שנשפטים בבית דין צבאי מהווה פשע מלחמה. "במתכונתו הנוכחית", טוען קריב, "זה יהיה החוק הראשון בהיסטוריה של מדינת ישראל שהוראותיו מחייבות לבצע משהו שמוגדר בדין הבינלאומי כפשע מלחמה".
הצעת החוק נרקחה בוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל, חבר מפלגתו של בן גביר שהופקד על הגשמת חלומו הרטוב של השר. במהלך הדיונים טען ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו (שהגיש הצעה מקבילה משלו) שבגלל ייחודו וחומרתו של עונש המוות ראוי לקבוע שבית הדין יורכב מקצינים שדרגתם לפחות סגן אלוף. הרוב הקואליציוני נפנף את ההצעה הזו. "ירדתם מהפסים", זעקה ח"כ מרב בן ארי (יש עתיד), "גם קצין בדרגת סגן יוכל להטיל עונש מוות?".
פורר העלה גם את זכות החנינה שמתחייבת באמנת ז'נבה, וגם אותה טאטא הרוב בוועדה לפח. "מעבר להיבט הערכי", טוען קריב, "מציאות משפטית ומבצעית זו מעמידה את אלוף פיקוד מרכז ואת החוקרים, התובעים והשופטים בסכנה משפטית ברורה וחושפת אותם להליכים במדינות זרות ובטריבונלים בינלאומיים. כולם ייחשבו כנוטלים חלק בהפרה מפורשת של הוראות הומניטריות".
בן גביר עצמו הגיע לדיוני הוועדה, בעיקר כדי לקבל פוטו-אופ שישתלב בקמפיין הבחירות של עוצמה יהודית. כמו שהצטלם בחדר ההנצחה לעולי הגרדום; כמו שהצטלם בעת ביצוע מעצרים. מסתבר שבן גביר לא רק הופך את המשטרה למיליציה פרטית שלו, אלא גם משתמש בה לקמפיינים פוליטיים.
במסגרת התחרות לקידום חוקי ההפיכה המשטרית, צפוי היה שהחוק הזה יהיה תרומתם של בן גביר ועוצמה יהודית לשירותה ושימושה של הדיקטטורה ההלכתית שנרקמת כאן. אחרי שהתנגדו לעסקת חטופים, עכשיו הם מתאווים לעונש מוות למחבלים - ואחרי זה הם מתלוננים שמכנים אותם "אוכלי מוות".
השב״כ, המל״ל, צה״ל, משרד החוץ, משרד המשפטים וועדת השרים לענייני חקיקה מתנגדים לנוסח הנוכחי של הצעת החוק, שמתנגשת חזיתית עם הדין הבינלאומי, מסכנת את היחסים עם מדינות האיחוד האירופי וחושפת את חיילי צה״ל וקציניו בשטחים לסנקציות. ההצעה כעת מופיעה בגרסתה הקיצונית ביותר – ללא זכות חנינה; ללא צורך בהרשעה/גזר דין פה אחד; ללא הגבלה על קטינים או בעלי מוגבלויות. "אני פונה אליך", כותב קריב לפצ"ר אופיר, "בבקשה שחומרת הדברים תוצג במלוא עוצמתה בפני שר הביטחון וראש הממשלה, בתיאום עם ראש המטה הכללי. מעבר לשלל הפגמים הערכיים והמוסריים בהצעת החוק הנדונה, מחובתו של צבא ההגנה לישראל להתריע באופן הברור והנחרץ ביותר נגד חקיקה הפוגעת במפקדים וחיילים בצה"ל וחושפת אותם לאתגרים בלתי פתירים ולסכנות משפטיות".
הדיון על עונש מוות – בעד ונגד – מתנהל במישור התועלתני והערכי. בשניהם אפשר להכביר עד אין קץ נימוקי בעד ונגד. אחד מנימוקי הבעד הבולטים הוא ארה"ב, שכן מלבדה עונש המוות הוא נחלתן של דיקטטורות בלבד. ובכן, גם בארה"ב סובל עונש המוות מדעיכה בפופולריות. 23 מדינות ביטלו אותו כליל, ב-6 הוא מוקפא וב-21 הוא חוקי ופעיל. במיוחד בדרום שלא יכול עדיין להיגמל מהמסורת של לינץ' בשחורים. בכל מקרה, נרשמת ירידה חדה במספר ההוצאות להורג שמגיע בשנים האחרונות ל-30-20 בשנה.
ובאשר לביצוע המיועד בישראל – גזר הדין יתבצע בתלייה בבית הכלא שבו מוחזק הנידון "בידי סוהר, שהנציב מינה לכך". בקרוב, יש להניח, ייפתח מכרז או ועדת איתור למינוי התליין הרשמי של מדינת ישראל.
וכרגיל השאלה - האם החוק יעבור בג״ץ? שתי מכשלות ניצבות על דרכו. הראשונה, הסעיפים שמנוגדים למשפט הבינלאומי, ששופטי בג״ץ עשויים להורות על תיקונם או הסרתם. השנייה, היות החוק מנוגד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. הרג ממוסד בידי המדינה הוא פגיעה חזיתית בערכי מדינה שההומניזם נמנה על דגליה. השאלה הגדולה היא האם ישראל עדיין נמנית על המדינות האלה?
