סגור
אנשים עולים ל אוטובוס קו אגד מספר 921 ב תל אביב
אוטובוס. גדל חלקם של האזרחים הוותיקים ל־14% מכלל התיקופים (צילום: יאיר שגיא)

למרות "צדק תחבורתי": הנסיעות באוטובוסים גדלו בקצב נמוך

השקעות מיליארדי שקלים והצהרות של מירי רגב לא השיגו את התוצאה ב־2025, והשימוש בתחבורה הציבורית אינו מהווה מענה מספיק לרכב הפרטי. הרכבת הקלה בגוש דן רשמה זינוק של 21%, אך בירושלים נרשמה ירידה בעקבות עבודות תשתית 

השימוש באוטובוסים בישראל ממשיך לגדול, אך בקצב מתון. 780.9 מיליון תיקופי נסיעות נרשמו באוטובוסים בקווים קבועים בשנת 2025, עלייה של 1.4% בלבד לעומת 769.8 מיליון תיקופים ב־2024. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המתעדים את השימוש בתחבורה הציבורית בשנים 2025-2021.
הנתונים מציירים תמונה מורכבת: מצד אחד, מספר הנסיעות באוטובוסים גדל. מצד שני, קצב הגידול נותר נמוך ביחס לצורך בהסטת נוסעים מהרכב הפרטי לתחבורה הציבורית. זאת בתקופה שבה המדינה משקיעה מיליארדי שקלים בסבסוד התחבורה הציבורית, ובמקביל מפעילה רפורמות שנועדו להוזיל את הנסיעה לקבוצות אוכלוסייה שונות, כמו רפורמת "צדק תחבורתי", שהגדלת המשתמשים בתחבורה הציבורית נמנתה בין מטרותיה.

1 צפייה בגלריה
מירי רגב שרת התחבורה  בבית המשפט המחוזי במהלך משפט נתניהו
מירי רגב שרת התחבורה  בבית המשפט המחוזי במהלך משפט נתניהו
שרת התחבורה מירי רגב. מחלוקת על עתיד התחבורה הציבורית
(צילום: חיים גולדברג/פלאש 90)

82.4% מהתיקופים באוטובוסים ב־2025 היו בקווים עירוניים — 643.4 מיליון תיקופים. בקווים בין־עירוניים נרשמו 120.6 מיליון תיקופים, המהווים 15.4%, ואילו בקווים אזוריים נרשמו 13.2 מיליון בלבד, 1.7% מהתיקופים. ירושלים ממשיכה להיות העיר שבה נרשם מספר התיקופים הגבוה ביותר — 171.4 מיליון, שהם כ־22% מכלל התיקופים באוטובוסים. אחריה תל אביב־יפו עם 81.3 מיליון וחיפה עם 54.8 מיליון.
גם פילוח לפי שעות מלמד שהאוטובוס עדיין משמש בעיקר ככלי תחבורה של מי שנוסע בתחב"צ באופן קבוע. שיא התיקופים נרשם בין 13:00 ל־14:00 (61.2 מיליון תיקופים), ובמקום השני בין 7:00 ל־8:00 (עם 58.7 מיליון). מנגד, בין 3:00 ל־4:00 לפנות בוקר נרשמו 162 אלף תיקופים בלבד.
אחד הנתונים הבולטים הוא חלקם של האזרחים הוותיקים: ב־2023 הם רשמו 94 מיליון תיקופים, ואילו ב־2025 — 110 מיליון תיקופים, שהם 14.1% מכלל התיקופים באוטובוסים. זאת אף שקבוצת גיל זו מהווה 12.8% מאוכלוסיית המדינה. את הנתון הזה ניתן לזקוף לטובת רפורמת "צדק תחבורתי", שהעניקה לאזרחים ותיקים מעל גיל 67 נסיעה חינם בתחב"צ.
בתחבורה המסילתית התמונה שונה בין האזורים. הרכבת הקלה בירושלים רשמה ב־2025 כ־29.9 מיליון תיקופים, ירידה של 23.7% לעומת 2024. הירידה קשורה, בין היתר, להשבתת המקטע המרכזי של הקו האדום למשך 14 שבועות, החל מספטמבר 2025, לצורך חיבורו לקו הירוק. הרכבלית בחיפה רשמה גידול משמעותי של 26.9%, ל־1.4 מיליון תיקופים. הכרמלית, לעומת זאת, ירדה ב־7.1%, לכמיליון תיקופים.
הרכבת הקלה (הרק"ל) בגוש דן, שהחלה לפעול באוגוסט 2023, המשיכה להגדיל את השימוש: 29.9 מיליון תיקופים נרשמו בקו האדום ב־2025, עלייה של 21% לעומת 24.7 מיליון ב־2024. על פי נתוני נת"ע, בשנה האחרונה הקו האדום — שבשלב זה הוא קו הרק"ל הפעיל היחיד בגוש דן — רשם כ־3 מיליון תיקופים בממוצע בחודש.
בתוך כך, מקטע ראשון של הקו הירוק של הרכבת הקלה בירושלים צפוי להתחיל לפעול בשבוע הבא. הקו L3 מחבר בין תחנת הטורים ברחוב יפו לבין מלחה, משתרע על כ־7 ק"מ וכולל 13 תחנות, 12 מהן חדשות. אלא שהפתיחה אינה מסמנת את השלמת הקו הירוק או את סיום הקמת הרשת הירושלמית, אלא הפעלה של מסילה שהייתה אמורה להיפתח לפני כעשור, ומקטע אחד מתוך פרויקט רחב שטרם הושלם.
הנתונים מגיעים על רקע מחלוקת רחבה יותר על עתיד התחבורה הציבורית בישראל. בעוד המדינה מקדמת השקעות בתשתיות, רפורמות תעריפים ושינויים במבנה ניהול התחבורה, השירות עצמו עדיין מתקשה להתחרות ברכב הפרטי.