ניתוח
ישראל מאבדת את הדור הבא: יותר צעירים לא לומדים, לא עובדים ובסיכון לפשע
שנתון החינוך של ה־OECD שפורסם אתמול חושף משבר צעירים חמור בישראל; שיעור הצעירים ללא השכלה תיכונית בישראל עלה מ־9% ב־2015 ל־11% ב־2025; שיעור הצעירים שאינם לומדים ואינם עובדים בישראל עלה מ־17% ל־20%; נתוני הדור האבוד
שורה של נתונים קשים על מערכת החינוך נחשפו בשנתון החינוך של ה־OECD, שפורסם אתמול. שיעור הצעירים ללא השכלה תיכונית בישראל עלה מ־9% ב־2015 ל־11% ב־2025. שיעור הצעירים שאינם לומדים ואינם עובדים בישראל עלה מ־17% ל־20%, העלייה הגבוהה ביותר בין המדינות המפותחות, בעוד ממוצע ה־OECD ירד ל־13%. שיעור הגברים בני 34-25 עם השכלה אקדמית בישראל דרך במקום על 36% מ־2015 עד 2025. בממוצע ה־OECD הוא עלה מ־34% ל־43%. ישראל, שהיתה בפסגה העולמית בשיעור האקדמאים, הולכת ומתרחקת מהפסגה.
בראשית החודש פורסמו תוצאות מבחני PISA 2025 לבני 15, שבהם רשמה ישראל קריסה מוחלטת. בשלושת המקצועות הקבועים, מתמטיקה, קריאה ומדעים, התוצאות של ישראל הן הנמוכות ביותר שהושגו אי־פעם. בשלושת התחומים ישראל בחמישון התחתון של המדינות המפותחות. בשלושת התחומים ישראל במקום ה־31 מתוך 35 מדינות בכמות המצטיינים. 46% מהתלמידים מתחת לסף המינימלי במתמטיקה, 40% במדעים ו־41% בקריאה.
1 מ־9 בישראל לא מסיימים תיכון
ב־OECD המגמה הפוכה
השנתון של ה־OECD חושף בעיות קשות ביותר של בוגרי מערכת החינוך. אולי הקשה שבהן היא ששיעור התלמידים שלא מסיימים תיכון בעלייה. שיעור הצעירים בני 34-25 ללא השכלה תיכונית עלה מ־9% ב־2015 ל־11% ב־2025. המשמעות היא שמספר הצעירים שלא מסיימים תיכון גדל בכרבע בעשור. זאת בעוד בממוצע ה־OECD נרשמה מגמת ירידה מ־17% ב־2015 ל־12% ב־2025. רק ב־5 מדינות מפותחות נרשמה עלייה בנתון הזה, ובישראל ובסלובקיה העלייה הגדולה ביותר.
משרד החינוך מעלים את הנתון הזה וטוען לנתוני נשירה מזעריים. ברור למה הנתון הזה הוא חרפה למדינה מפותחת. אבל חשוב להבין כמה הוא מזיק לנפגעים עצמם. צעירים בני 34-25 בלי השכלה תיכונית מרוויחים בישראל 72% משכרם של בוגרי תיכון, לעומת 87% בממוצע המדינות המפותחות. אקדמאים בני 64-25 בישראל מרוויחים פי 2.28 מחסרי השכלה תיכונית. ב־OECD הפער קטן יותר, פי 1.86.
20% צעירים חסרי מעש
סיכון מוגבר להידרדרות לפשיעה
צעירים שאינם לומדים ואינם עובדים (NEET) הם בעיה מרכזית למדינות, כי תקופות ממושכות של חוסר פעילות בגיל צעיר עלולות להשפיע לרעה ולאורך זמן על ההשתלבות בחברה ובעבודה ולגרום לשהות ממושכת מחוץ לשוק העבודה. בנוסף, NEET נמצאים בסיכון לפשיעה. לכן למדינה שיש בה בעיה כל כך קשה של פשיעה מאורגנת בחברה הערבית אמור להיות עניין מובהק לצמצם ככל האפשר את מספר הצעירים חסרי המעש.
שיעור הצעירים בני 24-18 שאינם לומדים ואינם עובדים בישראל עלה מ־17% ב־2015 ל־20% ב־2025. ישראל במקומות 5-3 בשיעור הצעירים שאינם לומדים ואינם עובדים מתוך 33 מדינות. במקביל, שיעור ה־NEET הממוצע במדינות ה־OECD שיש לגביהן נתונים ירד מ־16% ב־2015 ל־13% ב־2025. העלייה של ישראל בתקופה הזו ב־3 נקודות אחוז היא הגבוהה ביותר בין המדינות המפותחות.
רק 36% אקדמאים צעירים
ישראל מתרחקת מפסגת שיעור האקדמאים
שיעור הגברים בני 34-25 עם השכלה אקדמית בישראל דרך במקום על 36% מ־2015 עד 2025. בממוצע ה־OECD הוא עלה מ־34% ל־43%, מה שהוריד את הגברים בישראל הרבה מתחת לממוצע. לישראל יש בעיה קשה של בריחת גברים מהאקדמיה שהיא מסרבת להכיר בה. סביר להניח שהיא נובעת, בין היתר, מהתגברות חלקם של החרדים והערבים באוכלוסיית הצעירים. אצל הנשים שיעור בנות 34-25 עם תואר אקדמי הוא 57% לעומת 56% בממוצע. הפער המגדרי בישראל (21 נקודות אחוז) גדול בהרבה מממוצע המדינות המפותחות (13 נקודות).
התוצאה של הדריכה הזאת במקום היא שישראל, שהיתה בפסגה העולמית בשיעור האקדמאים, הולכת ומתרחקת משם. ב־2017 ישראל היתה במקום השני בשיעור האקדמאים בגילאי 64-25, עם 50% בעלי תארים, שנייה רק לקנדה (53%). ב־2021 ישראל כבר ירדה למקום הרביעי, וב־2025 היא במקום 10-9 עם 51%. מדינות אחרות עקפו אותה. בקנדה כבר 64% מהאוכלוסייה הבוגרת אקדמאית, באירלנד 59% וביפן ודרום קוריאה 58%. ישראל עדיין מעל ממוצע ה־OECD שעומד על 43%, אבל היתרון הולך ונשחק.
עד כמה העתיד נראה בעייתי אפשר ללמוד מנתוני הצעירים. שיעור האקדמאים בקרב בני 34-25 הישראלים עלה מ־46% ב־2015 ל־46.5% ב־2025, כלומר בעצם דרך במקום. ממוצע ה־OECD עלה מ־42% לכ־49.5%, כ־7.5 נקודות אחוז. ישראל היא אחת משלוש מדינות בלבד שלא היתה בהן עלייה משמעותית. התוצאה היא שישראל ירדה מהמקום ה־12 בשיעור האקדמאים הצעירים ל־17.
8,000 דולר בלבד
ההשקעה בסטודנט חצי מב־OECD
השתתפות הממשלה בעלות המוסדות להשכלה גבוהה ב־OECD יותר מכפולה מאשר בישראל, למרות החשיבות המכרעת של השכלה גבוהה לפיתוח כלכלי. יכול להיות שגם זה תורם לדריכה במקום בשיעור בעלי התארים.
ההוצאה הממשלתית לסטודנט בישראל ב־2023 היתה 7,885 דולר. ההוצאה הממשלתית הממוצעת לסטודנט ב־OECD היתה 16,405 דולר. ישראל דורגה במקום החמישי מהסוף מבין 33 מדינות. ההוצאה הממשלתית בישראל היוותה 38% בלבד מההוצאה הלאומית להשכלה גבוהה לשנה, לעומת 68% בממוצע המדינות המפותחות. ישראל ממוקמת במקום ה־3 מהסוף בשיעור ההשתתפות של הממשלה בעלות ההשכלה הגבוהה. עם הזנחה כזו לא פלא שהאקדמיה הישראלית יורדת בדירוגים הבינלאומיים.
רק 10% בהתפתחות הילד
ההשקעה בישראל בגיל הרך לעומת ה־OECD
בעולם מוסכם שההשקעה בחינוך לגיל הרך היא ההשקעה החשובה ביותר להתפתחות הילד והמשתלמת ביותר חינוכית. אבל ישראל ממשיכה להיות ראשונה ב־OECD גם בשיעור ההשתתפות הנמוך בעלות החינוך לגיל הרך (2-0). ההוצאה הממשלתית לילד בגיל הרך (בשנת 2023) היתה 1,482 דולר לשנה, שהם 9.8% מממוצע ה־OECD (מדינות שיש לגביהן נתונים), שעומד על 15,067 דולר. כלומר, על כל דולר שמוציאים בישראל על ילד בגיל הרך, במדינות המפותחות מוציאים 10. בריטניה במקום השני מהסוף מוציאה יותר מפי שניים מישראל (3,093 דולר). מי שירצה יוכל להתנחם בכך שבשנתון הקודם (נתוני 2022) המצב היה עוד יותר גרוע. ההוצאה בישראל עמדה על 1,206 דולר, שהיו 8.6% מממוצע המדינות המפותחות, שעמד על 13,993 דולר.
28 ילדים בכיתה
ישראל במקום הראשון ב־OECD בצפיפות
ישראל נמצאת במקום הראשון ב־OECD בצפיפות הכיתות בחינוך הממלכתי היסודי (ממלכתי עברי, ממלכתי דתי וערבי) – 28 תלמידים בכיתה. בבתי הספר היסודיים בישראל (ממלכתי ופרטי) יש בממוצע 27 תלמידים בכיתה, לעומת 21 בממוצע ה־OECD. זה המקום השני מבין 33 מדינות, אחרי צ'ילה. בחטיבות הביניים בישראל יש 30 תלמידים בכיתה, לעומת 23 בממוצע המדינות המפותחות, המקום השלישי מבין 32 מדינות.
תורמת לכך העובדה שתלמידים ביסודי בישראל לומדים 941 שעות בשנה, לעומת 804 שעות בממוצע ה־OECD, כלומר כ־17% יותר. אפשר היה ללמד פחות בכיתות קטנות יותר. תורמת לכך גם העובדה ששיעור הפריון הכולל לאשה בישראל עומד על 2.9 ילדים, כמעט כפול מממוצע ה־OECD, שעומד על 1.5 ילדים לאשה.
גדל ל־27%
הפער בין שכר אקדמאים לשכר מורים
הנתון האהוב על האוצר כשמדובר בשכר המורים היה ההשוואה שלו לאקדמאים אחרים. זאת משום שעד שנתון 2025 (נתוני 2022) ישראל היתה במצב טוב יחסית: שכר מורה ביסודי היה 86% משכר עובד בעל השכלה גבוהה, לעומת 83% בממוצע OECD. היא היתה במקום ה־7 מתוך 25 מדינות שיש לגביהן נתונים.
בשנתון 2026 (נתוני 2023) ישראל קרסה ל־73% משכר האקדמאים. זה קרה אף שהשכר הממוצע לשנה של מורה ביסודי בישראל עלה בתקופה הזו מ־53,316 ל־57,400 דולר. ה־OECD מסביר את השינוי הדרמטי בעלייה בשכר האקדמאים בישראל. במקביל, ממוצע שכר מורים במדינות המפותחות עלה ל־87% משכר אקדמאים, כלומר, הפער של ישראל מהממוצע עבר מיתרון של 3 נקודות אחוז לפיגור של 14 נקודות – שינוי יחסי של 17 נקודות אחוז. הפער בין שכר המורים בישראל לבין אקדמאים אחרים הוכפל מ־14% ל־27%. ישראל במקום החמישי מהסוף מתוך 26 מדינות שיש לגביהן נתונים.
