רשת החשמל מתוחה עד הקצה, אבל מרכזי הנתונים בדרך להתחבר תחת מגבלות
מרוץ החימוש הטכנולוגי מאלץ את ישראל להסדיר את החיבור של המתקנים זוללי האנרגיה לרשת החשמל. היום צפויה הרשות לקבוע כי צריכת החשמל של כל מרכז נתונים תוגבל ל־200 מגה־ואט, זאת אחרי שביולי עצרה את האישורים
בגל החום של אוגוסט 2025 נשבר שיא צריכת החשמל בישראל ארבעה ימים ברציפות. השיא החדש, 17,282 מגה־ואט, היה קפיצה של 10% לעומת השיא הקודם, שנקבע רק שנתיים קודם לכן, וזאת כאשר יכולת ייצור החשמל בישראל כיום היא 18.8 אלף מגה־ואט בלבד. למרות זאת, רשות החשמל צפויה לפרסם היום אסדרה של חיבור לרשת של מרכזי נתונים (Data Centers), כלומר חיבור של מתקנים זוללי אנרגיה למערכת ייצור חשמל שמתוחה כמעט עד הקצה. לפי תחזית העומס שקבעה רשות החשמל, מרכזי הנתונים יצרכו עד 20% מכלל החשמל בישראל ב־2030.
ביולי האחרון עצרה רשות החשמל את אישור הבקשות להקמת מרכזי הנתונים בישראל. היום ברשות צפויה להתפרסם פשרה שתאפשר לשוק להמשיך להקים מרכזי נתונים, אך גם לשמור על התשתית — צריכת החשמל של כל מרכז נתונים תוגבל ל־200 מגה־ואט; כמו היקף צריכת חשמל של עיר בינונית בישראל, למשל רחובות או חולון. לפי ההערכות, יוכלו לקום עד 15 מתקנים בהספק המרבי של 200 מגה ואט. המגבלה שתאושר נוגעת לחצי מתוך 100 בקשות החיבור שהוגשו לחברת נגה, מנהלת המערכת.
לפי גורמים בתחום החשמל, "ייצור חשמל יהיה בעיה. אנחנו רואים כמה קשה להקים תחנת כוח בישראל, ועד כמה פוליטיקאים מנסים להימנע מהחלטות כאלה". אולם לדבריו רשת החלוקה היא מגבלה חמורה יותר: "יש בעיות ברשת ההולכה במרכז הארץ, ולכן דווקא בפריפריה הסיכון הוא הזדמנות. בנגב יש אנרגיה מתחדשת, במקום להוליך את החשמל צפונה, אפשר לנתב אותו למרכזי נתונים". ולא רק צריכת האנרגיה של מרכזי נתונים היא מאתגרת, אלא גם הדפוס שלה. "לרוב, יש מעין איזון בצריכת החשמל — אזורי עבודה ומשרדים בשעות היום, ואזורי מגורים בערב, אבל מרכזי נתונים עובדים 24/7 ומעלים את עומס הבסיס על המערכת (Base Load), כלומר כמה תחנות כוח צריכות לפעול ללא הפסקה", אמר הגורם. צריכת החשמל הגדולה תשפיע גם על צריכת הגז הטבעי מהמאגרים בישראל, שעלול להיגמר מהר יותר, בתוך פחות מ־20 שנה, לפי משרד האנרגיה, וכמובן להגביר את זיהום האוויר בישראל.
אם כך, למה בכלל צריך שמרכזי הנתונים יהיו בישראל? למה לא להתבסס על מרכזים כאלה מעבר לים, כמו שישראל עושה היום? "העולם נמצא בעיצומו של מרוץ חימוש טכנולוגי, שבו מדינות ותאגידי ענק משקיעים מאות מיליארדי דולרים בבניית תשתיות המחשוב שיקבעו את יחסי הכוחות בכלכלה העולמית בעשורים הבאים", אמרה לכלכליסט שלי לנצמן, שותפה ויו"ר הוועדה המייעצת בחברת NED, שמתמחה בהקמה ובפיתוח מרכזי נתונים, ולשעבר מנכ"לית מיקרוסופט ישראל. "כבר היום ברור שהיקף כוח המחשוב, עוצמתו וזמינותו יהיו גורמים מכריעים ביכולת של מדינות לפתח טכנולוגיות ולשמר יתרון תחרותי". במציאות זו, אומרת לנצמן, מרכזי נתונים הם תשתית לאומית זהה בחשיבותה לתחנת כוח, נמלי תעופה או רשתות תקשורת: "בעבור ישראל, שמעמדה הכלכלי והביטחוני נשען במידה רבה על עליונות טכנולוגית, מדובר באינטרס לאומי מהמעלה הראשונה".
חסמו את 8200
מבחינת ביטחון לאומי, יש חשיבות עליונה להפעלת מרכזי נתונים באופן מקומי. כיום גם גופים חשאיים או שעוסקים במידע רגיש — שב"כ, מוסד, צבא, בתי חולים ועוד — עושים שימוש במערכות AI ודאטה מתקדמות. גופים אלו מחזיקים במידע בעל רגישות ביטחונית או אישית גדולה, שהדרך האידיאלית להבטיח את מוגנתו היא באמצעות אחסונו במרכז מקומי. מעבר לכך, יש חשיבות לעצמאות תפעולית והבטחת רציפות שירותים שנסמכים על מרכזי נתונים. רק לפני כשנה מיקרוסופט חסמה את הגישה של 8200 לחלק משירותי הענן שלה, לאחר שקבעה שהיחידה הפרה את תנאי השימוש של החברה, וניצלה את השירות כדי לאסוף מידע ולעקוב אחר פלסטינים, ובפרט כדי לאחסן הקלטות של מיליוני שיחות שביצעו פלסטינים. מבחינה עסקית, תשתית מרכזי נתונים רחבה מהווה נקודת יתרון משמעותית בעבור יזמים שבוחנים הקמת סטארט־אפ בישראל, ויכולה לסייע למדינה למשוך חברות בינלאומיות. "המרוץ העולמי מייצר כבר היום תחרות גוברת על משאבים קריטיים, מאספקת חשמל ושבבים מתקדמים ועד ציוד מחשוב, קרקעות והון להשקעה", הוסיפה לנצמן.
