העתק-הדבק של דו"ח מרץ: סקירת פיץ' על ישראל מתעלמת מהשינויים הדרמטיים בעזה ובאיראן
חברת הדירוג שמרה על דירוג A עם תחזית שלילית, אך הסקירה שהופצה למשקיעים מבוססת כמעט כולה על הטקסט ממרץ. גורמים בכירים בממשלה: "אין לייחס משקל לסקירה". פיץ' הורידה את תחזית הצמיחה ל-2026 ל-3.5%, פחות מתחזיות בנק ישראל והאוצר
"אנו מאמינים שהסיכון שהפסקת האש עם חמאס לא תחזיק גבוה - ושישראל תישאר מעורבת בעזה בעצימות גבוהה", כך כתבה חברת דירוג האשראי פיץ' בחלק שהוקדש לישראל בסקירה שהופצה למשקיעים בלבד בסוף השבוע שעבר.
הסקירה לא מהווה פעולת דירוג, וזו נעה על הציר העדין שבין עדכון למחזור הסקירה שליוותה את דירוג הקודם שניתן במרץ. הדירוג נשאר A עם תחזית שלילית, כשההנמקה דומה מאוד לזו שניתנה במרץ: "התחזית השלילית של דירוג האשראי של ישראל משקפת את החוב הציבורי העולה, את אתגרי הפוליטיקה והממשלה בישראל, ואת הסיכונים שנשארו בעזה".
בעיניים ישראליות הסקירה הנוכחית נראית כמעט לא רלוונטית. היא אמנם מזכירה ברמיזה את 'שחרור החטופים וסיום המלחמה' וההיחלשות של איראן, אך כשמשווים את הטקסט הנוכחי לזה של החברה במרץ 2025 ניתן לראות כי הסקירה הנוכחית מבוססת על הטקסט הקודם, והם השתדלו לבצע רק שינויים מינוריים. הסקירה הנוכחית משתמשת במונחים 'החלשת איראן' ו'הפסקת אש עם עזה', שאלו אותם מונחים שהחברה השתמשה בהם במרץ, אלא שבמרץ היה מדובר על הפסקת האש הזמנית עם חמאס שנחתמה בינואר, ועל מבצע צבאי מוגבל בהיקפו שנעשה באיראן ב-2024.
אין ספק שעל החברה לשקף למשקיעים כי האירועים שאירעו בישראל הן בגזרת עזה (הפסקת אש שמתיימרת להיות קבועה) והן באיראן (מבצע שמתיימר לפגוע ביכולות הגרעין האיראניות) הם בסדר גודל שונה מהאירועים שהיו במרץ 2025 - כפי שאכן ניתן לראות בפרמיית הסיכון של ישראל, שירדה בחדות בחודשים האחרונים.
ההיצמדות לטקסטים של הסקירה הקודמת בולטת במיוחד בנוגע לכל הקשור ל'סיכוני המשטר', בהקשר זה כלכלני החברה העתיקו לגמרי את הפסקה של מרץ 2025 וכתבו: "מהלכים פוליטיים פנימיים מסכנים את החוזקות המוסדיות של ישראל, רפורמה במערכת המשפט שאושרה לאחרונה על ידי הכנסת אשר מרחיבה את השליטה הפוליטית על מינויים שיפוטיים, ומהלכים לפיטוריו של היועץ המשפטי לממשלה עלולים להחליש את האיזונים והבלמים, נראה כי קיים פער גובר באוכלוסיה בנושאים מסוימים". המסר של הפסקה הזו נכון גם היום, אבל היום היא היתה נכתבת באופן אחר, היה מושם דגש על הקושי להעביר תקציב, על הצעות החוק לשינוי השירות הציבורי, וכדומה.
גורמים בכירים בממשלה שניהלו שיחות עם כלכלני פיץ' אמרו לכלכליסט כי הם דווקא קיבלו מהם 'מסרים חיוביים' וכי אין לייחס משקל של ממש לסקירה הזו. כך או כך, הבחירה של פיץ' לא לצלול לעומק הכלכלה הישראלית אחרי המלחמה היא ללא ספק מקור של מבוכה לחברת הדירוג הנחשבת. חשוב להדגיש, הביקורת על פיץ' היא לא על כך שהם לא עדכנו את הדירוג או את התחזית - אלא על כך שניכר מתוך הסקירה כי העדכון איננו מעמיק.
עם זאת, למרות הביקורת על אי עדכון הנרטיב של פיץ', אלה עדכנו מעט מספר נתונים, אך גם לגבי עדכונים אלו יש לשאול האם נעשו אחר הפנמה מלאה של המצב הגיאו-פוליטי בישראל. את תחזית הצמיחה של 2025 הם הורידו מ-3%, ל-2.7%, עדיין שיעור צמיחה גבוה מתחזית בנק ישראל (2.5%) אך נמוך מזה של האוצר (3.1%). הורידו את תחזית הצמיחה ל-2026 מ-3.6% ל-3.5%. (נמוך בהרבה מזה של בנק ישראל 4.7%, או של האוצר 5.1%). בנוגע ליחס חוב תוצר, במרץ החברה העריכה כי בסוף 2026 יחס חוב תוצר יעלה ל-73%, אך כעת זו מעריכה כי יחס חוב-תוצר יעלה ל-73.8% ב-2026, וב-2027 יעלה אף לכ-75%.
במילים אחרות: בפיץ' מעריכים כי הצמיחה ב-2026 לא תהיה דרמטית כפי שמעריכים בישראל (כלכלת 'פוסט מלחמה'), וכי בישראל יתקשו לחזור ליחס חוב-תוצר יורד, אבל כאמור, העובדה שמדובר בסופו של דבר במחזור דו"ח ממרץ 2025 מקשה לקבל את העדכונים הללו ברצינות.
