לא דיווחתם על הכנסות? זו ההזדמנות שלכם - רשות המסים מפעילה נוהל גילוי מרצון
הנוהל יהיה בתוקף עד סוף אוגוסט 2026, ומציע חסינות פלילית למי שידווח על הכנסות נסתרות ויסדיר את חובותיו. משכירי דירות, בעלי הכנסות מקריפטו ובעלי חשבונות מחו"ל בהיקף מצומצם יחסית יוכלו לדווח במסלול ירוק פשוט, ואילו אנשים אמידים יותר יעברו הליך מורכב יותר
רשות המסים פרסמה היום (ב') נוהל גילוי מרצון, שמטרתו לאפשר לאנשים לדווח על הכנסות שטרם דווחו ולשלם עליהן מס. בתמורה מתחייבות הרשות ופרקליטות המדינה שלא לפתוח בהליכים פליליים נגדם וגם לא לעשות שימוש אחר במידע שהגיע אליהם במסגרת הבקשה. הנוהל יהיה בתוקף עד 31 באוגוסט 2026.
התנאי הבסיסי ביותר מבחינת רשות המסים בהליכי גילוי מרצון הוא ש"שהגילוי מרצון יהיה כן ומלא וייעשה בתום לב". המשמעות היא שמי שנכנס להליך גילוי מרצון, יצטרך לספר באופן מלא מאיפה הגיעו ההכנסות, או כפי שמתארת זאת הוראת הביצוע "הגילוי יכלול את כל המידע הרלוונטי לבקשה, שמות המבקשים, שנות המס הרלבנטיות, מקור הנכסים שלא דווחו, מקור ההכנסה, פירוט הסכום שלא דווח ושימש להפקת הכנסות ואומדן מס לתשלום. אם ההכנסה היא תשואה על השקעה, יצוין גם הסכום להשקעה. לבקשה יצורפו כל המסמכים הרלוונטיים, כמו צו ירושה, דפי יתרות ותנועה של חשבונות בנק".
תנאים נוספים הם שאין לנישום היסטוריה של הרשעות בעבירות מס, שהוא לא הגיש בעבר בקשה לגילוי מרצון שאושרה ושבזמן הבשת הבקשה לא היה לרשות מידע על ההכנסות המדווחות בה. כמו כן, החסינות הפלילית לא תחול על הכנסות שמקורן בפעילות לא חוקית.
הנוהל מאפשר לטפל "בבקשות מזוהות בלבד", כלומר אין אפשרות לביצוע בירור אנונימי הרשות המסים. הנוהל צפוי לכלול שני מסלולים: רגיל וירוק. המסלול הירוק הוא הפשוט יותר: הנישום מגיש דו"ח חדש או מתקן דו"ח קיים, מצהיר מה ההכנסות שהוא לא דיווח עליהן וכמה הוא חייב לרשות המסים. המסלול רלוונטי למשל למי שיש לו הכנסות מקריפטו בהיקף שאינו עולה על חצי מיליון שקל, ובתנאי שנכסי הקריפטו שלו לא שווים יותר מ-1.5 מיליון שקל. המסלול רלוונטי גם למי שהשכיר דירה ללא תשלום מס, ובתנאי שההכנסות משכר הדירה לא היו יותר מ-250 אלף שקל בשנה (יצוין כי מי שרוצה לדווח רק על הכנסות משכר דירה יכול להסתפק במסלול קצר יותר, ללא הגשת דוח שנתי). כמו כן, המסלול רלוונטי למי שהחזיקו חשבונות בחו"ל אך לא עשו בהם פעולות פיננסיות, ובתנאי שיתרת החשבונות לפני עשור לא עמדה על יותר מ-4 מיליון שקל.
המסלול הרגיל מיועד לאנשים אמידים יותר, ושם נמצא הכסף הגדול לקופת המדינה. במסלול זה, הנישום מדווח על הכנסותיו ומגיע ל"הסכם שומה" עם פקיד השומה או סגנו. מבחינה עקרונית, על הנישום לשלם קנסות רבים על העיכוב בתשלום המס, וכן ריביות והצמדות על דחיית תשלום המס. אולם לפקיד השומה קיימת אפשרות לוותר על חלק מהכספים הללו בהתחשב בשיקולים מגוונים, למשל אם ההכנסות שעליהן לא דיווח הנישום מהותיות או זניחות לו, שיעור הקנסות לעומת המס, כמה הנישום היה מעורב בכך שהוא לא דיווח על ההכנסות, כמה הוא מציית לחוקי המס במשך השנים, מצבו הבריאותי ועוד.
בכל תיק שכולל גילוי של מעל ל-10 מיליון שקל או נכסים/הכנסות מקריפטו בהיקף של 5 מיליון שקל ומעלה, פקיד השומה מחויב להתייעץ עם החטיבה המקצועית ברשות המסים. במקרה שהצדדים לא מגיעים להסכמה, הרשות מוציאה את מה שמכונה "שומה לפי מיטב שפיטה". הנישום יכול לערער על השומה הזו, והצדדים יכולים אף להגיע לבית המשפט.
