"משל היתה שיכורה הנזרקת מפונדק": עתירה למחוזי נגד ח"כ גוטליב
עו"ד דניאל מירקין עתר לביהמ"ש המחוזי לאחר שוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין גנזה ללא נימוק את דרישתו להגיש קובלנה נגד ח"כ טלי גוטליב, בעקבות התפרעויותיה בבית המשפט: "האם לא ראוי שבית הדין המשמעתי יפסוק האם זה סטנדרט התנהגות סביר של עורך דין שאין עונש בצידו?"
"על בית המשפט להורות לוועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין להפעיל את סמכותה ולהגיש לבית הדין המשמעתי של לשכת עוה"ד קובלנה נגד ח"כ טלי גוטליב (ליכוד) בגין התנהגותה הפוגעת בכבוד מקצוע עריכת הדין". כך עולה מעתירה מנהלית שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד ועדת האתיקה הארצית ונגד גוטליב, שהיא עורכת דין במקצועה.
כמו כן דורשת העתירה מבית המשפט לחייב את ועדת האתיקה לנמק מדוע היא החליטה לגנוז על הסף, ללא מתן נימוקים, תלונה נגד גוטליב בשל התפרעותה בבית המשפט העליון.
את העתירה הגיש עורך הדין הוותיק דניאל (דן) מירקין, לאחר ששתי תלונות שהגיש לוועדת האתיקה בשל התנהגותה המבזה של גוטליב נגד מערכת המשפט לא טופלו בנימוק שמדובר בחברת כנסת, ולכן החליטה ועדת האתיקה שלא להגיש קובלנה נגד גוטליב לבית הדין המשמעתי של הלשכה.
התלונה הראשונה של מירקין הוגשה לאחר שגוטליב האשימה ב-2023 בציוץ בטוויטר את נשיאת בית המשפט העליון לשעבר השופטת אסתר חיות באחריות לפיגוע שבו נרצחו שבעה בני אדם בירושלים. במקרה זה קבעה ועדת האתיקה כי לא נמצא שגוטליב עברה על כללי האתיקה של הלשכה, היות שהמעשה "נעשה מתוקף תפקיד הנילונה כחברת כנסת, ומשכך חלים כללי האתיקה של הכנסת".
התלנה השנייה של מירקין – והיא המשמעותית יותר - הוגשה לאחר שגוטליב התפרעה באפריל 2025 בדיון בבית המשפט העליון בעתירה נגד הדחתו של ראש השב"כ רונן בר, והפריעה שוב ושוב וסירבה לצאת מהאולם אף שנשיא העליון יצחק עמית הזהיר אותה כמה פעמים והורה לה לצאת, עד שמשמר בתי המשפט נאלץ לגרור אותה החוצה. עמית אמר אז ש"כל חסינות מדומה או אמיתית נעצרת בפתח אולם בית המשפט. נקודה". למרות התנהגות זו של גוטליב, גם הפעם ועדת האתיקה גנזה על הסף את התלונה, וללא כל נימוק – ומסיבה זו גם החליטה שלא לשלוח את התלונה לתגובת גוטליב.
מירקין טוען בעתירתו כי "מתן החלטה ללא נימוקים כלשהם מנוגד לדין ולצדק". הוא מתאר כיצד פנה בהשגה לוועדת האתיקה, שנימקה בפניו את הסגירה בכך שמדובר לכאורה באותה תלונה כפי שהוגשה לידיו בעבר. במכתב תשובה ששלח, הוא עמד על ההבדלים בין הציוץ של גוטליב נגד חיות לבין "התפרעות והשתוללות חסרת רסן של ח"כ גוטליב בביהמ"ש העליון".
בעתירתו של מירקין הוא הציג פרשנות לחוק לשכת עורכי הדין, שלפיה ההתפרעויות של גוטליב מהווות מעשים מבישים שאינם הולמים את מקצוע עריכת הדין, מביא ציטטות מפסקי דין של העליון בדבר "התנהגות ברמה מוסרית הפוגעת בערכי המקצוע" המצדיקה הרשעה משמעתית נגד עורכי דין, וטוען כי ועדת האתיקה אינה הגורם הראוי "לסנן" את התלונות ולשלול את זכותו של בית הדין המשמעתי של הלשכה לדון במקרה כה טעון.
מירקין כותב כי "כאשר עורכת דין מפורסמת מעוררת מהומה בקודש הקודשים של המשפט הישראלי, ונגררת החוצה מהאולם, משל הייתה שיכורה הנזרקת מפונדק, האם לא ראוי שבית הדין המשמעתי יפסוק בשאלה: הזה סטנדרט התנהגות סביר של עורך דין שאין עונש בצידו?". לדבריו, כאשר ועדת האתיקה מחליטה שלא להגיש קובלנה באירוע שכזה היא "נוטלת לעצמה רשות לקבוע סטנדרט של התנהגות ומפרשת את חוק חסינות חברי הכנסת בדרך פשטנית ושגויה".
עוד טוען מירקין שניתן לראות במעשיה אלה של גוטליב אף עבירה פלילית של העלבת עובד ציבור, מה שעוד יותר מחייב את הדיון בתלונות ולא את סילוקן על הסף. לדבריו, העובדה שגוטליב מכהנת כחברת כנסת, "אינה גורעת מסמכות לשכת עורכי הדין לסיים את חברותה בלשכה לשעה או לתמיד", ולכן "ניסיונה של ועדת האתיקה להסתמך על חוק החסינות, ולהפנות את המתלונן לוועדת האתיקה של הכנסת הוא חסר תוחלת וחסר היגיון".
ובזמן שוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדיו לא דנה בתלונות נגד גוטליב, ההתפרעויות שלה במהלך דיונים כבר הפכו לתופעה. השיא היה בשבוע שעבר, בדיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב בנוגע להגבלות על יועץ ראש הממשלה יונתן אוריך, החשוד בפרשת קטאר-גייט. גוטליב התפרצה בדיון והפריעה לשופט עמית מיכלס שוב ושוב, עד שהוא ביקש ממשמר בתי המשפט להוציאה מהאולם. היא מצידה סירבה לצאת, וטענה, כתמיד, שהיא רשאית להישאר באולם מכוח החסינות שלה. לאחר שהוצאה הטיחה במאבטח משמר בתי המשפט "בהמה" והשוותה אותו ל"יודנראט" – התבטאויות שאפילו שר המשפטים יריב לוין גינה.
לאחר האירוע הזה, שהתרחש במקביל להגשת העתירה של מירקין בקשר לאירועים קודמים, פנתה התנועה לאיכות השלטון גם היא בתלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין ודרשה ממנה להגיש נגד גוטליב קובלנה לבית הדין המשמעתי של הלשכה, מאחר שמדובר ב"התנהגות מבישה חוזרת ונשנית, באופן המבזה את בית המשפט, את מקצוע עריכת הדין ואת מערכת המשפט בכללותה". התנועה הדגישה שלאחר גניזת תלונה קודמת באותו עניין יש צורך בעיצוב מחדש של הכללים האתיים המצופים מעורך דין.
