ריבית גבוהה יותר לחוסכים? המהלך שיאפשר לחברות ביטוח ורשתות שיווק להציע פיקדונות
צוות משרד האוצר והפיקוח על הבנקים ממליץ לאפשר לחברות ביטוח, בתי השקעות וגם תאגידים ריאליים לגייס פיקדונות מהציבור. לפי האוצר, המהלך צפוי להוזיל עלויות מימון לחברות בכ-2% ולהציע לציבור החוסכים תשואות גבוהות משמעותית מהמקובל בבנקים. החקיקה צפויה לעבור עד סוף השנה הנוכחית, ולהיכנס לתוקף בשנה הבאה
משרד האוצר והפיקוח על הבנקים יעניקו רישיון בנק "רזה" גם לתאגידים ריאליים – במסגרת המאבק בריכוזיות ענף הבנקאות בישראל. כך עולה מהמלצות הביניים של הצוות להגברת התחרות בתחום הפיקדונות והאשראי. הצוות ממליץ להעניק למוסדיים (בתי השקעות וחברות ביטוח), לחברות כרטיסי האשראי, חברות אשראי חוץ בנקאי ואף תאגידים ריאליים דוגמת רשתות שיווק וחברות אנרגיה את האפשרות לגייס פיקדונות מהציבור ובד בבד להציע אשראי מהכסף המגויס.
התאגידים הריאליים יצטרכו להקים חברה בת נפרדת שתרכז את הפעילות. ההצעה המרכזית של בנק ישראל היא לייצר הגדרה חדשה של "בנק מדרגה 1", שבה ייכללו גופים פיננסיים שמנהלים נכסים בסך של עד 50 מיליארד שקל. תאגיד בנקאי קטן ייחשב ככזה שמחזיק בעד 2.5% מסך הנכסים במערכת הבנקאית. בהמשך ההגבלה עשויה לגדול לכדי 5% מסך הנכסים באישור שר האוצר ונגיד בנק ישראל.
הצפי של משרד האוצר הוא שגיוס כספים על ידי הצעת פיקדונות בתאגידים פיננסיים וריאליים יקטין את עלויות המימון של החברות שמגייסות כספים בשוק ההון. אלו בתמורה יציעו פיקדונות עם ריבית גבוהה יותר מהנהוג היום בבנקים, שנעה בין 3.8% ל-4.5% לפיקדון שסגור בין שנה לשנתיים. החברות ישתמשו בכספים שיגייסו בפיקדונות לפעילות אשראי, אך יהיו מוגבלים לשימוש בכספי הפיקדונות עבור פעילות יומיומית של המגייס.
יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים, מסר לכלכליסט כי הבדיקה של משרד האוצר העלתה כי גיוס פיקדונות אמור להוזיל ב-2% את עלויות גיוס ההון לעומת גיוס שנעשה באג"ח בשוק ההון, ועל כן הם מצפים שהריבית שתינתן על ידי החברות תהיה גבוהה משמעותית מהבנקים ותביא לאטרקטיביות של הפיקדונות מחוץ לבנקים.
למעשה, משרד האוצר מנסה לשחזר את ההצלחה של מתן אשראי לחברות גדולות במשק על ידי גופים חוץ בנקאיים ומוסדיים. נכון להיום החוב של המגזר העסקי לבנקים עומד על 56% (נכון לדצמבר 2024), ירידה של 12% בתוך עשרים שנה. לעומת המגזר העסקי, 68% מהאשראי הצרכני למשקי הבית מקורו במערכת הבנקאית.
ביחס לעסקים קטנים ובינוניים, נתח האשראי שמקורו במערכת הבנקאית גבוה יותר באופן משמעותי. מאומדן של היקף האשראי לעסקים קטנים ובינוניים שניתן על ידי נותני אשראי חוץ-בנקאי עולה כי כ-92% מהאשראי מקורו במערכת הבנקאית. הריכוזיות של אשראי עבור עסקים קטנים מאפשר לבנקים לגבות ריביות גבוהות בתחום. נציין כי הורדת הריבית על הלוואה לכל מטרה לעסקים קטנים ולמשקי בית במסגרת הרפורמה מהווה אתגר משמעותי מאחר שכניסתם של שחקנים חדשים לא בהכרח תקטין את הריבית. כך לדוגמה, הריבית על הלוואות בחברות כרטיסי האשראי גבוה יותר מזו שנהוגה בבנקים.
לאחר פרסום דו"ח הביניים, הציבור ייתן את דעתו על הדו"ח בחודשים הקרובים. במשרד האוצר מתכוונים להעביר את החקיקה עד סוף השנה הנוכחית, מתוך הצפי שכבר בשנת 2026 תחל פעילות הצעת פיקדונות בתחום. חברות כרטיסי האשראי הן המועמדות הראשונות להתחיל את הפעילות, לצד גופים חוץ בנקאיים אחרים שמלווים את החלטת משרד האוצר.
לגבי השאלה האם אין כאן חשש להתגברות כוחם של הגופים המוסדיים שכבר היום מנהלים את החיסכון לטווח ארוך ולטווח קצר בהיקפים של יותר מטריליון שקל, ענה גרדוס כי "בחנו לעומק את היתרונות והחסרונות. מדובר בגופים עם מוניטין וצבר לקוחות. המהלך יביא להרבה יותר ערך מנזק פוטנציאלי. לחזק גופים חזקים (מוסדיים) למול גופים מאוד חזקים (בנקים) מביא ערך.
בנק האוצר ממליץ כי על הבכירים שיכהנו בתאגיד הבנקאי הקטן לא תחול הגבלת שכר הבכירים לעשר שנים, שקובעת כי בכירים בתאגידים פיננסיים לא ישתכרו מעל ל-2.5 מיליון שקל (חלק השכר העולה על 2.5 מיליון שקל בשנה לא נחשב כהוצאה מוכרת למעסיק). מדובר בהטבה שעשויה לתמרץ בכירים בענף הבנקאות לעבור לגופים הרזים יותר. לחלופין, בכירים בגופים המוסדיים, שגם הם מוגבלים בחוק שכר הבכירים, עשויים להקים את התאגיד הבנקאי הקטן בתוך הגוף וליהנות משכר גבוה יותר.
משרד האוצר גם מבקש להחיל "הגנת ינוקא" לבנקים קטנים חדשים ולקבוע בחוק פטור אוטומטי מחובות הבנקאות הפתוחה ומחובת ניוד בקליק בין בנקים לשנתיים הראשונות של פעילות בנק. התאגיד הבנקאי הקטן יכול גם למכור ביטוח אלמנטרי, ביטוח כללי שכולל בעיקר את הביטוח על רכבים ודירה ללקוחות הבנק. כמו כן, התאגיד הבנקאי הקטן יוכל לעסוק בייעוץ פנסיוני דיגיטלי במטרה שלא לפגוע ביכולת של בנקים קטנים דיגיטליים להציע שירותים אלה ללקוחותיהם ולחזק את מערך הייעוץ הפנסיוני האובייקטיבי.
המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, הסביר כי "עד לפני שלוש שנים תחום הפיקדונות לא היה רלוונטי, אך עם העלאת הריבית התחום הפך אטרקטיבי לחברות. התמקדנו באיך לבנות את הרישיון עם הקלות רגולטוריות ואנו מאפשרים לפעול במודל עסקי רגיש".
היקף הפיקדונות בבנקים מגיע לכמעט 2 טריליון שקל. חלקם – כספים של חברות ולקוחות אמידים – צובר תשואה נאה באזור ה־4%, אך חלק לא מבוטל מאותו סכום מגיע ממשקי בית ולקוחות קטנים שמקבלים ריבית נמוכה של 1%-2% על חסכונותיהם. בנוסף לכך, עוד קרוב ל־400 מיליארד שקל שוכבים בחשבונות העו"ש, רובם צוברים תשואה נמוכה מאוד, אם בכלל. הריביות הנמוכות האלה מתורגמות בסופו של דבר למיליארדי שקלים שהציבור יכול היה לקבל מהבנקים בשנה, אך מתגלגלים ישירות לרווחי הבנקים.
מתוך כך, לא רק הצוות להגברת התחרות בתחום הפיקדונות והאשראי מנסה להקטין את היקף הפיקדונות בבנקים, אלא גם רשות ניירות ערך מקדמת מהלך להכנסת קרנות כספיות חדשות, הנקראות קרנות מועדים, שיוכלו להתחרות טוב יותר בפיקדונות הבנקאיים. קרנות כספיות מנהלות כ-140 מיליארד שקל והן קרנות נאמנות ללא סיכון שמניבות תשואה טובה יותר מפיקדונות. בניגוד לקרנות הכספיות שהן נזילות ברמה היומיומית, הקרנות החדשות יהיו סגורות למשיכת כספים לתקופה מוגדרת מראש של עד שנה בדומה לפיקדונות. כתוצאה מכך, הקרן תוכל להציג למשקיעים מראש את התשואה הצפויה להם מההשקעה בקרן. הצגת התשואה מראש תאפשר ללקוח להשוות בקלות בין המוצר הזה לבין הפיקדונות.
