סגור
טיל חץ 3 התעשייה האווירית תע"א
טיל חץ של התעשייה האווירית. הכנסות של 6.1 מיליארד דולר ב־2004 (צילום: תע"א)
ניתוח

קודם שהממשלה תצליח למנות יו"ר לתע"א, אחר כך נדבר על הנפקה

מנהל רשות החברות מציע להנפיק 30% מתע”א לפי שווי של 100 מיליארד שקל, וכך להזרים למדינה סכום נכבד שיסייע במימון המלחמה. אבל שבעה חודשים של שיתוק במינוי יו”ר לחברה על רקע קרבות פוליטיים, לא מנבאים טובות לתוכניותיו

התוכנית של מנהל רשות החברות הממשלתיות רועי כחלון להאיץ את הנפקת התעשייה האווירית אמורה לקסום למדינה, שאמורה לממן מלחמה בלתי נגמרת ולהעצים את מערכת הביטחון שלה לקראת המלחמה הבאה בעוד קופת המזומנים שלה מידלדלת.
כחלון משוכנע שהמדינה תוכל להנפיק את תע"א לפי שווי של 100 מיליארד שקל. השלב הראשון יהיה הנפקה של 30% מהחברה, מה שיזרים לקופת המדינה 30 מיליארד שקל. בהמשך יונפקו נתחים נוספים – עד להפרטה מלאה.
מבחינת רשות החברות אין זמן מתאים מזה כדי להוציא את תע"א להנפקה שמדוברת כבר שנים ארוכות אך לא מתקדמת לשום מקום. העולם מתחמש עד צוואר, מדינות נאט"ו מכפילות את הוצאותיהן על ביטחון, כל מפעלי הנשק מייצרים מסביב לשעון והחברות הישראליות תופסות מקום מרכזי במסיבת הנשק העולמית.
על רקע הימשכות הביקושים לנשק, בין השאר מצד צה"ל ששקוע כבר 21 חודשים במלחמה בלתי נגמרת, שלוש החברות הביטחוניות המרכזיות בארץ תע"א, רפאל ואלביט מערכות כבר מחזיקות בצבר הזמנות מצרפי של יותר מ־240 מיליארד שקל.
כחלון רואה בהנפקת תע"א מוצא להסדרת המחלוקת העמוקה בין משרדי האוצר והביטחון על היקף תקציב הביטחון לשנים הקרובות. בעוד שמערכת הביטחון דורשת את הגדלתו בכ־60 מיליארד שקל לשנים הקרובות כדי לחדש מלאים של חימושים ולפתח מערכות נשק חדישות, באוצר סבורים שהמהלומות שישראל הנחיתה על איראן, חזבאללה וחמאס לצד קריסת משטר אסד בסוריה ייצרו סדר אזורי חדש שמצריך בחינה מחודשת של היקף תקציב הביטחון.
לפי כחלון, הנפקת תע"א תאפשר את צמיחתה בסביבה שמתאפיינת בתחרות גוברת, כך שתוכל להרחיב משמעותית את קווי הייצור שלה, להגדיל את השקעותיה במחקר ופיתוח לקראת העמדת דורות חדשים של מערכות נשק ותזמן לה גמישות שכוללת רכש של חברות בחו"ל וקיצור זמני התגובה שלה לשינויים ולמגמות בשוק.
בהיותה חברה ממשלתית תע"א כפופה לרגולציה שמגבילה אותה ברמות השכר שהיא יכולה לשלם לעובדים שבהם היא חפצה ומאטה את תגובותיה להזדמנויות בשווקים.
ב־2024 תע"א שברה שיא של כל הזמנים במכירות, שהסתכמו ב־6.1 מיליארד דולר ורשמה רווח נקי של כמעט חצי מיליארד דולר. רק לפני כחמש שנים דיברו ברשות החברות על הנפקתה לפי שווי שוק של כ־15 מיליארד דולר. כעת חוששים ברשות כי המשך גרירת הרגליים בקבלת החלטה סופית על הנפקה תהיה החמצה של הזדמנות שלא תחזור. הנהלת תע"א וגם ועד העובדים שלה, הנחשב לדומיננטי מאוד, תומכים בהנפקת החברה וכורכים בה את המשך התפתחותה. ברשות החברות רואים בה זרז לתהליך דומה שתעבור גם המתחרה שלה, רפאל שהציגה ב־2024 מכירות שיא של כמעט 18 מיליארד שקל וצבר הזמנות של כ־67 מיליארד שקל.
ברשות החברות מעריכים כי כאשר תע"א תונפק, הבאה אחריה תהיה רפאל, המפתחת של מערכות ההגנה כיפת ברזל, קלע דוד ומגן אור. ברשות משוכנעים כי במצב כזה רפאל לא תרצה להישאר חברה ממשלתית, שתמשיך לגרור את המשקולות והמגבלות שחלות עליה מתוקף היותה כזאת, בעוד ששתי מתחרותיה המרכזיות תע"א ואלביט מערכות הציבורית נהנות מחופש פעולה רחב יותר.
התוכניות של כחלון עלולות להתנגש בקיר של התנגדויות מצד מערכת הביטחון. ניסיונות בעבר לקדם את הנפקת תע"א נבלמו בידי הממונה על הביטחון במשרד הביטחון (המלמ"ב) בנימוק שמדובר במהלך שיסכן אינטרסים של המדינה. אחד החששות המרכזיים הוא שמהלך כזה יחשוף סודות הקשורים לתוכניות פיתוח ולמוצרים מסווגים. ביחס לרפאל, ייתכן שהגישה של מערכת הביטחון מחמירה אף יותר.
ברשות החברות מסרבים להתרשם מהטיעונים האלה, כפי שעולה מדבריו של כחלון אתמול בכנס לשכת רואי החשבון שהתקיים באילת. "ממשלה לא צריכה להחזיק בחברה כדי לשמור על האינטרסים הביטחוניים שלה. זה לא קיים בשום מקום בעולם, לא בארה"ב ולא באירופה. אולי בסין", אמר.
אלא שהחלטה על הנפקת תע"א אמורה להתקבל בידי פוליטיקאים, אותם פוליטיקאים שכבר יותר מ־7 חודשים לא מצליחים למנות לה יושב ראש. שר הביטחון ישראל כ"ץ מתנגד למנות לתפקיד את גלעד ארדן, שהוא מועמדו של השר שאחראי על החברות הממשלתיות דוד אמסלם. כאשר כ"ץ קידם את מינויו של פרופ' גבי סרוסי לתפקיד, אמסלם התנגד והמינוי נפל, פעמיים, בוועדה למינוי בכירים בחברות הממשלתיות.
התהום שפעורה בין השניים כל כך עמוקה, עד כדי כך שלא ברור כלל אם בחודשים הקרובים יתאפשר למנות לתע"א יו"ר, שאמור להעביר בדירקטוריון החלטה על יציאה להנפקה. בקרוב סרוסי יסיים את תקופת כהונתו בדירקטוריון, והסכסוכים הפוליטיים של כ"ץ ואמסלם לא יאפשרו מינוי של דירקטורים חדשים.
את המחיר תשלם תע"א. במאי האחרון רשות ניירות ערך בישרה לה כי בכוונתה לקנוס אותה ב־1.5 מיליון שקל על השתהותה במינוי יו"ר. הרשות נתנה לתע"א חודשכדי להגיב על הסנקציה המתהווה. בינתיים פרצה מלחמה עם איראן, תע"א ביקשה דחייה והרשות נעתרה. בשבועות הקרובים, מנהלי תע"א יצטרכו לשלוח אליה צ'ק.