ממשלת ישראל מציגה: הטבות למילואימניקים - לעשירים בלבד
הממשלה בחרה להעניק לחיילי המילואים נקודות זיכוי במס והנחות על מגרשים במקום מענקים ישירים. הטבות שנראות טוב בדוחות, אבל מפספסות את מי שבאמת נפגע כלכלית כתוצאה מהשירות. מי שמרוויח הרבה - יקבל יותר, מי ששירת יותר - יקבל פחות. זו אינה הוקרה, זו אשליה. כך הופכים חיילים לכלי במשחק הפוליטי-חשבונאי
החלטת הממשלה שאושרה אתמול - במסגרתה יוענקו נקודות זיכוי במס לחיילי המילואים והנחות על דיור במקומות נבחרים - אמורה הייתה לבטא הוקרה לאלו שנשאו על גבם את המערכה. חיילי המילואים שגויסו מאז פרוץ "חרבות ברזל" נשאו בנטל כבד – הם עזבו משפחות, עבודות ולימודים, תוך סיכון אישי ממשי ונזק כלכלי שנגרם להם. ברור לכולם שעל המדינה להכיר בתרומתם, השאלה היא - איך? באמצעות מענקים ישירים, מותאמים והוגנים, או באמצעות מנגנונים כלליים, יקרים ולעיתים חסרי ערך?
על פי ההחלטה, חיילי מילואים יקבלו בין חצי ל-4 נקודות זיכוי במס, בהתאם לאורך השירות. בפועל, הטבה זו, כמו ההטבה למגרשים מוזלים, מפספסת את המטרה האמיתית – לתמוך בחיילים שנפגעו כלכלית כתוצאה מהשירות. אם באמת רוצים להביע הערכה ולתמוך במילואימניקים, יש להעדיף הטבות שמותאמות למאפייני השירות והחיים האישיים של כל חייל. הורה לילדים שמתמודד עם עומס כפול בשירות זכאי לסיוע שונה מרווק; סטודנט שמפסיד חומר לימודי מאבד הון אנושי, ויש מקום להקלות מצד מוסדות ההשכלה הגבוהה – כפי שנעשה בפועל. במקביל, ניתן לחשוב על מענקים המבוססים על אורך השירות בפועל – ככל שהשירות ארוך ומנתק יותר מהשגרה, כך הפגיעה משמעותית יותר.
שתי ההחלטות שבחרה הממשלה לקדם, הנחה ברכישת מגרש או דיור באזורים מסוימים והענקת נקודות זיכוי במס - אינן מתחשבות במידת הפגיעה בפועל, ואינן רלוונטיות לרבים מהמשרתים. ההטבות על נדל"ן ניתנות בהגרלה באזורים שהרוב אינו מעוניין לגור בהם, ודורשות הון עצמי גבוה. יש חיילים שלא יוכלו לממש את ההטבה, או שיקבלו החלטות כלכליות רק כדי לא "לוותר" עליה. מה יעדיף חייל – הנחה של 100,000 ש"ח על מגרש שמחייב השקעה עצומה, או סכום זהה במזומן שישמש אותו לפי שיקול דעתו? מבחינה כלכלית עדיף מענק גמיש ושוויוני.
גם נקודות זיכוי במס הן בעייתיות. ראשית, הן ניתנות רק בעתיד, בזמן שהפגיעה המתמשכת היא עכשווית. שנית, מערכת המס בישראל בנויה כך שחייל עם הכנסה גבוהה יקבל יותר מחייל עם הכנסה נמוכה, גם אם שירת פחות ימים ממנו. זהו מנגנון רגרסיבי, שאינו משקף את השירות אלא את גובה השכר. אין בכך כל היגיון, משום שהטבה צריכה לשקף את התרומה למאמץ הלאומי ולא את ההכנסה של המשרת.
אפילו בהטבות קטנות נחשף העיוות: חייל מילואים זכאי להנחה בהוצאת דרכון. מדובר בסכום קטן, אך בדוגמה מובהקת למדיניות מעוותת – חייל שמוציא דרכון מקבל כסף, בעוד שחייל שלא זקוק לדרכון לא מקבל כלום, גם אם שירת בדיוק כמוהו. למה שחייל יהיה זכאי להטבה רק אם יבצע פעולה אזרחית מסוימת?
וכל זאת כשעוד לא דיברנו על התמריץ הפוליטי-חשבונאי שמאחורי ההטבות הקיימות. מענק כספי מיידי נרשם כהוצאה ומגדיל את הגירעון. לעומתו, מגרש מוזל או הנחת מס לא נרשמים כהוצאה ולכן נחשבים פחות "מכבידים" מבחינה תקציבית – ולכן מועדפים על המדינה, גם אם אינם מועילים לחיילים.
אם המדינה באמת רוצה להוקיר תודה – עליה להעניק מענק כספי, מדורג, לפי אורך השירות ומאפייניו האישיים של כל משרת. הוקרה אמיתית לא נמדדת בשווי נדל"ני דמיוני או בהחזרי מס עתידיים, אלא במענה אמיתי, צודק, ושקוף. ממשלה שרוצה להוקיר את מי שנקרא אל הדגל צריכה להפסיק לדבר בסיסמאות ולהתחיל לדבר במעשים.
ד״ר אורי זקס הוא ראש החוג ללימודי כלכלה במכללה האקדמית רמת גן
