סגור

באוצר מזהירים: "אסור לחזור לשיטת הסגרים"

“הגבלת הפעילות של העסקים באופן גורף היא רעה למשק", אומרים בכירים באוצר ומותחים ביקורת על מערכת הבריאות: "עם כל הכסף שקיבלו – לא סביר שהם עדיין לא למדו להתמודד עם הקורונה"

מי שעוקבים בדריכות אחרי נתוני התחלואה – ובדאגה לא פחותה מזו של פקידי משרד הבריאות – הם אנשי האוצר. הם כבר למדו כי עלייה בתחלואה, ובעיקר בהיסטריה של משרד הבריאות, משמעותה בשורות רעות מאוד למשק. אבל שם מבינים כי יש "שינוי" במצב. שר האוצר אביגדור ליברמן, שעשה ביום ראשון סבב ראיונות כדי להציג את ההישגים של תקציב המדינה שאושר, נשאל על עמדתו והשיב כי הוא רואה את העלייה ה"מטרידה" (כלשונו) בתחלואה, מבין את הצורך למתן את המגפה ויפעל לפי "דעת המומחים". מהתשובה הבעייתית־משהו אפשר היה להבין כי ליברמן עשוי לתמוך בסגר בחגים, שעליו פקידי משרד הבריאות מדברים זה כמה שבועות. אלא שאתמול בסביבתו של ליברמן ביקשו להבהיר: כשהוא דיבר על מומחים, הוא לא התכוון רק למומחי בריאות, אלא גם למומחי כלכלה.
"אנחנו לא ב־2020 כי אנחנו בעולם של חיסונים. הקורונה לא נעלמת והיא איתנו לתקופה ארוכה מאוד, אפילו שנים. לחזור למדיניות של סגרים ושל פתיחה וסגירה חוזרת של המשק, זו לא מחשבה נכונה", אמר אתמול ל"כלכליסט" בכיר באוצר. בעיני האוצר, תורת הלחימה מול הקורונה לא השתנתה: חיים לצד הקורונה כי סגר פירושו פגיעה קשה בכלכלה. "המשק לא יודע להתנהג בצורה כזו והוא חייב יציבות מסוימת. אי אפשר להעביר מסר שמתחילים עוד פעם עם ה‘און־אוף’ הזה", אמר הבכיר.
באוצר לא מתנגדים למה שהם מכנים פעולות עם פגיעה מינימלית במשק כאשר הדוגמה החוזרת ונשנית היא התו הירוק. "תו ירוק זה ריאלי וזה רציונלי. כי אם אדם מחליט שהוא לא רוצה להתחסן, זו בעיה שלו ולא צריך להעניש את כולם. אבל לא סוגרים את המשק. סגר זה לא נכון. להגביל את הפעילות של העסקים באופן גורף זה לא נכון. הגבלות כן, סגירה לא. צריכים להישאר באזורים האלו", הוסיף הבכיר. הוא סבור כי אותו עיקרון חייב להיות מיושם גם לגבי נתב"ג.
פתרונות נקודתיים ולא “שפיכת כספים”
באוצר סבורים גם היום כי ראש הממשלה ורוב השרים שותפים לעמדה שלהם, ומנגד לא חוסכים ביקורת על פקידי משרד הבריאות. "מערכת הבריאות שוב טוענת כי יהיו המון מתים ושהיא עלולה לקרוס. עם כל הכסף שקיבלו ועוד ויקבלו, לא סביר שהם עוד לא למדו להתמודד עם המגפה”, אמר בכיר האוצר. במסגרת קופסת קורונה הוקצתה מסגרת תקציבית ייחודית למערכת הבריאות של 22.35 מיליארד שקל לשנים 2021-2020, שכבר קוצצה ל־19.24 מיליארד שקל. כבר ב־2020 מומשו כ־10.4 מיליארד שקל ועד יוני 2021 בוצעו עוד כ־5 מיליארד שקל. עוד 3.8 מיליארד שקל הוקצו לשארית שנת 2021 (חיסונים, שכר, תקנים). בתחילת השבוע קיבלה מערכת הבריאות תוספת של 2 מיליארד שקל במסגרת תקציב המדינה, בנוסף להגדלה האוטומטית של 3.5 מיליארד שקל.
2 צפייה בגלריה
כיתוב סגר קורונה ב תל אביב רחוב בוגרשוב 21.3.20
כיתוב סגר קורונה ב תל אביב רחוב בוגרשוב 21.3.20
ת"א בסגר, מרץ 2020
(צילום: דוד הכהן)
באוצר אומרים כי אם יוחלט בסופו של דבר על סגר, משרד האוצר יידע להציג את הפתרונות, אבל מדגישים כי הפעם מדובר בפתרונות נקודתיים. "לא נוכל להגיע למצב של 2020 שבו שופכים כסף בהיסטריה ונותנים תמריצים שליליים לשוק העובדה בלי הבחנה", אמרו בהתייחס לתשלום דמי אבטלה לעובדים שהוצאו לחל"ת. המודל הזה גרם למצב אבסורדי שבו המשק הגיע ל־12% אבטלה רחבה בצד 130 אלף משרות פנויות. "אם ניכנס לסרט הזה של סגר־פיצויים־סגר־פיצויים, אוי ואבוי לנו", אמר בכיר אחר באוצר לקראת התכנסות הקבינט אתמול.
שאלת השאלות לקראת הצעדים הבאים היא כמה ואיזה סוג של סגר המשק מסוגל לשאת, בעיקר הקופה הציבורית אחרי שהקופסה האחרונה הזניקה את הגירעון הכולל של ישראל לשיא של 11.7% תמ"ג שהם כ־160 מיליארד שקל. לפי נתונים שפרסם האוצר בשבוע שעבר, הגירעון בנטרול הקורונה הגיע ל־6.6% תמ"ג שהם כ־91 מיליארד שקל. כלומר, רוב הגירעון לא נבע מהקורונה. לשנת 2021 המצב הוא הפוך: יעד האוצר הוא לגירעון כולל של 6.8% תמ"ג כאשר רק 3% תמ"ג הם גירעון ללא קורונה. מדובר ביעד שאפתני ממילא, קל וחומר כאשר מבינים כי הטלת סגר בימי החגים עלולה לפגוע בהכנסות המדינה ממסים, לכל הפחות, וייתכן כי יהיה צורך בתוספות תקציביות לסיוע – אפילו חלקי – למובטלים ולעסקים.
2 צפייה בגלריה
שר האוצר, אביגדור ליברמן. האם התמ"א תוארך?
שר האוצר, אביגדור ליברמן. האם התמ"א תוארך?
שר האוצר, אביגדור ליברמן
(אבי מועלם)

נבלם השיפור באבטלה

בשבוע שעבר הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג עדכנה כלפי מעלה את תחזית ההכנסות ממסים ב־7 מיליארד שקל. באוצר סבורים כי סגר יחסית קצר אך בעיקר חד־פעמי לא יהרוס את החגיגה. “סגר של חודש? את זה נשרוד”, סיכם הבכיר. ניסיון השנה האחרונה הוכיח כי בחודש של ה"פתיחה", הפער נסגר והישראלים יודעים "לפצות" על האובדן שאירע בסגר. אך אם המגמה תחמיר והמשק ייכנס ל"לופ" של סגרים, פקידי האוצר מזהירים כי במקרה כזה מדובר בסיפור אחר לחלוטין.
את סימן האזהרה הראשון קיבלנו אתמול עם פרסום סקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לראשונה מאז מבצע החיסונים, מגמת השיפור ההדרגתית בנתוני התעסוקה נבלמה. במחצית הראשונה של יולי שיעור האבטלה ה"רחבה" עלה בכ־0.2 נקודת אחוז לעומת המחצית השנייה של יוני, ועמד על כ־9.0%. האבטלה הרחבה כוללת, בין היתר, את הבלתי מועסקים (שם דווקא נרשמה ירידה), העובדים שבחל"ת ועובדים שהפסיקו לעבוד עקב פיטורים או סגירת מקום העבודה מתחילת המשבר (מרץ 2020).