מאחורי גבו של אלי כהן: הממשלה צפויה לאשר לאוצר זכות וטו על מדיניות האנרגיה
בחוק ההסדרים נכלל נוסח חקיקה חריג, שלפיו שר האוצר יצטרך לאשר החלטות בתחום מדיניות האנרגיה. המהלך מעורר חשש לשיתוק משק החשמל ולעצירה של פיתוח האנרגיה המתחדשת. שר האנרגיה: "אין לנו כוונה להסכים לכך. זה לא יעבור"
הממשלה צפויה לאשר היום נוסח חקיקה חריג, המקודם במסגרת חוק ההסדרים, שלפיו ייאלץ שר האנרגיה לחלוק מסמכויותיו עם שר האוצר. לפי הנוסח המוצע, שר האוצר יצטרך לאשר החלטות מדיניות שונות בתחום האנרגיה. כך, משרד האנרגיה לא יוכל לקדם מדיניות שבעיני משרד האוצר היא יקרה ליישום (כך למשל, במשרד האוצר התנגדו בעבר להצבת סולקנים להפחתת זיהום אוויר בתחנות הכוח הפחמיות). הצעת ההחלטה עלתה על השולחן גם בשנים עברו, בתקופות קודמות של חוק ההסדרים, אולם עד כה הצליחו שרי האנרגיה להדוף אותה. כעת, בתקופתו של השר אלי כהן, היא מקודמת מעל לראשו.
המשמעות המעשית היא ששר האוצר יוכל לעכב ואף לתקוע תהליכים במשק האנרגיה – וכל זאת כדי לחסוך בהוצאות הממשלה – אף שמדובר בתחום שאינו מצוי בסמכות משרדו, וללא הידע המקצועי הייעודי הנדרש.
בלשכתו של כהן סבורים כי ההצעה לא תקודם בסופו של דבר, אולם כבר כעת היא עשויה לעבור לקריאה ראשונה בכנסת. בלשכת שר האנרגיה טוענים כי משרד האוצר הסכים להוציא את ה״עז״ שבסוגיית הסמכויות, בתנאי שמשרד האנרגיה יסכים להטיל מס בדמות דמי תשתית. כלומר, להשית על חברות הדלק מס, שישמש לבניית תשתיות בענף כמו נמל תזקיקים למשל. הרציונל הוא שהחברות משתמשות בתשתיות לצורכיהן, ולכן הגיוני שיממנו את הקמתן ולא שמשלם המיסים יממן אותן. “אין לנו כוונה להסכים לכך, ולכן ברור שהסמכויות לא יעברו בקריאה שנייה ושלישית, ונפעל לבטל גם את מס דמי התשתית המיותר”, מסר שר האנרגיה.
מנגד, גורמים במשרד האוצר המעורים בפרטי חוק ההסדרים אינם מכירים סיכום שכזה, ובהתאם לכך ההצעה עולה לממשלה לקראת קידומה לקריאה שנייה ושלישית. כך או כך, סירובו של כהן לגביית דמי תשתית מחברות הדלק מציב, לטענת גורמים בענף, את עתיד האנרגיה הירוקה בישראל בסיכון.
חוק משק החשמל קובע כי שר האנרגיה הוא הגורם המוסמך להכריע בענייני מדיניות משק החשמל. השר פונה לרשות החשמל, הרשות מפרסמת שימוע ציבורי ומוציאה המלצות, והשר רשאי לקבלן או לדחותן. מרגע שעקרונות המדיניות נקבעו על ידי השר, רשות החשמל מחויבת לפעול לפיהם. כך נקבעו יעדי האנרגיה המתחדשת, ההחלטה להשבית יחידות פחמיות מסוימות, קריטריון האמינות במשק החשמל, הטמנת קווי מתח עליון ועוד.
אף שמדובר בתחום הנמצא בסמכות משרד האנרגיה, למשרד האוצר קיימת כבר כיום דריסת רגל בהליכי קבלת ההחלטות, מתוקף חברותו במליאת רשות החשמל. אולם כעת מבקשים במשרד האוצר לכבול את ידי שר האנרגיה ומשרדו בכל החלטות המדיניות, בצעד חסר תקדים: כל עיקרון מדיניות שעלות יישומו השנתית עולה על 100 מיליון שקל יחייב את הסכמת שר האוצר.
מעבר לעצם הדרישה להסכמה, המשמעות הנלווית היא פוטנציאל לשיתוק תהליכים. כך למשל, גם כיום — במקרים שבהם נדרש אישור שר האוצר — נרשמו עיכובים ממושכים. תוכנית הפיתוח לחלוקה ותוכנית הפיתוח להולכה המתינו לחתימת שר האוצר כחצי שנה ואף יותר, פרק זמן קריטי למשק החשמל, הסובל מתת־השקעה רבת שנים.
במשרד האוצר מסבירים את קידום שינוי החוק ברצון להגביל את היכולת להציב יעדים מתקדמים או לקדם החלטות בתחום האנרגיה הנקייה. זאת, לאחר שמשרד האנרגיה החל לקדם הקמה נרחבת של גגות סולאריים באמצעות החלטות מדיניות, בשיתוף רשות החשמל — מהלך שעורר התנגדות באוצר. בעבר, מבקר המדינה מתח ביקורת חריפה על משרד האוצר, וטען כי הוא מסכל פעם אחר פעם את קידום האנרגיה המתחדשת, וכי בשל התנהלות זו ישראל מפגרת אחרי מדינות רבות בעולם. “אם החוק יעבור, שר האוצר יוכל לתקוע תהליכים בתחום לנצח”, אומרים גורמים בענף לכלכליסט.
אם יאושר הסעיף, מדובר בפוטנציאל לנזק עצום וארוך טווח לפיתוח האנרגיה המתחדשת בישראל — תחום שמשרד האוצר נחשב לעוין לו. זאת בשעה ששר האנרגיה הנחה את מליאת רשות החשמל לגבש המלצות ליעדים לשנים 2035, 2040 ו־2050, ולאחר מכן הוא צפוי לאשרם כהחלטות מדיניות מחייבות.
השר כהן טרם התבטא פומבית בהרחבה בנושא, וכעת הוא מקווה להצליח להוציא את הסעיף מחוק ההסדרים לקראת הקריאה השנייה והשלישית. לטענתו, במשרד האוצר מסכימים להסיר את הסעיף אם יסכים לגביית דמי תשתית מחברות הדלק והגפ״מ, לצורך פיתוח תשתיות יבוא ואחסון בהיקף של 5–10 מיליארד שקל עד סוף העשור. השקעות אלו, לפי משרד האוצר, צפויות להגביר את התחרות בשוק היבוא ואף להוביל לירידת מחירים. מנגד, כהן חושש כי המהלך ייקר את תזקיקי הנפט לצרכנים בכ־1%, כדי לממן את ההשקעות.
מלשכת השר כהן נמסר: “משרד האוצר מסכים להוציא את העז בסוגיית הסמכויות בתנאי שמשרד האנרגיה יסכים למס דמי תשתית. אין לנו כוונה להסכים לכך, ולכן ברור שהסמכויות לא יעברו בקריאה שנייה ושלישית, ונפעל לבטל גם את מס התשתית המיותר”.
