דעה
האתגר של ה-OECD: ריבית אחת לאינפלציות רבות
האינפלציה בקרב מדינות הארגון מתפרשת בין 0.1% ל-35%. רק 9 מדינות מתחת ליעד של 2%, ובגוש האירו מתחבטים איך לנהל ריבית אחידה למציאות מפוצלת
השיח הכלכלי עוסק, מעת לעת, בשאלת הלכידות הכלכלית של גוש האירו, בשל השונות הגבוהה המאפיינת את נתוני צמיחת התוצר, התעסוקה והאינפלציה של חברותיו. למצער, כל אלו נתונים לריבית אחידה אחת, הנקבעת על ידי הבנק המרכזי של אירופה. זו ירדה, בשנה האחרונה, מ-4.5% ל-2.15%, אך יש מדינות שאצלן האינפלציה לא מספיק נמוכה כדי להצדיק הפחתה כה מהירה, או מדינות שתוצרן מתקשה לצמוח, והיו מעדיפות ירידה חדה עוד יותר של הריבית.
מנגד, דיונים העוסקים בארגון מדינות ה-OECD נוטים, תדירות, להניח קבוצה אחידה יותר, למרות שכלולות בה מדינות מפותחות ומתפתחות כאחת, הממוקמות ביבשות וגושי מטבע שונים.
אלא שהדברים אינם כך. בטור זה אגע במדד אחד – אולי החשוב מכולם – ואבחן את תמונת המצב לגביו בתום המחצית הראשונה של השנה.
מדובר במדד המחירים לצרכן, שלפי נתוני הארגון, עלה 4.2% ב-12 החודשים עד יוני, התגברות מ-4.0% ב-12 החודשים עד מאי.
רוב המדינות בארגון חותרות ליעד אינפלציה של 2% ולכן ברור שכקבוצה – האינפלציה בפועל גבוהה פי 2 מרמת היעד ואין מקום להורדות ריבית. למעשה, רק ב-9 מדינות נמוך שיעור האינפלציה מרמת היעד. אגב, ל-25 מדינות אינפלציה נמוכה יותר, או דומה לזו של ישראל.
כשבוחנים את רוחביות האינפלציה מוצאים כי ברוב המדינות (21 מ-38) עלתה האינפלציה, בחודש האחרון, לעיתים בשיעורים חדים.
וכשבוחנים את ליבת האינפלציה (להוציא סעיפי המזון והאנרגיה) מגלים כי זו גבוהה יותר מרמתה הכללית של האינפלציה ואף היא עלתה מ-4.4% ל-4.5%.
מתברר, אם כן, כי האינפלציה המאפיינת את חברות הארגון גבוהה, רוחבית ודביקה מדי. המסקנה היא שמרחב התמרון לירידת הריבית "הממוצעת" שלהן מצומצם.
אך הנתון הבולט ביותר הינו הפער בין הרמות הפרטניות של האינפלציה בקרב החברות השונות.
זו נעה בין טורקיה, לה אינפלציה של 35.0%, לשווייץ וקוסטה ריקה, להן אינפלציה של 0.1% ו -0.2%, בהתאמה.
חלק מהמדינות הכלולות בקבוצה – מדינות גוש האירו – נתונות, כאמור, לריבית אחידה, אך לכל שאר החברות ריביות משל עצמן. היותה של שווייץ עצמאית סייע לה בעניין זה, שכן נוכח האינפלציה הנמוכה יכלה להוריד את הריבית בשטחה לאפס.
ההבדלים בתוך הקבוצה ניכרים גם כשבוחנים את החלוקה הגושית. לדוגמא, 7 הכלכלות הגדולות בקבוצה (G7) נהנות מאינפלציה נמוכה משמעותית מזו של הארגון כולו: 2.6 אחוזים בלבד. מולן, קבוצת 20 הכלכלות הגדולות ביותר רשמו אינפלציה גבוהה משמעותית, 3.9%, מן הסתם משום שטורקיה היא אחת מהן. השפעתה של טורקיה על הנתונים עצומה שכן האינפלציה אצלה גבוה פי 7 מהאינפלציה במדינה הבאה אחריה! יצוין, עם זאת, כי כלכלות גדולות כגון רוסיה וברזיל, הנמצאות בקבוצה זו והאינפלציה אצלן גבוהה, אינן כלולות בארגון ה-OECD.
בשורה התחתונה, כלכלת העולם נתונה היום לתהליכים של התבדלות וסגמנטציה. מאבקי הסחר בראשות ארצות הברית משקפים זאת וכך גם מתיחויות בין מדינות ובין גושים.
סביר להניח כי המגמות הללו תימשכנה, בתקופה הנראית לעין. לכן, יהיה צורך מעתה לבחון בצורה בררנית יותר את נתוני הארגון ופרסומיו, תוך הבחנה בין מדינות ובין גושים. הבחנה זו תשמש, לדעתי, כלי מדיניות ואמות מידה חיוניים ביותר למקבלי ההחלטות בכל מדינה וגם לגופים בינלאומיים, כמו פורום נגידי הבנקים המרכזיים, החברים בבנק הבינלאומי לסילוקין (BIS). שהרי הריבית – בפרונט.
רונן מנחם - כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות
