שערוריית אי מינוי ממונה על התקציבים באוצר
בימים אלו נשלחה הזמנה למאות בוגרי ועובדי אגף התקציבים באוצר, כמו גם לבכירי הכלכלנים בישראל, ליום העיון השנתי לזכר ארבעה מבוגרי האגף שנהרגו במלחמת יום כיפור. זו השנה ה- 51 שהכנס מתקיים והמסורת החשובה והמיוחדת הזו עוברת מדור לדור. אלא שהשנה, לראשונה, ההזמנה לא יצאה מטעם הממונה על התקציבים, שכן אין לאגף חשוב זה ממונה מזה כשלושה חודשים.
בתום תהליך מיון ממושך, שכלל אחד עשר מועמדים מהם 4 נשים, בחר שר האוצר מועמד לתפקיד החשוב ומשרד המשפטים קבע לו הסדר למניעת ניגוד עניינים.
אלא שועדת המינויים של נציבות שירות המדינה בראשות ממלא מקום נציב שירות המדינה ושתי נציגות ציבור, פסלו את המינוי בשל טענת הוועדה לפגיעה בעיקרון הייצוג ההולם לנשים שביצע השר במינוי זה. וכך ערב ההכנות הנדרשות לאישור תקציב המדינה לשנת 2026 – אין למשרד האוצר גורם מוביל בתחום הכנת התקציב.
עניין הייצוג ההולם לנשים ואחרים, הינו בעל חשיבות ואין להקל בכך ראש, אך לדעתי הוועדה שגתה בהחלטתה מארבעה טעמים:
א. הוועדה היתה ערה לכך שהתקיים הליך לבחירת ממונה על התקציבים. אם הוועדה סברה כי המינוי חייב להיות של אישה בשל עניין הייצוג ההולם, היה עליה לקבל על כך החלטה מראש ולעדכן מראש את שר האוצר, ולהימנע ממצב שבו מועמד גבר, עובר "ויה דולורוזה" בתהליך המיון, כולל הפסקת עיסוקים אחרים, חתימה על הסדר ניגוד עניינים, וכל זאת רק כדי לשמוע בסמוך למינוי, כי מאחר "ולא עשוהו אישה"... לא יוכל להתמנות לתפקיד. זהו מסר מאוד מרתיע לכל מועמד או מועמדת, שהחלטה בעניינם מתקבלת על בסיס נתון שאין להם עליו שליטה.
ב. נוהל עבודת ועדת המנויים של נציבות שירות המדינה קובע כי עניין הייצוג ההולם נכלל בגדר שיקול הדעת של השר בבחירת מועמד לתפקיד, ואילו לוועדת המנויים לא מוקנית כל סמכות בנושא זה. עילות הפסילה שבסמכותה הינן אך ורק בנושאי טוהר המידות, קיום ניגודי עניינים שאינם ניתנים לפתרון בהסדר והבטחה כי המינוי נעשה משיקולים ענייניים, בהתחשב בכישוריו של המועמד והתאמתו לתפקיד ולא יונחו ממניעים של זיקה פוליטית. במקרה שלפנינו לא הייתה לוועדה כל הסתייגות (נהפוך הוא - היו בפיה רק שבחים) והיא בחרה לפסול מועמד משיקול שלא היה כלל בגדר סמכותה. בהערת אגב ראוי לציין כי משרד המשפטים היה מעורב בהליך המינוי ואילו סבר שהמינוי פסול בשל עניין הייצוג ההולם – היה מן הסתם מתריע על כך מראש.
ג. גם אילו הייתה הוועדה רשאית לפסול מועמד על בסיס עניין הייצוג ההולם שנמצא בסמכות השר, עולה תמיהה מדוע הוועדה בחרה להתמקד רק בייצוג ההולם של נשים. חוק שירות המדינה (מנויים) מכוון לייצוג הולם של מספר מגזרים ולא קובע ביניהם כל מידרג. לצד ייצוג לשני המינים כלולים גם אנשים עם מוגבלות, בני האוכלוסיה הערבית לרבות הדרוזית והצ'רקסית, של מי שהוא שאחד מהוריו נולדו באתיופיה, של בני האוכלוסיה החרדית ושל עולים חדשים. האם היה מתקבל על הדעת מצב שבו שני נציגי הציבור בוועדה היו במקרה נכים, או אתיופים, או חרדים והם היו פוסלים מועמד ראוי רק כי אינו מבטא ייצוג הולם למגזר שלהם?
ד. בימים אלו שבהם שומרי סף מותקפים והליברליות והפרוגרסיבית במתקפה הן בארץ והן בעולם, ניתן לצפות משומרי הסף למתינות וריסון עצמי, ולא לגישה כוחנית גחמנית.
מן הראוי כי על בסיס כל אלו, יכנס ממלא מקום נציב שירות המדינה את ועדת המנויים בראשותו לאישור מינוי הממונה על התקציבים לאלתר, יקבל בהערכה את הודעת שר האוצר כי למינוי הבא של חשב כללי, בכוונתו למנות אישה ולאפשר בכך לממונה החדש על התקציבים לפתוח את יום העיון השנתי של אגף התקציבים לזכר הנופלים בחודש דצמבר, בהצגת חזונו לכלכלת ישראל.
דוד מילגרום הוא הממונה על התקציבים לשעבר במשרד האוצר
