מביטול הוועדה למינוי בכירים ועד פיצול תפקיד היועמ"שית: מבול הצעות חוק בשירות ההפיכה
החטופים נמקים בשבי? לקואליציה יש סדר עדיפויות אחר שעובר דרך פירוק שומרי הסף: שמחה רוטמן מציע לפצל את תפקידה של בהרב-מיארה לשלוש; ח"כ אושר שקלים לבטל את ועדת האיתור למינוי היועמ"שית, ואת הוועדה למינוי בכירים; וניסים ואטורי יוזם הטלת קנס של 5,000 שקל לעובדי מדינה בכירים שלא יופיעו בכנסת
הח"כים בקואליציה ממשיכים לקדם במרץ רב הצעות חוק להרחבת ההפיכה המשטרית, ופגיעה בשומרי הסף. כך למשל, יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) הניח אחר הצהריים על שולחן הכנסת הצעת חוק לפיצול משרת היועצת המשפטית לממשלה.
לפי הצעת רוטמן שאליה הצטרפו שני חברי כנסת נוספים מסיעתו - מיכל וולדיגר ואוהד טל - "תפקיד היועץ המשפטי לממשלה יפוצל לשלושה תפקידים נפרדים – יועץ משפטי לממשלה, תובע כללי, ומייצג המדינה בערכאות".
על פי ההצעה, "הצורך בהפרדה נובע מניגודי עניינים מוסדיים ומובנים בין התפקידים האמורים. היועץ המשפטי לממשלה, מעצם תפקידו, אמור לייעץ לממשלה ולסייע לה להגשים את מדיניותה במסגרת החוק. תפקיד זה מחייב עבודה צמודה עם שרי הממשלה ויצירת יחסי אמון עימם. במקביל בתפקידו כראש התביעה הכללית עליו לקבל החלטות על חקירה והעמדה לדין של מי שחשודים בביצוע עבירות פליליות, לרבות אותם שרים ונבחרי ציבור – דבר היוצר ניגוד עניינים מובנה".
בהצעה נטען כי קיים גם ניגוד עניינים בין ייצוג המדינה בהליכים אזרחיים ומנהליים לבין ייצוג המדינה בהליכים פליליים.
"לפיכך, מוצע להפריד את התפקידים באופן הבא: (1) היועץ המשפטי לממשלה יתמקד במתן ייעוץ משפטי לממשלה ולשריה, ויסייע לה להגשים את מדיניותה במסגרת החוק. (2) התובע הכללי יעמוד בראש התביעה הפלילית כגוף עצמאי ויפעל ללא תלות בשיקולים פוליטיים או מוסדיים. (3) מייצג המדינה בערכאות יהיה אחראי על ייצוג המדינה בהליכים אזרחיים ומנהליים".
בשבוע שעבר החליטה ועדת השרים לחקיקה לקדם הצעת חוק לפיצול משרת היועץ המשפטי לממשלה לשניים - ליועץ משפטי ולתובע הכללי. הצעת החוק הוגשה במקור על ידי גדעון סער, וכיום מקודמת על ידי ח"כ מישל בוסקילה (הימין הממלכתי) מאחר ששר בממשלה אינו יכול לקדם הצעת חוק פרטית.
הצעתו של בוסקילה טרם הועלתה להצבעה בקריאה הטרומית במליאה בשל חרם ההצבעות שעליו הכריזו בשבוע שעבר ביהדות התורה ובש"ס במחאה על אי חקיקתו של חוק ההשתמטות. החרם אמור להימשך גם השבוע, ונראה כי שתי הצעות החוק לפיצול משרת היועמ"ש יועלו להצבעה במועד אחד.
על הכוונת: הוועדה לבחירת היועמ"שית והוועדה למינוי בכירים
במקביל ח"כ אושר שקלים (ליכוד) הניח הצעת חוק שלפיה מינוי בכירים בשירות המדינה ייעשה בידי הממשלה ולא יחויב באישור של ועדה מייעצת. הצעת החוק נועדה, בין היתר, לגרום לכך ששלל המנכ"לים של משרדי הממשלה ויחידות הסמך ימונו על ידי הממשלה ללא צורך לקבל את אישורה של "ועדת המינויים".
בנוסף, נציב שירות המדינה ייבחר על ידי הממשלה ולא באמצעות ועדת איתור לתפקיד כפי שדורשת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה. גם משרת היועצת עצמה תאושר על ידי הממשלה בלא צורך בוועדת איתור".
כמו כן, קבלתה של הצעת החוק תייתר את עבודתה של "הועדה למינוי בכירים" המאשרת את מינויים של הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד, הרמטכ"ל, נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד.
מאז דצמבר 2024 לא מכהן נציב מדינה קבוע, בשל חילוקי דעות בין רה"מ בנימין נתניהו לבהרב מיארה על אופן איוש התפקיד.
ח"כ ניסים ואטורי (ליכוד) הגיש הצעת חוק שתחייב פקידי ציבור להתייצב בפני ועדות הכנסת אחרת יקבלו קנס של 5,000 שקל.
ח"כ גלית דיסטאל אטבריאן (ליכוד) הגישה עם קבוצת ח"כים הצעת חוק ל"הגשמת הזהות במרחב היהודי". בין היתר, תגרום הצעת החוק לכך שלא יוטל איסור על הנחת תפילין במרחב הציבורי, תחול חובת התקנת מזוזה במוסד ציבורי ומועמדים לשפיטה יחויבו להכיר את המשפט העברי.
