ריאיון
"בלי רפורמה לא תישאר בישראל תעשיית קריפטו"
מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, ניר הירשמן רוב, מזהיר שהמדינה עלולה להפסיד עשרות מיליארדי שקלים בתמ"ג בגלל אי־הסרת חסמים רגולטוריים. הוא בטוח שאירוע הסייבר בביטס אוף גולד יאפשר לחברות הישראליות לצמוח, מודאג מפני הנפקת שקל דיגיטלי ומסביר למה מטבעות יציבים הם ה־killer app של הענף
ניר הירשמן רוב, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, בחודשים האחרונים אנחנו רואים בליץ רגולטורי מצד רשות שוק ההון ובנק ישראל כדי לקדם את אסדרת הענף. אנחנו במקום טוב?
"הצעדים מבורכים, אך ישראל באיחור ניכר. בארה"ב רשויות הפיקוח מצהירות בגלוי כי יעד המדיניות הוא מתן ודאות רגולטורית והחזרת היזמים למדינה. הם חיברו בורסות קריפטו מורשות למערכת הסליקה הפדרלית, פטרו ארנקים בניהול עצמי מרגולציה של ברוקרים והסדירו חקיקה כדי לאפשר לחברות לקנות אג"ח אמריקאי. בישראל חברות קריפטו נתקלות עדיין בקשיים בפתיחת חשבונות בנק ובקבלת כספים. בתחום המיסוי, עובדים משלמים מס כפול על אופציות ומשקיעים זרים חשופים לסיכון של כפל מס. כתוצאה מכך, יזמים ישראלים מקימים כיום חברות מצליחות בחו"ל. כשארה"ב מציעה סביבה עסקית יציבה ורגולציה ברורה, יזמים מעדיפים לפעול משם".
ומה ההשפעה של הפער הזה על הכלכלה הישראלית?
"הזמנו מודל מחקרי מ־KPMG והממצאים היו חד־משמעיים: הסרת חסמים רגולטוריים מצד המדינה תניב בתוך עשור תוספת של 120-110 מיליארד שקל לתמ"ג ותיצור 70 אלף מקומות עבודה. המשך המצב הקיים יעלה למשק בהפסד תוצר של 90-50 מיליארד שקל, ויקבע את התעשייה על 5,000-4,000 עובדים. בניגוד לענף ה־AI, הדורש השקעות עתק בתשתיות, חשמל ומרכזי נתונים - הצמיחה בקריפטו דורשת בעיקר החלטות מדיניות והסרת חסמים".
אז מה הממשלה צריכה לעשות?
"נדרש אגד חקיקה במסגרת חוק ההסדרים הקרוב, רפורמת קריפטו מקיפה לישראל. הממשלה החליטה כבר ב־2023 על נחיצותם של חוק נכסים דיגיטליים וחוק מטבעות יציבים, אך הליכי החקיקה תקועים. יש לרכז את הצעות החוק שנמצאות כבר בהסכמה, להכניסן לחוק ההסדרים ולהשלימן ב־100 הימים הראשונים של הממשלה. ב־2024-2023 מספר חברות הקריפטו הפועלות בישראל ירד ב־5%, ואנו עדים למעבר רציף של מתכנתים ומובילי טכנולוגיה לחו"ל. בהיעדר רפורמה מקיפה בחוק ההסדרים הקרוב, התעשייה המקומית פשוט תתרוקן".
איך אתה רואה את הפרויקט של בנק ישראל לקדם שקל דיגיטלי (CBDC) – גרסה ממוחשבת ומפוקחת של השקל שמנפיק הבנק המרכזי בעצמו?
"פרויקט השקל הדיגיטלי טומן בחובו סיכונים מבניים קשים. זה מצב שבו הבנק המרכזי מנפיק ומנהל במישרין מטבע דיגיטלי. המדינה תקבל שליטה ישירה וחסרת תקדים על יתרות ותנועות כספים של אזרחים, כולל אפשרות להגבלת העברות או איפוסן ברמת הקוד. בארה"ב מקודמת כיום חקיקה האוסרת על הנפקת דולר דיגיטלי פדרלי, מתוך תפיסה של שמירה על חירות הפרט והבנה שמוצר ממשלתי ידכא את השוק הפרטי. בנוסף, הנפקת שקל דיגיטלי תפגע ביכולתן של חברות פרטיות להציע מטבעות יציבים ותמנע תחרות חופשית. המדינה היחידה שמיישמת כיום CBDC באופן מלא היא סין, מתוך שאיפה למעקב רציף אחרי אזרחיה. במדינה הדוגלת בשוק חופשי, הפתרון הראוי הוא פיקוח על מטבעות יציבים פרטיים ולא הנפקה ישירה של הבנק המרכזי".
"דליפת המידע מוכיחה שהתחום בטוח"
השבוע היה אירוע סייבר בביטס אוף גולד, אחת החברות המרכזיות בתחום בישראל. אולי זה יכול לקרות לכל גוף פיננסי, אבל זה קרה לחברת קריפטו. אולי התחום לא מספיק בטוח?
"אם כבר, דליפת המידע מוכיחה את ההפך. אף על פי שביטס אוף גולד הושפעה מתקלה של חברת תוכנה אחרת, מנגנוני האבטחה שלה התריעו בזמן, כספי הלקוחות נותרו ללא פגע והשירות לא הופסק לרגע. אנחנו חיים בעידן קשוח מאוד מבחינת סייבר. תקלה דומה בקראודסטרייק השביתה לא מזמן שדות תעופה בכל העולם, האם זו סיבה שלא לטוס? האמת שזאת הזדמנות לחברות קריפטו ישראליות – הן הטובות בעולם בפיתוח מנגנוני אבטחה לתחום, מה שיעזור להן לצמוח ולהתפתח, ולנו כאזרחים לקבל שירותים מתקדמים יותר".
אנחנו נוטים להשתמש במושגים כמו קריפטו, בלוקצ'יין וביטקוין כמילים נרדפות. תעשה לנו שיעור מבוא מקוצר.
"הכל התחיל בביטקוין: עד 2009 העברת ערך כספי דרשה מפגש פרונטלי והחלפת מזומנים, או הסתמכות על תשתית של גורם שלישי מתווך — הבנק. המערכת הבנקאית אומנם מבוססת ומוסדרת, אך חשופה לכשלים. הביטקוין נולד בתגובה למשבר הפיננסי העולמי ב־2008 והציע בשורה כפולה: מענה לאינפלציה באמצעות הגבלת כמות המטבעות הסופית – 21 מיליון מטבעות בלבד – ויצירת תשתית ציבורית וספר חשבונות מבוזר להעברת ערך ישירה בין עמיתים, ללא תיווך. בלוקצ'יין הוא השם של מסד הנתונים, והכינוי של הטכנולוגיה המאפשרת את הרישום והעברת הערך המבוזרת. בהמשך הגיעה רשת אתריום הפועלת כמחשב מבוזר ומאפשרת הרצת קוד תוכנה - 'כסף מתוכנת' - שהיישום המרכזי שלו כיום הוא הנפקת טוקנים. מהיישום הזה נולד העולם שאנחנו מכנים 'קריפטו': הוא כינוי לכל הנכסים, המטבעות והפרוטוקולים הפיננסיים המבוזרים, המבוססים על הצפנה של מפתחות פרטיים וציבוריים".
עוד מושג משמעותי בעולם הזה הוא "מטבעות יציבים" (stablecoins) – מטבעות דיגיטליים שנועדו להישאר צמודים לערכו של מטבע כמו הדולר ולא לסבול מהתנודתיות בביטקוין. מה המנגנון שעומד מאחוריהם?
"זה ה־killer application המרכזי של התחום. חברה מנפיקה מטבעות דיגיטליים ומפקידה כנגדם סכום זהה בנכסי בסיס נזילים, כגון אג"ח של ממשלת ארה"ב. תפקידו של הרגולטור מסתכם בווידוא יחס גיבוי מלא של 1:1 בין הנכסים בארון לטוקנים שבמחזור. החברה המנפיקה נהנית מהתשואה על האג"ח, בעוד המשתמש מקבל מערכת סליקה רציפה הפועלת 24/7, בביצוע מיידי ובעמלות אפסיות".
איך תעשיית הקריפטו בישראל משפיעה ביומיום על ריקי כהן מחדרה?
"ברמת המאקרו, הענף מגוון את תעשיית ההייטק המקומית, שהיתה עד כה ריכוזית ונשענה בעיקרה על תוכנה וסייבר, ומציע משרות בפריון ובשכר גבוה. ברמת המיקרו, 21% מהישראלים מחזיקים כיום במטבעות דיגיטליים, ו־27% מחזיקים או החזיקו בהם בעבר. כמיליון וחצי ישראלים כבר נחשפו לתחום באופן פעיל".
מיליון וחצי? איפה הם?
"הם בכל מקום, הצלם שלך שאל אותי על זה. ישראלים מאוד אוהבים קריפטו, קונים, מחזיקים ומבינים את המהות של זה — בייחוד ככל שהם יותר צעירים. 90% מהציבור בישראל מכירים את המושג ביטקוין, ו־38% מהצעירים מאמינים שרפורמת קריפטו יכולה להקל על יוקר המחיה".
"תשתיות קריפטו יחתכו את העמלות"
אז בוא נחזור לאיך זה משפר לנו את החיים.
"תעשיית הקריפטו מציבה אלטרנטיבה תחרותית למערכת הבנקאית. רווחי הבנקים בישראל הגיעו ל־32 מיליארד שקל ב־2025, כ־10 מיליארד שקל מתוכם מקורם בעמלות. תשתיות קריפטו מסוגלות לחתוך את העלויות הללו דרסטית. הסרבול הבנקאי ניכר במיוחד כשרוצים להעביר כסף לחו"ל: מערכת SWIFT (רשת תקשורת מאובטחת בינלאומית להעברת הודעות והוראות תשלום בין בנקים – שג"ע) לא מעבירה כסף, אלא רק הודעות בין בנקים. אם אני יושב, למשל, בסניף לאומי בפתח תקווה וצריך להעביר כסף לקרדיט סוויס בלוצרן — הסניף בפתח תקווה צריך להתאזן מול הסניף המרכזי, הסניף המרכזי מחפש בנק מקשר, הבנק המקשר צריך להתאזן מול הקורספונדנט של קרדיט סוויס, ומשם לסניף המרכזי והמקומי בלוצרן. רק בסוף השרשרת הכסף נפלט לחשבון. התהליך לוקח ימים וכל תחנה גוזרת עמלה. בקריפטו אתה נותן כתובת ארנק והעברת הערך מתרחשת ישירות, באופן כמעט מיידי וסופי. זהו מנוע תחרותי שמפחית עלויות לציבור".
ניר הירשמן רוב (46)
גר בדרום רמת הגולן:
בזוגיות + 3:
בוגר תואר ראשון במדע המדינה וחינוך מאוניברסיטת תל אביב:
בוגר תואר שני במינהל עסקים מהמכללה האקדמית רופין:
הקים את משרד יחסי הציבור הירשמן תקשורת:
לשעבר יועץ תקשורת במערכת הפוליטית:
פרסם את הספר "המתמודד":
אילו עוד שימושים פיננסיים אתה רואה בפתח?
"טוקניזציה של נכסים. בדיוק כפי שמנפיקים טוקן המגובה בדולר, ניתן לגבות טוקנים במניות של חברות. היתרון הראשון הוא מסחר רציף 24/7. סגירת הבורסה ב־17:00 אינה גזרת גורל, אלא תולדה של הצורך לסנכרן בסוף היום שלוש מערכות סליקה שונות. במסחר מבוסס טוקנים הרישום מתבצע באופן מיידי, מה שמאפשר גילוי מחיר בזמן אמת. היתרון השני הוא הנגשת השווקים. טוקניזציה תאפשר לכל אדם בעולם לרכוש שברירי מניות באופן ישיר".
איפה שוק הקריפטו הישראלי נמצא היום?
"בפעם האחרונה שספרנו, פעלו בישראל 168 חברות קריפטו המעסיקות 3,346 עובדים, וגייסו 4.2 מיליארד דולר מ־2013 — מתוכם 405 מיליון דולר ב־2024 בלבד. הנתונים מלמדים שבפועל יש בישראל טאלנט אדיר שבונה את המסילות והתשתיות של עולם הקריפטו הגלובלי".
מאיפה הגיע היתרון היחסי של הישראלים בתחום?
"השורשים של התעשייה העולמית נטועים כאן. מכיוון שבמדינת ישראל לא היו מחשבים עד שלב מאוחר יחסית, מדעי המחשב הילכו בנתיב תיאורטי מאוד. הצמחנו כאן מגדלורים בתחום ההצפנה שגידלו דורות של קריפטוגרפים וטאלנט יוצא דופן. אפילו הרעיונות הראשונים שעליהם הוקמה רשת אתריום — פלטפורמת הבלוקצ'יין השנייה בגודלה בעולם — החלו להתגבש בתל אביב".
בתחילת השיחה ציינת שאתה גר בדרום רמת הגולן, אבל לא הרגשת בנוח לומר את שם הקיבוץ. אמרת שאנשי התעשייה מנסים לשמור על פרטיותם.
"זו זהירות מתבקשת. החזקת מפתח פרטי לניהול עצמי של קריפטו שקולה להחזקת מזומן. בשנים האחרונות נרשמו ברחבי העולם מקרי סחיטה באלימות כלפי מחזיקי מטבעות דיגיטליים. כשב־2022 בחנה רשות המסים דרישה לרישום גורף של מחזיקי קריפטו, הצגנו בפניהם נתונים שלפיהם חלק ניכר מעבירות המשמעת וההרשעות של עובדי הרשות נוגע לחריגה מהרשאות וחדירה שלא כדין למאגרים. ברשות קיבלו את עמדתנו והחליטו לגנוז את היוזמה. בתחום הזה, שמירה על דיסקרטיות היא אמצעי זהירות בסיסי".
