ניתוח
הרצליה בראש: באילו ערים בישראל מרוויחים הכי הרבה
ביטוח לאומי מפרסם נתוני שכר מורחבים וקובע לראשונה: השכר הממוצע לשכיר גבוה ב־1,100 שקל מנתוני הלמ"ס. הענף שבו באופן מפתיע השכר למשרה הוא הגבוה ביותר אינו ענף ההייטק אלא אספקת חשמל, גז ומיזוג אוויר
מפת הסטטיסטיקה הלאומית עומדת להשתנות מאוד לאחר שהמוסד לביטוח לאומי החל מהיום לפרסם נתוני שכר שונים מאלה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) וגם מקיפים יותר. במרכז הנתונים של ביטוח לאומי עומד הנתון החדש של השכר הממוצע במשק לשכיר (כולל כל המשרות שלו) שגבוה בכ־1,100 שקל מהשכר הממוצע למשרת שכיר שמציגה הלמ"ס.
כיוון שברור שהנתון של ביטוח לאומי משקף הרבה יותר טוב את הכנסת הפרט, עולה השאלה באיזה נתון צריכים מקבלי ההחלטות וחוקרים להתחשב מעתה. עוד נתון בעל חשיבות רבה שביטוח לאומי יתחיל לפרסם, ואינו מתפרסם באופן סדיר הוא השכר החציוני מה שעשוי לפתוח דיון ציבורי האם לא צריך להצמיד אליו קצבאות ומבחנים להטבות.
בפתיחת ההודעה לתקשורת של ביטוח לאומי נכתב כי "ביטוח לאומי מציג בפעם הראשונה בישראל את דו"ח השכר המלא של ישראל המביא את הנתונים המלאים למצב שוק השכירים בישראל, בפילוחים שונים". מתוך ההודעה הזאת עולה הטענה שהודעות השכר של הלמ"ס לא שלמות. אין בהן למשל פילוח לגברים ונשים, אין שכר חציוני, אין הפרדה בין שכר לאדם לשכר למשרה.
במצגת המצורפת נאמר כי "בשונה מנתוני הלמ"ס דו"ח השכר של ביטוח לאומי יציג נתוני אמת על עובדים באופן כמעט מידי. השכר הממוצע כפי שהוצג עד היום על ידי הלמ"ס לא מייצג תמונה אמיתית במצב בו השכיר עובד ביותר מעבודה אחת. אותו עובד נספר כמה פעמים. נתוני ביטוח לאומי מאפשרים הסתכלות גם על השכר לעובד ולא רק על השכר למשרה". אם נתוני הלמ"ס מתבססים על מדגמים, הרי הנתונים של ביטוח לאומי מתייחסים לכלל תשלומי השכר במשק.
5 צפייה בגלריה
מימין: סמנכ"לית המחקר של ביטוח לאומי ניצה קסיר, ראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ירון פלוס, ממלא מקום מנכ"ל ביטוח לאומי צביקה כהן. פערי מידע ושכר
(צילומים: באדיבות הלמ"ס, יואב דודקביץ, דוברות הביטוח הלאומי)
ממלא מקום מנכ"ל ביטוח לאומי צביקה כהן מסר כי "במשך שנים ביטוח לאומי עמל על הפקת דו"ח השכר שיהווה כלי מרכזי בהחלטות הכלכליות על המשק הישראלי. בזכות הדו"ח מקבלי ההחלטות, משרדים רלבנטיים והציבור יקבלו בצורה שקופה את המצב במשק ברמה החודשית, אפיון לפי ענפים, ערים, מגדר, חריגות שכר משמעותיות ויוכלו לבחון באופן מדויק את התנהגות המשק".
עם זאת בשלב הראשון לפחות הדו"ח של ביטוח לאומי יתפרסם רק בכל רבעון. בשל העובדה שהנתונים שלו נאספו רק מתחילת 2023 וכוללים את תקופת המלחמה אין בינתיים אפשרות לחשב נתונים מנוכי עונתיות. לחישוב כזה דרוש עומק של 5 שנים רצוי של שנות שגרה. כמובן אפשר לצפות שהלמ"ס תגיב בשדרוג הנתונים שלה.
כזכור בתקופת הקורונה נמתחה ביקורת רבה על חוסר היכולת של הממשלה לייצר מערך נתונים מוסכם ואחיד של כמה מובטלים יש במשק. מה שאפשר לביטוח הלאומי את המהפכה בסטטיסטיקה היתה ההוראה שניתנה בתקופת הקורנה, בה חויבו המעסיקים למלא מדי חודש טופס 100 ובו פירוט של כלל השכירים המועסקים אצלם והשכר שהם מקבלים. זאת בניגוד למצב הקודם בו הם חויבו בדיווח חודשי רק על מספר המשרות והיקף השכר. על פי ביטוח לאומי השכר החודשי הממוצע לשכיר (כולל ריבוי משרות) ב־2024 היה 14,657 שקל במחירים שוטפים, עלייה של 5.5% לעומת 13,897 שקל ב־2023. זאת, לעומת עלייה של 3.1% של מדד המחירים לצרכן. שכירים שמקבלים שכר השווה לשכר הממוצע לשכיר נמצאים בחלק העליון של התפלגות השכר, בעשירון השביעי.
השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר עמד ב־2024 על 13,385 שקל במחירים שוטפים, לעומת 12,693 שקל ב־2023 — גידול של 5.5%. על פי הלמ"ס השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים היה 13,514 שקל, עלייה של 5.1% לעומת שנת 2023 (12,863 שקל). הנתונים דומים אבל הפער בין הנתון החדש של השכר ממוצע לשכיר של ביטוח לאומי לשכר הממוצע למשרת שכיר של הלמ"ס הוא 1,143 שקל והנתון של ביטוח לאומי גבוה ב־8.5%. הפער נובע מ־298 אלף שכירים שעובדים ביותר ממשרה אחת והם מהווים כ־8% מסך השכירים.
ל־300 אלף שכירים יש יותר ממשרה אחת
השכר החציוני ב־2024 עמד על 10,368 שקל, עלייה של 5.6% מ־9,820 שקל ב־2023. השכר החציוני הוא השכר שמקבלים מי שנמצאים בקו בו 50% מהאוכלוסייה משתכרים יותר ממנו ו־50% פחות. היתרון של השכר החציוני הוא שבניגוד לשכר הממוצע הוא אינו מושפע מרמות השכר הגבות מאוד באלפיון העליון. הפער הממוצע בין השכר החודשי החציוני לבין השכר החודשי הממוצע לשכיר, היה במחירים שוטפים 4,289 שקל בשנת 2024 ו־4,077 שקל בשנת 2023 - גידול של כ־5%. כבר היום מחושב קו העוני כמחצית ההכנסה החציונית. סמנכ"לית המחקר של ביטוח לאומי ניצה קסיר מסבירה שנתוני השכר החציוני והפער בין השכר הממוצע לשכר החציוני הם מהנתונים שמאפשרים למדוד התרחבות והצטמצמות של פערים בשכר.
מקום נרחב בדו"ח ביטוח לאומי מוקדש לנתוני הפערים בשכר בין גברים לנשים, נתון שאותו אין הלמ"ס מפרסמת באופן שוטף. השכר הממוצע לשכיר של גברים היה גבוה בכ־54% בהשוואה לשכר של נשים - 17,899 שקל לעומת 11,565 שקל, פער של 55%. השכר החציוני של הגברים היה גבוה בכ־40% מן השכר החציוני אצל נשים - 12,370 שקל לעומת 8,853 שקל בהתאמה. הפער הממוצע בשכר בין גברים לנשים עולה ככל שעולה הגיל, עד גיל 60.
בחמשת עשירוני השכר הנמוכים יש 46% יותר נשים מגברים. בארבעת העשירונים הגבוהים (7-10) יש 46% יותר גברים מנשים. בעשירון העשיר הגבוה יש 174% יותר גברים מנשים, כשהמשמעות היא ש־73% מהנמצאים בעשירון השכר העליון הם גברים ו־277% נשים.
ערעור על המונופול של נתוני העוני
הענף שבו באופן מפתיע השכר למשרה הוא הגבוה ביותר אינו ענף ההייטק אלא אספקת חשמל, גז ומיזוג אוויר. השכר הממוצע הוא 31,199 שקל והחציון 28,097 שקל. במקום השני ענף מידע ותקשורת המזוהה עם ההייטק. השכר הממוצע הוא 28,760 שקל והחציון 22,081 שקל. השכר הממוצע (6,286 שקל) והחציוני (4,563 שקל) הנמוכים ביותר הם בשירותי אירוח ואוכל, כלומר בעיקר מלצרים ועובדי מטבח. החינוך במקום השישי מהסוף - שכר ממוצע של 8,668 שקל וחציוני 6,282 שקל. השכר הממוצע בשירותי בריאות רווחה וסעד גבוה משמעותית מאשר בחינוך - 9,722 שקל אבל החציון נמוך יותר 6,120 שקל, מה שמצביע כנראה על פערי השכר הגדולים בין רופאים למטפלים ואחים סיעודיים.
העיר הגדולה (מעל 75 אלף תושבים) שבה השכר הממוצע הגבוה בישראל לשכיר, 22,048 שקל לחודש, היא הרצליה. אחריה בהפרשים מאוד קטנים רעננה ומודיעין. תל אביב במקום הרביעי עם שכר ממוצע של 21,299 שקל. ארבע הערים עם השכר הממוצע הנמוך בישראל הן באופן לא מפתיע חרדיות וערביות. אחרונה מודיעין עילית עם שכר ממוצע של 8,002 שקל ובמקום השני מהסוף בני ברק (9,244 שקל). במקום השלישי מהסוף רהט — 9,393 שקל. חמישית בית שמש ושישית ירושלים (11,216 שקל), שתיהן ערים עם אוכלוסייה חרדית גדולה ובירושלים גם אוכלוסייה ערבית גדולה.
קסיר אומרת כי "הדו"ח החודשי יאפשר ולצפות משברים בטרם יפרצו, לנתח בטווחי זמן קצרים מצבים של האטה במשק, לאפיין ענפים ותרומתם למשק הישראלי והאטה בענפים, השפעה על תקציב המדינה, תרומה כלכלית למשק, שיקוף שינויים בשכר, אי שוויון בשכר, יציאה לפנסיה מוקדמת ועוד".
המהלך של מחלקת המחקר של ביטוח לאומי מקדים ערעור על המונופול שלה דווקא בנושא נתוני העוני. עד היום ביטוח לאומי הוא הגורם הבלעדי שמפרסם את נתוני העוני פעם בשנה והגוף היחיד שמפרסם נתונים אלטרנטיביים הוא ארגון הגג של עמותת הסיוע במזון - לתת, כלומר עמותה שמפרסמת את דו"ח העוני האלטרנטיבי.
אלא שבכנס החורף של הכנסת עבר חוק הרשות למלחמה בעוני שלה תהיה מחלקת מחקר והיא מצופה לפרסם מידע רחב בנושא העוני, מה שיעשיר בהרבה את עולם הנתונים בנושא זה. יצוין שביטוח לאומי עבר בתקופת הקורונה לפרסם את דו"ח העוני על סמך נתוני השכר המנהליים אחרי שהלמ"ס איחרה בהעברת נתוני הסקרים שלה.
מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא נמסרה תגובה.
