סוף למאבק המשפטי: מפעלי ים המלח ישלמו כחצי מיליארד שקל על המים שמשמשים אותם
בית המשפט העליון דחה את בקשת החברה הבת של ICL לדיון נוסף בפסיקה שחייבה אותה לשלם עבור המים המליחים שהיא שואבת מאז 2017. החברה כבר שילמה 330 מיליון שקל, וצפויה לשלם עוד 170 מיליון שקל. הכספים עשויים לסייע במיתון העלייה הצפויה בתעריפי המים לציבור בינואר הקרוב
מפעלי ים המלח, החברה הבת של ICL, תידרש לשלם כחצי מיליארד שקל עבור המים המליחים שהיא שואבת לצורך פעילותה. זאת לאחר שבית המשפט העליון דחה היום (ד') את בקשת החברה לדיון נוסף בפסק הדין שניתן בדצמבר, וחייב אותה לשלם עבור השימוש במים מאז 2017. החברה כבר שילמה 330 מיליון שקל, וצפויה לשלם כ-170 מיליון שקל נוספים. הכספים שייגבו עשויים לסייע במיתון העלייה הצפויה בתעריפי המים לציבור בינואר הקרוב.
העתירה נגד מפעלי ים המלח הוגשה עוד ב-2022, בידי אדם טבע ודין ולובי 99. בבסיסה עמדה הטענה כי נוסף לתשלום תמלוגים על המחצבים שמופקים במפעלי ים המלח, על החברה לשלם גם על המים שהיא שואבת. מפעלי ים המלח הסתמכו על הזיכיון שקיבלו בשנת 1961, שכולל את הזכות להשתמש במים הנחוצים לייצור. אולם, העותרים התבססו על חוק המים מ-2017, שקובע כי בעל רישיון אספקה "יראה את המים כאילו סופקו לו בידי רשות המים הארצית...והוא ישלם לה בעדם דמי מים".
חברת מקורות תמכה בעמדת העותרות, אך המדינה, באמצעות רשות המים וביוב, דווקא הצטרפה לעמדה של מפעלי ים המלח. שופטי בג"ץ - דפנה ברק ארז, יעל וילנר ועופר גרוסקופף - קיבלו את העתירה וחייבו את מפעלי ים המלח לשלם עבור המים בהם השתמשו מאז שחוק המים עבר, בשנת 2017.
כעת, השופט נעם סולברג, המשנה לנשיא בית המשפט העליון, דוחה את הבקשה לדיון נוסף, מטעמים משפטיים. סולברג כותב כי למרות שפסק הדין קובע "הלכה עקרונית ומחודשת", כלומר פרשנות מחייבת לחוק, אין בכך די כדי לבקש דיון חוזר. גם הטענה של ים המלח כי לפסק הדין יש השלכות רוחב, והוא מהווה "רעידת אדמה במונחים של משק המים", נדחתה, כי השלכות רחבות אינן סיבה מספקת לדיון נוסף.
סולברג קבע כי מפעלי ים המלח יישאו בהוצאות של עשרת אלפים שקלים, שיושלמו לאדם טבע ודין, לובי 99, חברת מקורות ורשות המים.
