דברים שלא ידעתם
מיהי הסינדרלה של החוגים האקדמיים בישראל?
איזה שני תחומים הם היחידים שבהם זכתה ישראל בנובל אקדמי? כמה עשרות מיליארדים גייסו הבוגרים של אוניברסיטת תל אביב? ומה קרה לאחוז האקדמאים הצעירים בישראל? דברים שלא ידעתם על ההשכלה הגבוהה בישראל - לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית
אם שותים, לא עפים. ב-2025 היו לחוקרים ישראלים שתי זכיות בפרס האיג נובל למחקרים מוזרים או משעשעים. פרופ' ברי פינשאו ופרופ' כרמי קורינה מאוניברסיטת בן-גוריון זכו בפרס התעופה של האיג נובל, על מחקר שגילה שעטלפים שבלעו אתנול (כלומר השתכרו) טסו לאט יותר והתקשו לאתר את מקום הלינה שלהם בעזרת האיכון ההדי. לכן עטלפים נמנעים מפירות בשלים מדי, שעשירים באלכוהול.
הג'ודו של האקדמיה. אם ישראל מעצמת ג'ודו וגלישה באולימפיאדות, בתחום האקדמיה היא מעצמת כימיה וכלכלה. מקובל לספור 14 זוכי פרס נובל ישראלים (בהגדרה רחבה של הישראליות) מהם עשרה אנשי אקדמיה - 6 בכימיה ו-4 בכלכלה.
דיאטת טפלון. פרס איג נובל שני הוענק לרותם נפטלוביץ', דניאל נפטלוביץ' ופרנק גרינוויי, על מחקר שבחן את השאלה אם אכילת טפלון היא דרך טובה להגדיל את נפח המזון, וכך את תחושת השובע, בלי להוסיף קלוריות, כלומר סוג של דיאטת טפלון. בינתיים התגלו זריקות ההרזיה כך שסביר שהרעיון לאכול חומר מצפה מחבתות לא ייושם בקרוב.
מחוץ למאה הגדולות (1). בפעם הראשונה מאז 2020, אין שלוש אוניברסיטאות ישראליות בין מאה הראשונות בדירוג שנגחאי היוקרתי. זאת, לאחר שהטכניון, שירד בדירוג בעקביות בשנים האחרונות, יצא ממאה הראשונות (מדורג במקומות 150-101). מכון ויצמן (71) והאוניברסיטה העברית (89) שמרו על יציבות.
מחוץ למאה הגדולות (2). בניגוד לדירוג שנגחאי אין אוניברסיטאות הישראליות במאה הראשונה של שני הדירוגים הבריטיים, THE ו-QS. תל אביב ממוקמת במקום ה-208 בדירוג QS והעברית במקום ה-218. הטכניון במקום ה-334. בדירוג THE תל אביב במקום ה-209 והעברית המקום ה-296.
בבינלאומית אנחנו חלשים. בעשור הראשון של המאה לפני ששני הדירוגים הבריטיים התפצלו העברית עוד היתה בין מאה הראשונות. בעשור הקודם האוניברסיטאות הישראליות הידרדרו בעקביות. הסיבה היא שבניגוד לדירוג שנגחאי, שהוא מוטה מחקר בדירוגים הבריטיים, מעניקים יתרון לבינלאומית, יחס סגל-סטודנטים וסקרי מוניטין - שלושה תחומים שבהם המוסדות הישראליים חלשים יחסית. בבינלאומית אנחנו חלשים, בגלל השפה והמצב הביטחוני. ביחס סגל סטודנטים אנחנו חלשים כי הממשלה מייבשת את האקדמיה. החדשות הטובות הן שבשלוש השנים האחרונות המוסדות הישראליים חזרו לטפס, כנראה משום ששני הדירוגים החלו להעניק יותר ניקוד למחקר.
אחוז גיוס גבוה. אוניברסיטת תל אביב ממוקמת בעשירייה הראשונה של גיוס הון אמריקאי בדירוג PitchBook ליזמות (בוגרי תואר ראשון) לשנת 2026. היא במקום ה-9 בעולם והשני מחוץ לארה"ב, אבל היא ירדה שני מקומות יחסית ל-2025. הטכניון במקום ה-12 והשלישי מחוץ לארה"ב. הדירוג כולל את האוניברסיטאות המובילות בעולם במספר היזמים מקרב בוגריהן ועוקב אחרי הסטארט-אפים שגייסו הון בארה"ב. הנתונים שהקנו לאוניברסיטת תל אביב את המיקום: 1,084 יזמים בוגרי תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב שהקימו 918 חברות בעשור האחרון וגייסו הון בהיקף של 47 מיליארד דולר.
הסינדרלה של החוגים. החוג הישראלי שממוקם במקום הטוב ביותר בדירוג שנגחאי לחוגים של 2026 הוא החוג לתקשורת של האוניברסיטה העברית (מקום 17) ואחריו החוג להנדסת אווירונאוטיקה וחלל של הטכניון (19). עם זאת ישראל ירדה מ־11 חוגים ב־50 המקומות הראשונים ב־2023 ו־2024 ל-8. ההפתעה הגדולה היא החוג למנהל ציבורי של אוניברסיטת חיפה שטיפס למקום ה־28 בעולם.
אחוז האקדמאים קפא. שנתון החינוך של ה־OECD שפורסם לפני שבועיים גילה ששיעור הצעירים (34-25) עם השכלה אקדמית בישראל דרך במקום על כ־46% מ־2015 עד 2025. ממוצע ה־OECD, לעומת זאת, עלה מ־42% ל־49%, כלומר בתוך עשור ישראל ירדה ממיקום גבוה משמעותית מהמדינות המפותחות למיקום נמוך מהן משמעותית. מספר הצעירים בישראל גדל בשש השנים האחרונות פי שלושה מהגידול במספר הסטודנטים, 12.1% לעומת 4.3% בהתאמה.
האופק הולך ומתרחק. חשש גדול יש בישראל מהאפשרות שהיא תסולק ממפעל מענקי המחקר של האיחוד האירופי הורייזן שהוא הגדול ביותר והיוקרתי בעולם. אלא שבינתיים ישראל, שהיתה מעצמת מענקי מחקר במפעל הזה, כבר איבדה את מעמדה בצמרת. היא צנחה מ-30 מענקי ERC (מועצת המחקר האירופית) לחוקרים מתחילים בשנה עד 2024 ל-11 מענקים ב-2026. בקרב המרצים הבכירים, ישראל צנחה מ־12 מענקים ב־2024 ל־7 ב־2025 (תוצאות השנה טרם פורסמו). קשה לדעת כמה משפיע השינוי בניקוד שהוחל ב-2025 ועובד לרעת ישראל וכמה החרם הסמוי על האקדמיה הישראלית. סביר להניח ששניהם.
