התייעלות או העמסת יתר? הקיצוצים בבנק הפועלים הציתו סכסוך עבודה חריף
לאחר שהודיע בראשית השנה על תוכנית התייעלות ל־2028-2025, הכוללת צמצום של 9% מהמשרות, נאלץ הבנק להתמודד עם חמש שביתות ועיצומים בתוך חודש. בוועד העובדים מאשימים את ההנהלה בניתוק ודורסנות וטוענים כי הצמצום יוביל לפגיעה בשירות ללקוחות
את השנה האזרחית הנוכחית פתח בנק הפועלים בהודעה על תוכנית התייעלות רחבה ל־2028-2025, שבמסגרתה יקצץ 770 משרות - כ־9% מכוח האדם שלו. את השנה העברית החדשה, לעומת זאת, הוא פתח עם חמישה ימי שביתה ועיצומים של עובדיו בעקבות התוכנית, שלושה מהם בשבוע האחרון. היום יושבתו כל סניפי אזור השרון, ובנוסף יושבתו גם חטיבת ניהול סיכונים, החטיבה המשפטית והחטיבה הפיננסית. אתמול הושבתו סניפי הבנק במרכז הארץ, וגם המוקד הטלפוני וחטיבת השווקים הפיננסיים, ושלשום הושבתו כל יחידות הבנק מהצהריים.
ליבת המחלוקת, שהפכה לרשמית עם ההכרזה על סכסוך עבודה בתחילת ספטמבר, היא תוכנית ההתייעלות שהבנק כבר מיישם. לפי הודעת הבנק, התוכנית צפויה לחסוך לו החל מ־2028 כ־300 מיליון שקל בשנה (לפני מס). התוכנית פורסמה חודשים ספורים לאחר כניסת ידין ענתבי לתפקיד המנכ"ל - במהלך שנועד בין היתר לספק רוח גבית לתחילת כהונתו.
מאות עובדים יעברו למטה
בתוכנית שני מרכיבים מרכזיים: הראשון הוא פרישה מרצון של 770 עובדים בארבע השנים הקרובות, שתצמצם 9% ממספר המשרות בבנק, שעמד בסוף 2024 על 8,471 משרות. חלק מהעובדים יקבלו מענק פרישה, כשבסך הכל השווי הכספי של הפרישה המוקדמת והמענקים מגיע לסכום ממוצע של כ־780 אלף שקל לעובד, אך השונות בין העובדים גבוהה, ותלויה בוותק, בגובה השכר ובמשתנים נוספים.
המרכיב השני הוא העברה של מאות עובדים מהסניפים אל משרדי המטה, מה שיאפשר צמצום של שטחי הסניפים. המשמעות היא שעובדים שנהגו לעבוד בסניף באזור מסוים, ייאלצו כעת לעבוד בסניף אחר, כנראה מרוחק יותר מביתם, ובחלק מהמקרים לבצע עבודות שונות מאלו שביצעו עד עתה.
קווי המתאר של המחלוקת אינם חריגים: בנקים נוהגים אחת לכמה שנים להכריז על תוכניות התייעלות או שינויים ארגוניים והתאמות לשינויים טכנולוגיים, וועדי העובדים נוהגים להתנגד להן, שכן פעמים רבות הן כרוכות בפגיעה מסוימת בתנאי עבודתם. אך מה שחריג במקרה הזה הוא עוצמת תגובת הוועד, שהיא כנראה החזקה ביותר זה שני עשורים.
בוועד, שדורש לעצור באופן מיידי את יישום התוכנית, כאמור שיבשו את פעילות הבנק כבר חמש פעמים בחודש האחרון. יו"ר הוועד רוני גרפונקל כינה את התוכנית "דורסנית ומנותקת". בוועד טוענים שצמצום מספר העובדים והעברתם ישיתו עומס חריג על עובדי הבנק, שיביא גם לפגיעה באיכות השירות. אך ניכר שבוועד זועמים לא רק על פרטי התוכנית אלא גם על כך שלא שותפו בגיבושה, ושהיא מבוצעת ללא פיילוט ובחינה ראשונית של השפעתה, כשאת המחיר ישלמו העובדים. בשנה שעברה דרש הוועד גם שמענקים תלויי ביצועים של העובדים לא יושפעו מההפרשה החד־פעמית בסך 600 מיליון שקל (לפני מס) שביצע הפועלים ב־2024 בגין התוכנית, דרישה שהבנק קיבל.
2 צפייה בגלריה
מימין רוני גרפונקל יו"ר ארגון עובדי בנק הפועלים וידין ענתבי מנכ"ל הבנק
(צילומים: ענבל מרמרי, יונתן בלום)
תוכנית ההתייעלות האחרונה של הבנק חלה ב־2022-2020, אז אושרה תוכנית פרישה מרצון של כ־900 עובדים. גם אז התנגד הוועד, אך לבסוף התוכנית אושרה כחלק מהסכם שכר עם עובדי הבנק, וניתנו להם גם תוספות שכר ומענקים חד־פעמיים.
עוברים לדיגיטל על חשבון נוכחות פיזית
מהלכי התוכנית משקפים מגמה רחבה יותר בעשור האחרון במערכת הבנקאית, שבה הבנקים מגדילים את פעילותם בערוצים הדיגיטליים, על חשבון צמצום נוכחותם הפיזית במרחב. מדובר אומנם במגמה בינלאומית, אך היא חריגה בעוצמתה בישראל, ומיוחס לה חלק לא מבוטל מרווחי השיא שמציגים הבנקים, שאומנם נובעים בראש ובראשונה מהאינפלציה ומהריבית הגבוהה, שייקרה את האשראי שהבנקים נותנים הרבה יותר ממחיר חלק ממקורות הגיוס שלהם (כלומר הריבית שהם משלמים על פיקדונות הציבור), אך גם מתהליכי התייעלות אלו. הבנקים סגרו את 2024 עם רווח נקי של 30 מיליארד שקל, ואת המחצית הראשונה של 2025 עם רווח נקי של 16 מיליארד שקל.
הנתונים המרכזיים שממחישים את המגמות הם סגירת סניפים וצמצום במספר העובדים. לפי בדיקה של הכלכלן נועם בוטוש ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, מספר הסניפים במערכת הבנקאית ירד מאז 2014 ב־17%: מ־1,193 סניפים ב־2013 ל־989 סניפים ב־2023, כשהירידה היתה חדה במיוחד בבנקים הגדולים: בבנק לאומי מספר הסניפים ירד ב־30.4%, ובבנק הפועלים ב־19.2%. ניכר כי הליך סגירת הסניפים קרוב למיצוי, ובשנתיים האחרונות כמעט ולא נסגרו סניפים, אך כעת עיקר המיקוד של הבנקים עובר לצמצום גודל הסניפים הקיימים.
כאמור, את הצמצום בבנקים ניתן לראות בבירור גם במספר המשרות, כשבמקרה של בנק הפועלים מספר המשרות קטן בעשור האחרון ב־37%: מ־13,492 משרות ב־2013 ל־8,471 משרות נכון לסוף 2024. בעניין זה, מעניין לציין שני דברים: ראשית, צמצום העובדים במגזר הקמעונאי בבנק היה מתון בהרבה, רק 14.2% בתקופה זו, ומאז 2022 מספר העובדים במגזר אף נמצא במגמת עלייה. שנית, צמצום של 9% מהעובדים על תקופה של ארבע שנים תואם למגמת הצמצום בעשור האחרון.
אך בוועד טוענים שמגמת הצמצום חוצה כעת את סף העומס הסביר על העובדים, שתביא לפגיעה באיכות השירות. בשנים האחרונות הבנקים החלו להציב את איכות השירות בראש הקמפיינים שלהם. בנק הפועלים היה שקט יותר בזירה זו, אף על פי שהוא לא בולט לחיוב: בסקר השנתי של בנק ישראל ל־2024, הפועלים קיבל את הציון הנמוך ביותר בסעיף הבנק המומלץ.
מבנק הפועלים נמסר: "הנהלת הבנק מעריכה מאוד את תרומת עובדי הבנק ורואה בהם נכס חשוב. הבנק מצר על החלטת ועד העובדים לנקוט עיצומים, למרות קיומו של מו"מ בין הצדדים. אנו מחויבים לנהל דיאלוג פתוח ומכבד עם ועד העובדים".
מרוני גרפונקל, יו"ר ארגון עובדי בנק הפועלים, נמסר: "תוכנית הקיצוצים שמוביל מנכ"ל הבנק ידין ענתבי תפגע בעתיד הבנק, בעובדים ובלקוחות. ענתבי שכח כנראה שהוא כבר לא נער אוצר אלא מנכ"ל בנק שמשרת מיליוני לקוחות, אשר הצלחתו נשענת על אלפי עובדים. גם כעת אנו נכונים לדון עם ההנהלה על שינויים ארגוניים, אך ראשית עליה להקפיא את תוכנית ההתעללות".
