רפורמת "מה שטוב לאמריקה" לא מספקת את הסחורה, תרתי משמע
רפורמת "מה שטוב לאמריקה טוב לישראל" היא צעד נכון לחיזוק הכלכלה הישראלית והאינטרס הוא הדדי, אבל במתכונתה הנוכחית היא חסרת משמעות. הדרישה שהרפורמה תחול על מוצרים שיוצרו בארה"ב בלבד שגויה, ולא תואמת את הרפורמה המוצלחת לפי התקינה האירופאית
בישראל מדברים הרבה על הצורך להפחית בירוקרטיה ולעודד תחרות, אבל מעט מאוד רפורמות מצליחות באמת לשנות את הכללים. רפורמת "מה שטוב לאמריקה טוב לישראל" מעוררת תקווה לשינוי, אך נדמה שבמתכונתה הנוכחית היא עדיין רחוקה ממימוש הפוטנציאל שלה. כדי שתהפוך למהלך משמעותי, יש להרחיב אותה ולתרגם את הכוונה הטובה למדיניות מעשית שתשפיע על חיי היומיום של הצרכנים והעסקים. רפורמת "מה שטוב לאמריקה" היא מהלך משלים, על רקע ההצלחה של רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל".
רפורמת "מה שטוב לאירופה" לוותה במתיחות מול הממשל האמריקאי, שכן האמריקאים ראו ברפורמה העדפה של תקינה אירופאית על תקינה אמריקאית ופגיעה בעוסקים האמריקאים. בעקבות כך, ועדת השרים לענייני יוקר המחיה התכנסה על מנת להרחיב את הרפורמה גם לשוק האמריקאי ולאפשר ייבוא מוצרים שעומדים בתקן האמריקאי. עד כאן הרעיון מבורך, אך בניגוד לרפורמת "מה שטוב לאירופה", לפי החלטת ועדת השרים, הרפורמה החדשה תחול רק על מוצרים שיוצרו בארה"ב, ולא על מוצרים שיוצרו מחוץ לארה"ב – למרות שאלה משווקים בארה"ב ועומדים בכל דרישות הרגולציה.
לצערי אזרחי מדינת ישראל, ההחלטה פוגעת באופן משמעותי בהיצע המוצרים שניתן להביא במסגרתה ואם לא תשונה השפעתה של הרפורמה תהיה מוגבלת ביותר. חברות אמריקאיות מייצרות על פני כל הגלובוס וחלק עצום מהמוצרים שנמכרים בארצות הברית (הן של יצרנים אמריקאים והן של יצרנים שאינם אמריקאים) כלל לא יוצרו בה. כך למשל, כ-97% מעגלות התינוקות בארה"ב מגיעות מסין ומרבית הציוד לגיל הרך מקורו אינו בייצור אמריקאי. בתחום מוצרי החשמל, עד שני שליש מהמכשירים הביתיים המשווקים בארה"ב, מקורם מחוץ לארצות הברית. כלומר, משמעות ההתעקשות על תווית "תוצרת אמריקה" בלבד, היא צמצום דרמטי של מגוון המוצרים הכלולים ברפורמה והפחתה משמעותית של האימפקט שלה על המשק המקומי.
לפי נתוני הלמ"ס, בעשור האחרון היבוא מאירופה צמח בקצב יציב של 26%, בעוד שהיבוא מארצות הברית דשדש בתנודות חדות - הוא היה במגמת עלייה עד 2019, ומאז הוא בירידה של כ-17%, נכון להיום - עד לשנת 2024. רפורמה מלאה שתכלול גם מוצרים שמיובאים לארה"ב בדומה לאירופה, תוכל להביא לתוצאה דומה, הקלה רגולטורית על אלפי מוצרים נוספים שתתגלגל בסופו של דבר לכיס של כל אחד מאיתנו.
להרחבת הרפורמה תועלות נוספות מעבר לכיס הצרכן הישראלי. כך, היא משרתת אינטרס משותף לישראל ולארצות הברית, ובמיוחד לנוכח גישת ממשל טראמפ, הרואה חשיבות בקידום הסחר בין המדינות ובהעמקת שיתופי פעולה כלכליים. החלת הרפורמה על כלל המוצרים הנמכרים בארצות הברית, ללא קשר למקום הייצור, תעצים את קשרי הסחר בין המדינות, תקטין את גירעון הסחר מול ארה"ב, ותחזק את היחסים הפוליטיים והכלכליים כאחד.
נוסף על אלה, יש לזכור כי לשחקנים שונים אינטרסים שונים. כך, ברפורמת מה שטוב לאירופה טוב לישראל ראינו ניסיונות רבים להחרגת ענפים ומוצרים מהרפורמה, הן מצד הרגולטורים הישראליים והן מצד התעשייה המקומית. יש להיות נחושים מול אלה, ולהקפיד שהרפורמה תושלם ללא החרגות לטובת הציבור הישראלי.
במקום להסתפק ברפורמות מצומצמות או סמליות "על הנייר", ישראל צריכה לגבש מדיניות מעשית ונחושה, שתתאים למציאות הכלכלית הגלובלית ותדע למנף אותה לטובת הציבור. הרחבת תחולת הרפורמה והקפדה על יישומה ללא החרגות, תאפשר פתיחה רחבה של השוק, תגביר את התחרות ותספק הקלה ממשית ביוקר המחיה. זהו מהלך בעל פוטנציאל אמיתי לשינוי, שיכול לחזק את הכלכלה המקומית ולבסס את שיתוף הפעולה הכלכלי בין ישראל לארצות הברית על בסיס יציב ובר קיימא.
גילית רובינשטיין היא מנכ"לית איגוד לשכות המסחר
