הממשלה החרימה, הנשיא עמית ביטל הדיון על הדחת היועמ"שית: "נמסור פסק דין"
בג"ץ התכנס בהרכב של שבעה שופטים כדי לדון בעתירות נגד החלטת הממשלה לפטר את בהרב-מיארה מתפקידה, אך השרים לא שלחו נציג מטעמם. תוך פחות משתי דקות, הדיון הסתיים: "אין טעם לקיים אותו מול שער ריק, נמסור פסק דין". לוין עקץ: "עמית אמר שבית המשפט אינו תיאטרון, ולכן לא נשתתף בהצגה"
בג"ץ התכנס אחר הצהריים (שני) כדי לדון בעתירות נגד ההליך להדחתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, אך הממשלה בחרה להחרים את הדיון - והוא הסתיים תוך פחות משתי דקות. נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית אמר כי "ללא נציגות לממשלה, אנחנו לא רואים טעם לקיים דיון במעמד צד אחד מול שער ריק".
הדיון הקצר הועבר בשידור ישיר לבקשת עיתונאים, ושבעה שופטים התכנסו כדי לדון בעתירות בהרכב מורחב: הנשיא יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטים חאלד כבוב, דוד מינץ, אלכס שטיין, עופר גרוסקופף וגילה כנפי-שטייניץ. עם תחילת הדיון שאל הנשיא עמית האם נוכח באולם מישהו מטעם שר המשפטים יריב לוין, וכשלא נענה הודיע על ביטולו.
שר המשפטים יריב לוין והשר עמיחי שיקלי מסרו הודעה משותפת בתגובה להחלטת נשיא העליון עמית, מבלי להכיר בנשיאותו: "השופט עמית אמר בשבוע שעבר שבית המשפט זה לא תיאטרון. הוא צדק. ולכן, בהצגה האבסורדית הזו הממשלה לא השתתפה".
לדבריהם, "אין בעולם הליך משפטי שבו פקידה ממשלתית שהודחה, משעבדת את הייעוץ המשפטי והפרקליטות כדי לייצג אותה במקום את הממשלה, ולמנוע את הדחתה. הממשלה דרשה מספר פעמים מבית המשפט שישים סוף להתנהלות הזו. אולם ללא הועיל. הממשלה אינה יכולה להשתתף בהליך שתוצאתו נקבעה מראש - הפיכת הממשלה לגורם היחיד במדינת ישראל שכופים עליו מי יהיה היועץ המשפטי שלו ומי ייצג אותו בבית המשפט.
"כל זה קורה בשעה שאותה יועצת שהודחה, ממשיכה לפעול בניגוד עניינים כדי למנוע את קיומה התקין של אחת החקירות החשובות בתולדות המדינה, ובשעה שבית המשפט משתף עמה פעולה בסחבת מכוונת ומתמשכת", מסרו השניים בנוסף. "הגיעה העת שבית המשפט יעשה חשבון נפש".
בחודש אוגוסט הממשלה אישרה פה אחד את הדחתה של בהרב מיארה, שכלל לא הגיעה לישיבה או שלחה מישהו מטעמה. גם ראש הממשלה בנימין נתניהו לא הגיע להצבעה. שר המשפטים יריב לוין טען אז כי "אי-אפשר לקבל מצב שבו בית המשפט ינסה לכפות על הממשלה יועצת משפטית שהיא פוליטית לחלוטין, שאין שום אמון בה, שאין שום שיתוף פעולה איתה, שמכשילה את הממשלה ומסרבת לייצג אותה".
בג"ץ הוציא צו ארעי המשהה את ההדחה, והבהיר כי הממשלה לא תוכל לפגוע בסמכויותיה של היועמ"שית עד שתתקבל החלטה. סולברג, ששימש אז כממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, מסר כי "אין להכריז על מחליף או ממלא מקום". כמה ימים לאחר מכן שיגר פרקליט המדינה עו"ד עמית איסמן איגרת לכלל עובדי הפרקליטות, שבה הביע התנגדות חריפה להחלטת הממשלה. איסמן הגדיר את המהלך "אירוע חריג ביותר וראשון מסוגו", שלדבריו מאתגר את עקרונות היסוד של עצמאות התביעה הכללית ושלטון החוק בישראל.
עוד לפני האישור בממשלה, היועמ"שית ביקשה מבג"ץ להוציא צו ביניים שיקפיא את החלטת הממשלה לקדם את פיטוריה באמצעות ועדת שרים. היא טענה בתגובתה כי "החלטת הממשלה להפוך את פיטורי היועצת המשפטית להליך פוליטי לגמרי אינה חוקית ותאפשר דילים פוליטיים ופרשות כמו בר-און חברון. הממשלה לא הצליחה להקים ועדה מקצועית ציבורית שתתמוך בסיום כהונת היועצת כנדרש ורק לאחר מכן קידמה השתלטות פוליטית מלאה על ההליך".
