היועמ"שית נגד מתווה לוין-סער: "מטיל צל פוליטי כבד על מערכת המשפט"
בהרב מיארה הביעה את התנגדותה למתווה שהציעו שני השרים שבמסגרתו שני נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים יוחלפו בעורכי דין שייבחרו בכנסת; לדבריה, "המתווה פוגע במקצועיותה של מערכת המשפט ובעצמאותה"; סער: "היועמ"שית מנסה להחליף גם את הממשלה וגם את הכנסת"
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה יצאה הערב נגד הצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ("מתווה לוין-סער"), הנידונה בימים אלה בוועדת החוקה לקראת קריאה שנייה ושלישית בכנסת.
בהרב מיארה כותבת כי מתווה לוין-סער, שהוצג בינואר, "מטיל צל פוליטי כבד על מערכת השפיטה ופוגע במקצועיותה, בעצמאותה וביכולתה לבקר את השלטון". לדבריה, "תוצאותיו הקשות של המתווה מחייבות שינויים מהותיים" – שאותם היא הציעה לשר המשפטים יריב לוין, שיזם את המתווה ביחד עם שר החוץ גדעון סער, לערוך ב"תהליך מקצועי וסדור".
למכתב המלא של היועמ"שית לחצו כאן
מדובר בתיקון לחוק יסוד: השפיטה, המבקש לבצע שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, וכולל הלכה למעשה פוליטיזציה של הוועדה. בין השאר המתווה כולל הוצאת שני נציגי לשכת עוה"ד מהוועדה והחלפתם בעורכי דין שייבחרו – אחד בידי הקואליציה ואחד בידי האופוזיציה. בנוסף, המתווה מבקש לקבוע כי בחירת שופטים בידי הוועדה לכל הערכאות תיעשה ברוב רגיל של חמישה מתוך תשעת חברי הוועדה באופן שהוא "חוצה מחנות" (קואליציה ואופוזיציה). זאת לעומת המצב כיום לפיו כדי לבחור שופט לבית המשפט העליון דרוש רוב של שבעה. בכך החוק החדש מבקש לבטל את יכולת הווטו הקיימת כיום של שלושת שופטי העליון בוועדה על מינוי שופטים בעוד הוא הופך את המחנאות בוועדה בין קואליציה לאופוזיציה למובהקת הרבה יותר.
במכתב ששלחה הערב בהרב מיארה לשר לוין היא כותבת כי "המתווה הופך את שיטת בחירת השופטים לשיטה שבה השיקולים המקצועיים נדחקים לקרן זווית. ההסכמה הפוליטית מקבלת משקל בכורה, וביחס לבית המשפט העליון אף מכריע. ככל שמדובר בבית המשפט העליון, הרי ש'ההסכמה הרחבה', שהיא בבסיס התכלית המוצהרת של ההסדר, היא הסכמה פוליטית בלבד".
בהרב מיארה מציינת במכתב כי המתווה שבבסיס החקיקה למעשה יביא לכך ששישה מבין תשעת חברי הוועדה יהיו נציגים פוליטים (משני המחנות) ורק שלושה (שופטי העליון) יהיו נציגים מקצועיים. בנוסף היא כותבת כי בעת בחירת שופטים לעליון, נציגי השופטים בוועדה ייהפכו למעשה ל"מעין משקיפים", כאשר מקומם בתהליך יידחק, ועיקר התהליך יתנהל למעשה בין נציגי הקואליציה והאופוזיציה. גם ביחס לערכאות הדיוניות הנמוכות יותר, היא מציינת, ההסדר המוצע "מחזק משמעותית את משקלם של השיקולים הפוליטיים בבחירת שופטים".
לדברי היועמ"שית, "כתוצאה מכך, השיקולים הפוליטיים בבחירת שופטים מקבלים בכורה ומשקל מכריע – ומנגד, מקומם של השיקולים המקצועיים בתהליך בחירת שהופטים נחלש מאוד עד כדי מתאיין. זאת, ללא הצבת ערובות בהליך הבחירה להבטחת מקצועיות שופטי ישראל ועצמאות הרשות השופטת... בשל העדר הערובות המובנות, בחירת השופטים בדרך המוצעת תיטמע במיקוח הפוליטי".
בהרב מיארה מתארת בהרחבה במכתבה כיצד התיוג המחנאי בוועדה בין קואליציה ואופוזיציה וקביעת מנגנוני הבחירה המתמקדים בהסכמות פוליטיות, חהפוך את הליך בחירת השופטים ל"זירה פוליטית נוספת של הסכמות או מחלוקות בין הקואליציה לאופוזיציה", וכיצד ההסדר נותן בידי הקואליציה "אפשרות לעשות שימוש בשליטתה במוקדי הכוח, כדי להוביל להסכמות פוליטיות למינוי שופטים בהתאם לרצונה". לדבריה, "הפוליטיזציה ומתן כוח עודף לגורמים פוליטיים בהליך הבחירה טומנת בחובה שינוי מן היסוד של דמותה של מערכת המשפט הישראלית, ממערכת שבה המינוי והקידום מובנים בדרך המדגישה את הכישורים המקצועיים, למערכת שבה המינוי והקידום תלויים במידת האהדה שלה זוכה המועמד או המבקש להתקדם בקרב גורמים במערכת הפוליטית".
בהרב מיארה כותבת כי החשש הוא משינוי אופייה של מערכת המשפט: "יש בהסדר המוצע כדי להטיל צל פוליטי כבד על מערכת השפיטה, ועל המניעים לבחירת שופט או קידומו, לפגוע באופי הממלכתי של מלאכת השיפוט בכלל הערכאות, באופן שאינו הולם אותו".
היא מסכמת וכותבת כי ההסדר "פוגע בעקרונות הדמוקרטיים" כמו עצמאות מערכת השפיטה ומקצועיותה, הפרדת הרשויות, שימור יכולתה של מערכת המשפט להוות חסם נגד שימוש לרעה בכוח השלטוני ועוד. לדבריה, "רידוד ערך המקצועיות בבחירת שופטי ישראל עד כדי העלמתו, לצד הפוליטיזציה של ההליך, מחלישים את הרשות השופטת וסותרים את עיקרון הפרדת הרשויות. במצב דברים זה נפגעת יכולתה של הרשות השופטת למלא את תפקידיה הבסיסיים".
היועמ"שית צירפה למכתבה גם את חוות הדעת המקיפה שגיבשה המשנה ליועמ"שית אביטל סומפולינסקי, שבין השאר סקרה מגמות בנוגע למינוי שופטים במדינות בעולם, וכתבה: "לעמדתנו, ככל ששוקלים שינוי של נקודת האיזון ביחס לבחירת שופטים, נכון לשקול את הגברת השיקול המקצועי בבחירה, ברוח המגמות בעולם".
מחר (ב') אמורה ועדת החוקה בראשות היו"ר ח"כ שמחה רוטמן להמשיך ולדון בהצעת החוק, כאשר רוטמן הודיע על מספר נקודות לדיון הוועדה הקרוב בקשר למתווה, בהן קביעת הסדר ייחודי לאופן בחירת שופטים במקרה של קואליציה רחבה, חידודים שונים ביחס למנגנון "שובר השוויון" בין הקואליציה לאופוזיציה במקרה של אי הסכמה על מינוי שופטים לעליון, וקביעה שלפחות שני שלישים מהשופטים בעליון יהיו כאלה שכיהנו בבית המשפט המחוזי.
בהרב מיארה מותחת במכתבה ביקורת גם על הליך החקיקה, כאשר מתווה לוין-סער הולבש למעשה על הצעת חוק אחרת שעברה ב-2023 בוועדת החוקה לקראת קריאה שנייה ושלישית ולאחר מכן הליך החקיקה הוקפא בצל המחאה - באופן שמזרז את הליכי החקיקה הנוכחיים. לדבריה, "השימוש בפלטפורמה של הצעת החוק מטעם הוועדה, שכאמור הוקפאה, לשם קיום הליך חקיקה מזורז במתווה השרים, מעורר קושי תהליכי רב". היא כותבת כי ניתן לרפא את הפגמים למשל בדרך של מעבר למסלול של הצעת חוק ממשלתית או של הקמת ועדה ציבורית שהמודל יובא לפניה לבחינה.
סער מסר כי מכתבה של בהרב מיארה הוא "מסמך פוליטי, לא מסמך משפטי. אפילו את העובדה שההצעה הנוכחית מחליפה הצעה קודמת (שהיתה שנויה במחלוקת ציבורית חריפה וכללה רוב קואליציוני בוועדה לבחירת שופטים) מציינת היועצת כחיסרון ולא כיתרון. למען האמת, קשה למצוא בתולדות המדינה והכנסת הצעה שהתגבשה אחרי שיח ציבורי ופוליטי ממושך כמוה. השיח הזה כלל גם את ההפגנות ברחובות (מצדדים שונים), את ההדברות שעברה דרך בית הנשיא והמשיכה זמן רב מאוד בין גורמים פוליטיים שונים. אבל כדי למשוך זמן בתכסיסים מציעה עכשיו היועצת 'ועדה ציבורית' או 'מסלול של הצעת חוק ממשלתית'. הכל כדי להעביר את הזמן ולנסות למנוע את החקיקה הזוכה לרוב גורף בכנסת".
לדבריו, "לא אתייחס לשגיאות היסודיות הרבות של היועצת, למשל ההנחה לפיה עקרון הפרדת הרשויות מחייב בהכרח השפעת השופטים על…בחירת השופטים. היועצת המשפטית כותבת שההצעה פוגעת בעקרונות דמוקרטיים וסותרת אותם. האמת שמי שפעולתה פוגעת בעקרונות דמוקרטיים היא היועצת המשפטית לממשלה שמנסה להחליף גם את הממשלה וגם את הכנסת. בנסיבות אחרות הייתי פורץ בצחוק על יומרה זו, לולא היה זה אני שהביא לישיבת הממשלה לפני שלוש שנים לבחירתה ועוד על בסיס התפיסה שהציגה של 'ייעוץ מאפשר'".
ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד עמית בכר, מסר הערב בתגובה למכתבה של בהרב מיארה כי "המתווה אינו פשרה, זאת פוליטיזציה מוחלטת בהליך בחירת השופטים וריסוק מערכת המשפט. המשך ישיר של ההפיכה המשטרית של לוין ורוטמן. למען עתיד ישראל – נילחם בו".
