אגף התקציבים מצנן את דרישת נתניהו: אין הכרח לפתוח את תקציב 2026
באגף מטילים ספק בדחיפות דרישות מערכת הביטחון וסבורים שניתן למצוא מקורות גם בתוך התקציב הקיים; במקביל הם מתנגדים לעיגון כעת של תוכנית בניין הכוח בהיקף 350–400 מיליארד שקל לעשור, וטוענים כי נכון להשאיר את ההכרעה לממשלה הבאה
בזמן שראש הממשלה בנימין נתניהו מפציר ביאיר לפיד לתמוך בפתיחת התקציב לשם הגדלת תקציב מערכת הביטחון, הרי שבאגף תקציבים במשרד האוצר סבורים כי אין הכרח לפתוח את תקציב 2026 או את התקציבים של השנים הבאות לפני מערכת הבחירות.
באגף התקציבים סבורים כי מערכת הביטחון "עדיין לא הפנימה את העובדה שיש מגבלת תקציב". בהתאמה, באגף מטילים ספק ב'רמת הדחיפות' של חלק מרכזי מדרישות מערכת הביטחון. כמו כן, באגף עומדים על כך כי נכון לעכשיו 'היקף הדרישות' גם לא הגיע בצורה מסודרת, וכי לא ברור בכמה בדיוק מעוניינים להגדיל את התקציב, והאם מדובר רק על תקציב 2026? או גם על תקציבי השנים הבאות?
עמדת אגף התקציבים חשובה לדיון הציבורי-פוליטי שהחל להתפתח בשעות האחרונות. מוקדם יותר היום נתניהו ביקש מלפיד שיתמוך בפתיחת תקציב 2026 לצרכי המלחמה. לפיד אמר כי הוא מוכן לעשות זאת בתנאי שהמימון יהיה קיצוץ של כספים קואליציוניים. בליכוד מסרו בתגובה כי לפיד מפקיר את ביטחון ישראל. עם זאת, ככל שהעמדה המקצועית של אנשי האוצר היא שניתן לא לפתוח את תקציב 2026, הרי שהלחץ הציבורי שנתניהו יכול להפעיל על לפיד, מצומצם למדי. או אפילו יותר מזה, לפיד יכול לסרב לבקשת נתניהו להגדלת תקציב הביטחון ולהציג את עצמו כמי ששומר על כלכלת ישראל, ונצמד להמלצות של גורמי המקצוע.
המתח הנוכחי בין האוצר לבין משרד הביטחון סביב תקציב הביטחון נמשך מאז דצמבר 2025. במשרד הביטחון דרשו 143 מיליארד אך קיבלו רק 112 מיליארד. בהמשך, הכנסת הגדילה את תקציב מערכת הביטחון בעקבות מבצע שאגת הארי ובעקבות החלטות ממשלה נוספות. כעת תקציב הביטחון המעודכן ל-2026 עומד על 158 מיליארד (מהם כ-12 מיליארד שעדיין לא אושרו בכנסת), אך במערכת הביטחון טוענים כי הם זקוקים ל-180 מיליארד לשנה זו. כלומר, תוספת של כ-20 מיליארד. מה שלכאורה דורש שינוי חוק תקציב של 2026.
במקביל, ראש הממשלה נתניהו ומשרד הביטחון קידמו תוכנית לבניין הכוח בהיקף של 350-400 מיליארד על פני עשור. במשרד הביטחון מעוניינים כי גם ההחלטה על תוכנית זו תעוגן כעת בהחלטות ממשלה. אלא שכעת הממשלה לא יכולה לקבל החלטה כזו בגלל 'הנומרטור' (חוק שמגביל את הממשלה לקבל החלטות תקציביות לשנים הבאות כשאין מקור תקציבי, ש"ט). ולכן, אם הממשלה תלך בכיוון זה היא תצטרך גם לתקן בכנסת בחקיקה את מגבלות התקציב לשנים 2027-2029.
יש הסבורים כי אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו דוחף לפתיחת התקציב כעת, היא בשביל שתוכנית 'בניין הכוח' בהיקף מאות המיליארדים תהיה רשומה על שמו. עם זאת, בכל הנוגע לתכנית 'בניין הכוח' עמדת משרד האוצר משכנעת יותר, מדובר בתוכנית שתתפרס על פני עשור, והיא נובעת מתפיסת ביטחון ותפיסת הפעלה, אין סיבה לקבל אותה ברגע האחרון של הממשלה הנוכחית, נכון יותר להמתין לממשלה הבאה. באוצר גם מביעים חשש כי אם תוכנית ה-350 תאושר כעת, הרי שהיא תהפוך להיות רק 'נקודת הפתיחה' לדרישות צה"ל, ומיד בממשלה הבאה, יגיעו דרישות תקציביות נוספות.
המתח בין האוצר לבין הביטחון הגיע לנתניהו והוא מינה את המל"ל שיחליט בין הצדדים. בסיכום של המל"ל נכתב כי "רה"מ מקבל את עמדת מערכת הביטחון שיש לה חוסרים של 40 מיליארד לשנת 2026, אבל לבינתיים ינתנו רק 15, כשבהמשך תיעשה בחינה מחדש". באגף תקציבים סבורים כי גם עכשיו אפשר להסתדר בלי לפתוח תקציב. הטענה של האגף כפולה, הן מבחינת צה"ל, צה"ל יכול להסתדר ולהוריד עלויות. והן מבחינת מקורות אחרים, באגף אומרים כי אם אין ברירה ויש נכונות ללכת לצעדים קשים "אפשר להביא אפילו 20 מיליארד מתוך התקציב, זה יהיה קשה מאוד, אבל זו המשמעות של סדרי עדיפויות".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נוקט בגישה שקטה. מחד, הוא נוטה לתמוך בעמדת הפקידים המקצועיים במשרד, כי אין הכרח לפתוח את תקציב המדינה כעת. מאידך, הוא הסכים לדרישת ראש הממשלה לפתוח את תקציב 2026, אבל הוא העביר את הנטל לנתניהו. כלומר, סמוטריץ' מצפה שנתניהו יגיד בדיוק 'כמה כסף הוא חושב שחשוב להוציא במהלך שנת 2026'. נתניהו מתנהל בעצלתיים, נכון לעכשיו אין הצעת חוק ברורה, אין מספרים ברורים, ולא ברור בדיוק בכמה נתניהו מעוניין להגדיל את תקציב 2026.
למה באמת במערכת הביטחון מתקשים להמתין? במערכת הביטחון טוענים שהכספים הללו מאוד דחופים, גם אם מדובר ברכש שיגיע לכאן בשנת 2029 או 2031. הם מסבירים כי אם הם לא יבצעו את הרכש היום, הרי שהזדמנות הרכש הזו תידחה ואולי לא תחזור שוב. מנגד, באוצר אומרים, כי "כל פעם מוצאים במשרד הביטחון הסבר אחר". בכירים אחרים באוצר מסבירים כי באופן מהותי, לא ניתן לדעת היום כי ההזמנה דרושה לצבא דווקא בחורף 29 ולא בקיץ 29, ולכן הרוב סובל דיחוי.
מבחינה משפטית, מדובר בסוגיה מורכבת, ראשית, יהיה צורך באישור היועמ"שית לקדם את תיקוני החקיקה הללו כ'החלטת ממשלה' בתקופת בחירות. שנית, יהיה צורך להעביר את החקיקה ב'ועדת ההסכמות' המשותפת לקואליציה ולאופוזיציה. גם בנוגע לסוגיה המשפטית, יש כח רב לאגף תקציבים במשרד האוצר, שכן ככל שהאגף יתעקש שאין צורך אקוטי בכספים הללו, יהיה קל יותר למשפטנים לטעון כי יש לדחות את ההחלטה אחרי תקופת הבחירות.
