לראשונה: עובדים יוכלו להירשם כנמצאים בחל"ת ללא מכתב מהמעסיק
הביטוח הלאומי יפנה בעצמו למעסיקים לאימות כדי לכלול גם עובדים שעתיים שנפלו עד כה בין הכיסאות. אין התקדמות בוויכוח על חל"ת גמיש לעובדים שהועסקו חלקית
לראשונה, עובדים יוכלו להירשם כמי שיצאו לחל"ת גם ללא מכתב מהמעסיק. במקרה כזה הביטוח הלאומי יפנה למעסיק וישאל האם העובדים נמצאים בחל"ת. לנוסח השאלה תהיה כמובן חשיבות דרמטית. זה הסיכום המתגבש בוויכוח בוועדת העבודה והרווחה סביב חוק החל"ת.
כל מתווי החל"ת בסגרי הקורונה ובסבבי המלחמה הקודמים התעלמו מהעובדים השעתיים שהם החלשים במשק. זאת, בין שהם לא עבדו ופשוט לא קיבלו מכתב מהמעסיק ובין שעבדו חלקית. האפשרות להירשם בלי מכתב יכולה לפתור את הבעיה של חלקם. סביב הדרישה הזאת התאחדו הביטוח הלאומי, יו"ר ועדת העבודה והרווחה מיכל וולדיגר וארגונים חברתיים. לפחות בשלב זה אין נכונות של האוצר להסכים לחל"ת גמיש על עבודה חלקית.
עו"ד בקי כהן קשת מהפורום למאבק אמרה בתגובה ש"בכל משבר הדפוס חוזר על עצמו. המדינה יודעת לגייס את כולם למאמץ המלחמה, אבל כשמגיעים לפצות על הנזק הכלכלי, העובדים השעתיים, ההורים, אוכלוסיות שלמות נשארים מחוץ למעגל". מנהל קידום מדיניות וקשרי ממשל בעמותת 121 יקותיאל משי אמר ש"זהו צעד חשוב שמכיר סוף סוף במציאות החיים של עובדים רבים, שנפגעים כלכלית בזמן חירום אך לא תמיד מקבלים מהמעסיק מכתב חל"ת רשמי". במשרד האוצר אומרים שנושא החל"ת ללא מכתב עדיין לא נסגר והמשא ומתן יסתיים בשעות הקרובות. לגבי חל"ת גמיש אמר בכיר במשרד האוצר ש"זה לא היה על השולחן ולא יהיה על השולחן".
ועדת העבודה והרווחה בראשות וולדיגר החלה להכין לקריאה שניה ושלישית את הצעת התיקון לחוק הביטוח הלאומי שתאפשר הוצאה רחבה לחופשה ללא תשלום בימי המלחמה. ההצעה כוללת שורה של הקלות בהוצאה לחל"ת. התקופה המינימלית להוצאה לחל"ת קוצרה מ-30 יום ל-14 יום. תקופת האכשרה הדרושה לקבלת דמי האבטלה קוצרה משנה לשישה חודשים. דמי האבטלה ישולמו מהיום הראשון ולא ינוכו כמקובל חמישה ימים. כן יינתן הסיוע ללא חובה למצות את ימי החופשה בתשלום העומדים לרשות העובד.
כן קובעת הצעת החוק מענקי אבטלה לבני 67 ומעלה המשתכרים שכר נמוך. הגשת הבקשה תוחל רטרואקטיבית, כך שגם מי שיגישו את הבקשה לאחר העברת החוק יוכלו לקבל סיוע מתחילת המלחמה. צפוי שעם העברת החוק יגדל מספר הנרשמים כדורשי עבודה בתקופת המלחמה מ-32 אלף עד כה לכ-150 אלף.
בראשית הדיון אמרה יו"ר הוועדה ח"כ מיכל וולדיגר: "אם הצעת החוק לא תאושר היום בוועדה ומחר במליאה בקריאות שניה ושלישית, הביטוח הלאומי לא יוכל להעביר את כספי החל"ת לעובדים עד מאי. הוועדה תמשיך בדיונים לאחר סיום דיוני המליאה. בפועל בהתחשב בפסח הקרוב ובצורך של הביטוח הלאומי לעדכן תוכנה, סביר שהתשלום על החל"ת של מרץ יקרה לכל המוקדם בסוף אפריל. סגן הממונה על התקציבים באוצר כפיר בטט אמר שהמתווה המוצע דומה למתווים שהמדינה יישמה במצבי חירום קודמים. אנשי האוצר ציינו שבמלחמה הקודמת יצאו לחל"ת כ-100 אלף עובדים, המהווים אחוז זניח מכלל המשק וכי ברוב המשק אין כלל פגיעה בשכר העובדים.
במהלך הדיון הלינו מספר נציגים של ארגוני מעסיקים על כך שהמתווה מייצר פער בין עובדי המגזר הציבורי, המקבלים תשלום מלא מהיום הראשון לבין המגזר הפרטי שבו נדרש חל"ת של 14 יום לשם זכאות לדמי אבטלה. נשיא איגוד לשכות המסחר שחר תורגמן: "חציתם את גבולות החוצפה והביזיון, אתם מייצרים שני מעמדות".
ראש מערך אסטרטגיה וחדשנות במשרד הכלכלה מיכל פינק הפתיעה לראשונה בתמיכה ברורה במתווה של חל"ת גמיש: "אנחנו רוצים מודל של תעסוקה גמישה שבו איפה שהעובד עובד המעסיק משלם ואיפה שלא- המדינה. צריך לדון בזה ברצינות". ח"כ נעמה ליזימי מהדמוקרטים אמרה ש"עוד יש הרבה להוסיף ולשפר, אבל מדובר בהישג משמעותי עבור אחת מקבוצות העובדים החלשות ביותר ושנפגעת הכי קשה בזמן מלחמה, שסוף סוף יזכו להגנה המגיעה להם".
