הממונה על התקציבים לשעבר: "אני לא רואה שום בעיה בכך שהמוסדיים יחזיקו בבנקים קטנים"
יוגב גרדוס אמר את הדברים בפאנל שעסק ברפורמת הבנקים הקטנים, בכנס של בנק ישראל. יו"ר Max מיה ליקוורניק: "אם רוצים תחרות מחר – זה חייב להיות משחק של גדולים מול גדולים"; יו"ר בנק אש פרופ' האוזר: "מגבלת החזקה של 2.5% היא טעות"
"אני לא רואה שום בעיה בכך שהמוסדיים יוכלו להחזיק בבנקים קטנים", כך אמר הממונה לשעבר על התקציבים יוגב גרדוס, שסיים את תפקידו באוגוסט האחרון, בכנס "בנקאות המחר" של בנק ישראל.
גרדוס דיבר בפאנל שעסק ברפורמת הבנקים הקטנים של האוצר ובנק ישראל, שאותה היה בין הבכירים שגיבשו. לפי הרפורמה, גופים חוץ־בנקאיים כמו חברות כרטיסי אשראי וחברות אשראי כגמא יוכלו לקבל רישיון בנקאי רזה עם רגולציה מקלה, לגייס פיקדונות מהציבור, להוזיל את עלויות גיוס הכסף, להציע אשראי זול יותר ולהתחרות באופן אגרסיבי יותר בבנקים הגדולים.
הסעיף השנוי במחלוקת ברפורמה, שפורסמה לפני שלושה חודשים להערות הציבור, הוא האפשרות לאפשר לחברות ההחזקה של המוסדיים לשלוט בבנקים קטנים, כל עוד שיעור נכסי הבנק נמוך מ־2.5% מסך נכסי המערכת.
מבקרי המהלך טוענים כי הוא יחזק את המוסדיים יתר על המידה ויצור ניגודי עניינים, אך גרדוס דחה את הביקורת: "אנחנו בכנס בנקאות המחר, אבל הרגולטור – אם הוא נמצא באתמול, הוא במצב טוב. הגופים המוסדיים כבר נותנים אשראי; הסיפור היחיד הוא לאפשר להם לקחת פיקדונות ולהוזיל את מקורות המימון. מי שמתגאה בתוצאות ועדת בכר, שהכניסה את המוסדיים לענף האשראי העסקי, לא יכול להתנגד להכניס אותם גם לאשראי לעסקים קטנים ולמשקי הבית".
עם זאת, גרדוס הזהיר כי קידום הרפורמה ייקח זמן: "זו הערכה לא מבוססת, אבל לצערי הממשלה הזו לא תצליח לקדם את החקיקה. יש פקק מטורף בכנסת, ולממשלה אין רוב לדברים מהותיים בהרבה ממתווה הרישוי המדורג לבנקים. אני מניח שבכנסת הבאה החקיקה תושלם". הוא הוסיף כי "אין המלצה אחת שתייצר תחרות – בשביל זה צריך את היכולת להשוות מידע ולעבור בין שחקנים".
בפאנל השתתפה גם מיה ליקוורניק, יו"ר דירקטוריון Max, הנשלטת בידי כלל ביטוח ופיננסים. ליקוורניק אמרה כי מעורבות המוסדיים היא קריטית להאצת התחרות: "אם רוצים להגדיל את התחרות מחר, זה חייב להיות תחרות של גדולים מול גדולים. לגופים כמו הבנקים הדיגיטליים ייקח זמן לתת פייט". לדבריה, "המוסדיים הם גופים מפוקחים שיכולים לתת את הגב, את העומק ואת היכולת ליצור תחרות אמיתית".
עוד ציינה ליקוורניק: "האתגר הוא להעמיד חקיקה ראשית עם תקנות, צווים או מסגרת אחרת שתאפשר גמישות, שתאפשר להגיב לשינויים ושלא תכלא אותנו תחת כללים שאחר כך לא נוכל לחיות איתם. החקיקה צריכה להיות מחוברת למה שקורה בשטח, למציאות הכלכלית של השחקנים הקיימים ומערכות היחסים ביניהם".
גם פרופסור שמואל האוזר, יו"ר דירקטוריון בנק אש שצפוי להתחיל לפעול בחודשים הקרובים, תמך באפשרות של מוסדיים לשלוט בבנקים קטנים ואף סבר כי המגבלה על שיעור הנכסים הייתה אמורה להיות גדולה יותר: "המגבלה של 2.5% היא שגויה. היה צריך לאפשר מגבלה של 5%, עם אפשרות לצמיחת פעילות אורגנית. זה לא פשוט להתחרות בבנקים הגדולים, כי צריך מקורות בלתי נדלים להשקעה. הדרך לעשות זאת היא לאפשר לבנקים קטנים להפוך לבנקים גדולים, ואחת הדרכים לעשות זאת היא לאפשר למוסדיים להשקיע באותם בנקים קטנים. זה יכול להביא למקום שבו בנק קטן יוכל באמצעות שיתופי פעולה להפוך לבנק גדול. אם יהיו עוד 2-3 בנקים גדולים תהיה כאן תחרות".
פרופסור דן עמירם, יו"ר ווישור ביטוח, שיקף את התיאבון של המוסדיים שמתעורר לאור הרפורמה החדשה. הוא ציין בפאנל כי "דיברנו כבר עם הפיקוח על הבנקים על אפשרות ספציפית לקנות שליטה בבנק בישראל". עמירם התייחס לטענות שמעורבות המוסדיים מסוכנת לתחרות ואמר: "יש מחיר לאי עשייה, לאי לקיחת סיכונים וניגוד עניינים הוא לא חזות הכל. כמה סיכון לניגוד עניינים כבר יכול להיות בבנק שהוא 2.5% מהמערכת? המחיר שהציבור משלם על כך שלא נוקטים בצעדים הוא משמעותי".
