בלעדי
בית המשפט: בינה מלאכותית אינה יכולה להירשם כ"ממציאה" - רק בן אנוש
המחוזי בת"א דחה ערעורו של יזם שביקש לרשום מערכת AI כממציא: "ההנחה שלממציא יש זכויות שעליהן להגן אינה מתיישבת עם מכונה". עו"ד אריאל דובינסקי: "החידוש מחדד לחברות ולסטארט-אפים כיצד יש לנהל תהליכי מו״פ ורישום פטנטים בעידן ה-AI"
סוגיית הבעלות על תוצרי בינה מלאכותית הגיעה לפתחו של בית המשפט בישראל ובשלב זה נקבע כי לפי דיני הפטנטים הקיימים "ממציא" חייב להיות אדם בשר ודם ובינה מלאכותית אינה יכולה להירשם כ"ממציאה".
תחילת הפרשה בבקשות פטנט שהגיש הממציא והיזם ד"ר סטפן ת'אלר עבור אמצאות שנוצרו, לטענתו, באופן אוטונומי על ידי מערכת הבינה המלאכותית. ת'אלר הצהיר כי הוא אינו הממציא, אלא המכונה. לאחר שרשם הפטנטים דחה את הבקשות בנימוק שהחוק דורש ממציא אנושי וכי מכונה אינה יכולה להיחשב כ"ממציא", פנה ת'אלר לערעור בבית המשפט המחוזי בת"א.
שופטת בית המשפט המחוזי בת"א, תמר אברהמי, בחנה את חוק הפטנטים הישראלי וקבעה כי המבנה המשפטי מניח שהממציא הוא אדם וכי חוק הפטנטים מתייחס בהוראות שונות למונח ממציא במשמעות שאיננה יכולה לכלול מכונה. "נכון למועד פסק דין זה לא בוסס כי המונח ממציא התעדכן בלשון הטבעית והרגילה באופן הכולל גם מכונה", קבעה השופטת.
בית המשפט ציין כי החלטתו עולה בקנה אחד עם פסיקות דומות ברחבי העולם. עוד קבעה השופטת כי "ההנחה ממנה יצא המחוקק, כי לממציא יש 'זכויות' שעליהן יש להגן, אינה מתיישבת בנקל עם התייחסות למכונה כממציא".
לבסוף קבעה השופטת כי "פרשנותו הטבעית והרגילה של המונח "ממציא" נכון להיום איננה כוללת בגדרה מכונה. גם אם קריאה כזו אפשרית ברמה המילולית אין היא קריאה שגרתית. קריאת המונח בהקשרו בחוק הפטנטים מקשה על אפשרות זו עוד יותר ויש שיסברו כי היא נמנעת... בנסיבות העניין, אין מקום להתערב בהחלטת הרשם כי מכונה אינה יכולה להיחשב כממציא לפי חוק הפטנטים וכי בקשות הפטנט יסורבו".
רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר יוצג בהליך על ידי עו"ד גינת אריאל קצ'קו מפרקליטות מחוז תל אביב אזרחי.
עו"ד אריאל דובינסקי העוסק בקניין רוחני ובינה מלאכותית שלא ייצג בתיק מציין כי "גם בישראל אומצה העמדה שלפיה לפי דיני הפטנטים הקיימים "ממציא" חייב להיות אדם טבעי, ובינה מלאכותית אינה יכולה להירשם כממציאה. החידוש היחסי של פסק הדין אינו בעיקרון עצמו, אלא בהחלתו הברורה בדין הישראלי ובהדגשת ההשלכות הפרקטיות: פטנטים שנעזרו ב-AI אינם פסולים, אך נדרש להראות תרומה אנושית משמעותית ולעגן אותה בתיעוד, באחריות ובהצהרות - מה שמחדד לחברות ולסטארטאפים כיצד יש לנהל תהליכי מו״פ ורישום פטנטים בעידן הבינה המלאכותית".
עו"ד אסא קלינג, שייצג את המערער מסר בתגובה: "עיקרו של דבר הוא שבעוד שעל פי פרשנותו המצמצמת בית המשפט הנכבד מצא שממציא לצרכי חוק הפטנטים בישראל חייב להיות בשר ודם, הרי שכולנו מכירים את המציאות בה מכונות ממציאות אמצאות שעל פניהן יכולות להיות כשירות פטנט ואף יוצרות יצירות שכלל לא ניתן להבחין בינן ובין יצירות פרי אנוש. המערער הציע שעל פי כללי פרשנות תכליתית אשר לטעמו לשון החוק הישראלי מאפשרת, בית המשפט בישראל יהיה הראשון בעולם שימצא לנכון לעצב את דיני הפטנטים כך שיוכלו לתת מענה לעולם המשתנה. אף כפי שבקשות מסוג זה נדחו בערכאות רבות ברחבי העולם, גם בישראל, בשלב זה לאור החלטת בית המשפט, העניין מונח לפתחו של המחוקק אשר יוכל להביא בחשבון את המציאות המשתנה. ייתכן שתיקון 15 לחוק הפטנטים שהונח לאחרונה בפני המחוקק יוכל להיות אכסניה הולמת לחקיקה שתתרום לשמירת המובילות הישראלית היצירתית והטכנולוגית בשימוש באמצעי בינה מלאכותית".
