פרשנות
הדחת הנגבי: נתניהו סימן עוד V בדרך לשלטון ללא בלמים
בתוך שלוש שנים סילק או החליש ראש הממשלה כמעט כל גורם שיכול היה לרסן אותו — מראשי זרועות הביטחון ועד היועמ"שית לממשלה. כך מתבצעת השתלטות שלטונית במסווה של משילות. לא בטוח שבג"ץ יוכל לעמוד בפרץ
ראש הממשלה בנימין נתניהו, הצליח בתוך כ־3 שנים להדיח ולגרום לפרישה של שומרי סף מרכזיים במדינה, להחליש את מערכת המשפט, ובכך הוא ממשיך לדהור לעבר ריסוק הדמוקרטיה.
מאז תחילת כהונת הממשלה הנוכחית בראשות נתניהו, פוטרו או פרשו שבעה שומרי סף מרכזיים. הדחתו אתמול של צחי הנגבי מראשות המל"ל באה מאחר שהוא לא יישר קו עם נתניהו, התנגד לתקיפה הישראלית בקטאר ולמבצע "מרכבות גדעון ב'".
הרמז לכך ניתן לאחרונה, כשהנגבי לא טס יחד עם בני הזוג נתניהו לארה"ב. הנגבי, שבשנה האחרונה חלה ועבר טיפולים, היה נאמן לנתניהו, ובמהלך המלחמה הגן עליו באולפני הטלוויזיה. אבל כשהעז לתמוך בעמדתם המקצועית של אנשי המל"ל — נתניהו הראה לו את הדרך החוצה מהרגע להרגע, כדי שלא יישמע קולו במשא ומתן עם חמאס.
למרות הכרזתו של נתניהו ביום שני שהוא מתכוון להעביר את תקציב 2026 ושהקדנציה של הכנסת תמלא את ימיה, הוא עדיין שוקל את הקדמת הבחירות — על רקע המשך המלחמה, המשא ומתן עם חמאס, חוק ההשתמטות ואי־העברת התקציב. במצב כזה עדיף לו למנות כבר בקרוב ראש מל"ל שיהיה "יס מן" גם בתקופת ממשלת מעבר, מאשר להמשיך עם הנגבי שהעז לקרוא לחקור "את המחדל (7 באוקטובר) שאני שותף לו". בינתיים מינה נתניהו את גיל רייך, המשנה לראש המל"ל, לתפקיד מ"מ ראש המל"ל.
הטסתו החוצה של הנגבי באה לאחר שנתניהו החל ב־26 במרץ 2025 בפיטוריו של ראש השב"כ רונן בר, שנעצרו בעקבות עתירה לבג"ץ. בסופו של דבר הצליח נתניהו למנות לתפקיד את מועמדו, האלוף במילואים דוד זיני, והוא נכנס לתפקידו בתחילת אוקטובר 2025.
בר הודח לאחר שהרמטכ"ל הקודם הרצי הלוי אולץ, למעשה, לפרוש. הלוי אמנם נטל אחריות למחדל 7 באוקטובר והודיע על פרישתו בתחילת מרץ 2025, אך בליכוד מיררו את חייו ודרשו שיסיים את תפקידו מוקדם מהצפוי. נתניהו לא אחת הפנה אצבע מאשימה לעבר ראשי הצבא וזרועות הביטחון. נתניהו אמנם מינה יחד עם שר הביטחון ועושה דברו, ישראל כץ, את אייל זמיר לרמטכ"ל אך מהר מאוד, כשזה העז להביע את דעתו בעניין החזרת החטופים והמשך המלחמה, החלו לתקוף גם אותו בקואליציה.
בקואליציה פועלים להחליש לא רק את ראשי זרועות הביטחון, אלא גם את הרשות השופטת. התייחסותו המבזה של יו"ר הכנסת אמיר אוחנה לנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית - כשהוא מכנה אותו "השופט" בלבד ולא מציין את תפקידו — כמו גם אי־הזמנתו של עמית לישיבה החגיגית במשכן הכנסת לפני שבועיים, בהשתתפות נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, מהווים המשך למסע נגד עמית, שממנו סולד שר המשפטים יריב לוין.
השפלת נשיא העליון והחלפת ראשי זרועות הביטחון הן רק תחילת המהלכים שבקואליציה מקווים להשלים עד הבחירות — ובראשם הדחת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה. בעקבות צו בג"ץ נותרה בהרב־מיארה בתפקידה, חרף החלטת הממשלה להדיחה. אלא שממילא השרים "לא סופרים אותה" ומכנים אותה "היועצת המשפטית לשעבר". הם מצפצפים עליה ועל חוות הדעת שלה ושל משניה.
הכשרת השטח לבחירות
שומר סף מוחלש נוסף הוא נציב שירות המדינה. המשרה אינה מאוישת במינוי קבוע מאז אמצע דצמבר 2024, עת פרש הנציב הקודם פרופ' דניאל הרשקוביץ. הוא הוחזר לתפקידו ביוני כממלא מקום הנציב לתקופה של שלושה חודשים — שכבר הוארכה בחודש שעבר ותוארך שוב בדצמבר, עד למינוי נציב קבוע. בכך, למעשה, המשך כהונת ממלא המקום תלוי ברצונו של נתניהו, או יותר נכון — בשביעות רצונו ממהלכיו.
בנוסף, בדצמבר 2025 מסתיימת כהונתה של היועצת המשפטית של הכנסת, שגית אפיק. אפיק נותרה עדיין שומרת סף מרכזית ברשויות השלטון, שצעדיה טרם צומצמו בידי הממשלה והקואליציה. יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, באישור ועדת הכנסת, יכול להאריך את כהונתה בחמש שנים נוספות — ויש לקוות כי הדבר אכן יקרה.
בינתיים, מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית ב־15 השנים האחרונות, אורלי עדס, בדרכה הביתה. בהתאם להחלטת יו"ר ועדת הבחירות, המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג, כי בכוונתו לקצוב את כהונתה, ביקשה עדס לפרוש כבר ב־1 בדצמבר 2025. קיים חשש שמחליפתה תשרת את הקואליציה ואת גחמותיה בבחירות.
