מהשנה הבאה: חינוך פיננסי - מקצוע חובה בכיתות ט'
שעת החינוך הפיננסי תחליף את אחת משעות הגיאוגרפיה; בשנה שלאחר מכן תורחב התוכנית גם לכיתות י'; בין הנושאים: צרכנות נבונה, השקעות, חיסכון וזכויות בעבודה
החל משנת הלימודים הקרובה יהפוך חינוך פיננסי למקצוע חובה וילמד בהיקף של שעה שבועית במשך שנתיים. בשנת הלימודים הקרובה תשפ"ז (2026/7) ילמד המקצוע בכיתות ט' ובשנה שלאחריה יתרחב גם לכיתות י'. בין הנושאים שילמדו: צרכנות נכונה, בניית תקציב משפחתי, זכויות בעבודה, הבנת ריבית ואינפלציה, וקריאת תלוש שכר. לפי משרד החינוך, "התוכנית נועדה להקנות לתלמידי ישראל אוריינות פיננסית מתקדמת, כלים לקבלת החלטות כלכליות מושכלות ויכולת להתנהל באופן עצמאי וביקורתי בעולם הכלכלי".
התוכנית גובשה על ידי המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך ומתמקדת בפיתוח אזרחות כלכלית פעילה ויכולת תכנון כלכלי לטווח קצר וארוך. על פי משרד החינוך "הלמידה תתבצע באופן חווייתי, יישומי ורלוונטי לחיי התלמידים, תוך שילוב כלים דיגיטליים וסימולציות". לפחות בכיתה ט' התוכנית תבוצע על חשבון אחת משלוש שעות גיאוגרפיה ללא תוספת עלויות. במשרד אומרים שהשעה הזו היתה מיועדת מראש לחינוך פיננסי אבל הדבר לא יושם עד כה בפועל. לא נמסר מה תחליף השעה בכיתות י', ונראה שקיש משאיר את ההחלטה הזו למחליפו.
המטרה היא ש"התלמידים ירכשו עקרונות יסוד של כסף וחיסכון, ריבית ואינפלציה, בניית תקציב וקבלת החלטות כלכליות מושכלות. הם ייחשפו לעולם הבנקאות, לאפיקי חיסכון והשקעה ולזיהוי סיכונים והונאות. בנוסף יילמדו נושאים מעולם שוק העבודה, ובהם זכויות עובדים, תלוש שכר, חוקי העסקת נוער והשפעת טכנולוגיות מתקדמות על עולם התעסוקה". המשרד משלים בימים אלה את ההטמעה בבתי הספר, לרבות הכשרת צוותי חינוך, ליווי פדגוגי ופיתוח חומרי למידה. המורים יוכלו להשתתף בהכשרות במאי או בספטמבר.
שר החינוך, יואב קיש, אמר: "בית הספר צריך להכין את תלמידיו לא רק לבחינות, אלא לחיים עצמם. חינוך פיננסי הוא צעד מתבקש במערכת חינוך שמבקשת להכין את הדור הצעיר להבין מציאות, לשקול סיכונים, לקבל החלטות . זו אינה תוספת שולית – זו תשתית לחיים בוגרים של עצמאות, אחריות וביטחון עצמי". הוא הוסיף כי "אנחנו בשנת בחירות כל מה שאני אעשה יכולים להגיד שפריימריז. אותי לא מעניין. אני לא יכול להפסיק לעבוד. אמשיך לעשות אולי גם לעוד קדנציה אולי על אפם וחמתם של חלק מחברי הכנסת".
עיקרי הנושאים שיילמדו במסגרת התוכנית:
כסף, חיסכון והשקעות: אינפלציה, מדד המחירים לצרכן והשפעתם על חיי היומיום; מושגי יסוד בריבית; חיסכון וחשיבות התכנון הכלכלי; קבלת החלטות בעולם של אי־ודאות; היכרות עם עולם ההשקעות – סיכון מול סיכוי; שוק ההון, מניות, איגרות חוב, מדדים, נדל"ן, מטבע חוץ ויזמות. כן ילמדו התלמידים לזהות נורות אזהרה והונאות בעולם ההשקעות.
עולם הכסף והבנקאות: סוגי אמצעי תשלום והמעבר לבנקאות ותשלומים דיגיטליים; תפקידי הבנק המסחרי - חשבון בנק, עמלות, מסגרת אשראי וקריאת תדפיס בנק; תפקיד הבנק המרכזי ושמירה על יציבות המחירים במשק; כיצד נקבעת הריבית ומה השפעתה על חיסכון, הלוואות והמשק כולו.
צרכנות מודעת וקבלת החלטות פיננסיות: קבלת החלטות רציונליות מול החלטות רגשיות ומונעות לחץ חברתי; הצבת מטרות כלכליות אישיות; בניית תקציב אישי ומשפחתי; מנגנוני השיווק והפרסום; צרכנות נכונה, זכויות צרכנים, חוקים והגנה מפני הונאות ואיומי סייבר.
שוק העבודה בעולם משתנה: היכרות עם חוקי העסקת נוער וזכויות עובדים; קריאת תלוש שכר והבנת מרכיביו; התערבות ממשלתית בשוק העבודה והשפעתה; השפעת טכנולוגיות מתקדמות ובינה מלאכותית (AI) על שוק העבודה; חיבור בין השכלה, מיומנויות, תעסוקה ופנסיה.
לדברי מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות, עו"ד נמרוד ספיר, "חינוך לצרכנות פיננסית נבונה וביקורתית הוא תנאי בסיסי לפיתוח תחרות במגזר הפיננסי. תחרות שהשלכותיה על החוסן הכלכלי האישי ועל יוקר המחיה היא דרמטית". ספיר קורא "להגביר את החינוך והאוריינות הפיננסית של הציבור גם במהלך השירות הצבאי, באקדמיה ובתחנות חיים נוספות". יו״ר מועצת התלמידים והנוער הארצית, דרור כהן, אומר שהמועצה העלתה מתחילת השנה את הדרישה להנהיג שיעורי חינוך פיננסי חובה. לדבריו "ההחלטה היא דוגמה לשילוב נוער בקבלת החלטות".
