פרשנות
הפיכת חינוך פיננסי למקצוע חובה היא צעד מוצדק, כעת צריך להוריד את העומס מהתלמידים
שר החינוך יואב קיש הודיע שינהיג חינוך פיננסי חובה. זה בהחלט חיובי אבל להוסיף מקצועות זה קל. מה שמערכת החינוך באמת צריכה הוא שר שיחליט מה להוריד ממערכת השעות הגדושה ובאותה ההזדמנות גם יתאים את מקצועות הלימוד למאה ה־21
שר החינוך יואב קיש הודיע אתמול שמהשנה הבאה חינוך פיננסי יהפוך למקצוע חובה במערכת הלימודים. אפשר להניח שיהיה מדובר בשעת לימוד אחת בשבוע במשך שנה ושהיא תלמד בי' או י"א ולא בשנת הבגרויות, י"ב. מדובר במהלך מהמוצדקים ביותר. חשוב מאוד שהתלמיד יידע מה זה אשראי, ריבית ומסים, איך פונים לביטוח הלאומי ואיך מאזנים תקציב משפחתי. כמובן צריך להתייחס בזהירות המתבקשת להודעות של שנת פריימריז, בייחוד כשההודעה לא מלווה בפרטים שאותם "הדרג המקצועי בוחן".
הודעת השר חושפת בעיה מבנית קשה ועקרונית. השר עצמו הודיע בשנה האחרונה על תגבור לימודי מתמטיקה, תנ"ך, מורשת וחינוך פיננסי. כל נושא בנפרד, טלאי על טלאי. כל זאת כשישראל היא מדינה עם עומס שעות לימוד גדול במיוחד ממילא. כה גדול עד שוועדת שפירא, שהמליצה על מהפכה במערכת החינוך, הציעה להשתמש בהורדת שעות לצורך הקטנה דרמטית של מספר התלמידים בכיתות. בבתי ספר יסודיים בישראל מלמדים 941 שעות בשנה. זה 17% יותר מממוצע המדינות המפותחות שעומד על 804. זה 43% יותר מפינלנד (660 שעות שנתיות).
ממילא זו חוכמה קטנה מאוד להודיע על הוספת מקצועות. מה שדרוש באמת הוא להודיע על מה מוותרים. את זה קשה לשרים לעשות כי לכל מקצוע יש לובי משלו, וכל ויתור יחשיד את השר בחוסר הערכה לערכי המקצוע וישניא אותו על ציבור שלם של מורים. אבל עומס השעות הוא לא הבעיה האסטרטגית היחידה. בעיה נוספת היא שמערכת השעות במערכת החינוך הישראלית היא מערכת שעות של המאה ה־20. חינוך פיננסי הוא לא מקצוע מתבקש יחיד שעוד לא הפך למקצוע חובה. מקצוע חשוב לא פחות הוא חינוך דיגיטלי, שיכלול מהתנהגות ברשתות חברתיות ועד מיומנויות AI ויתעדכן ללא הרף. עם כל הכבוד לשיעור ספרות ויש הרבה כבוד, ספק אם הגיוני במאה ה־21 לא ללמד מקצוע תרבות שכולל גם יצירות בקולנוע וטלוויזיה.
אבל לייעץ מה צריך להוסיף זה קל. מישהו צריך להחליט מה מורידים ומה מאחדים. הוא צריך לעשות את זה מתוך הבנה שהשכלה של עידן הבינה המלאכותית היא לא מה שלימדו בסוף המאה ה־20. כן, זה אומר פחות היסטוריה, פחות גיאוגרפיה, זה יכול לומר יצירת רמה של מתמטיקה 2 יחידות בבגרות כי חלק גודל מאוד מהאוכלוסייה לא צריך יותר.
ברור ששום שר לא יוכל לנהל את המלחמה הזאת בעצמו, דרושה ועדה עם חברים רבי סמכות מקצועית ומוניטין. כמובן דרוש שר חינוך שהחינוך הוא מטרתו ולא המיקום בפריימריז. הועדה הזו תצטרך לעבוד בתיאום עם ארגוני המורים כי הרפורמה תחייב הרבה מאוד מורים להתעדכן וללמוד דברים חדשים.
ומה יקרה אם המצב הקיים ימשך? הפערים החינוכיים בישראל הם בקביעות הגדולים בעולם במבחנים בינלאומיים. משפחות משכבות חזקות יודעות להקנות לילדים חינוך דיגיטלי וחינוך פיננסי ושפות. אם המדינה לא תדאג לחינוך של המאה ה־21 גם לשאר התלמידים, הפערים רק יצברו תאוצה.
