בלעדי
נדל"ן בנזיד עדשים? צאצאי הפילוסוף מרטין בובר במאבק על הווילה בהרצליה פיתוח
בית ביישוב היוקרתי, שמוערך ב־10 מיליון שקל, והיה בבעלות הפרופסורים יהודית בובר אגסי ובעלה יוסף אגסי, נמכר לקרובת משפחה ובעלה ב־630 אלף שקל; בקשה לביטול המכירה שהוגשה לביהמ"ש מעלה שאלות לגבי כשירותה של יהודית בעת חתימת ההסכם וטענות על התעלמות מהבן בעל הצרכים המיוחדים, שמתעניין בהקפאת גופות; הוצא צו האוסר על ביצוע פעולות בבית; הרוכשים: הכל נעשה כדין. התביעה מנוגדת לרצון המוכרים תוך פגיעה בזכרם
בית המשפט המחוזי בתל אביב יצטרך להכריע אם בית בהרצליה פיתוח, המוערך ב־10 מיליון שקל ונמכר תמורת 630 אלף שקל בלבד – מהווה מכירה תקפה או שיש לבטל את הסכם המכירה.
מדובר בבית שהיה בבעלות פרופ' יהודית בובר אגסי, נכדתו של הפילוסוף מרטין בובר, ובעלה הפילוסוף הישראלי פרופ' יוסף אגסי. בהסכם המכירה נכתב שהבית יימכר תמורת 2 מיליון שקל לאחיינית של יוסף אגסי ובעלה בתשלומים של 10 אלף שקל כל חודש. אולם המחויבות להשלמת התמורה המלאה תפוג עם פטירתם של שני המוכרים, ולכן בפועל בשל מותם של בני הזוג אגסי־בובר, הבית נמכר בסופו של דבר ב־630 אלף שקל. בזמן העסקה ב־2017 כבר היו המוכרים מעל גיל 90. יהודית נפטרה ב־2018 ויוסף נפטר ב־2023.
בעקבות זאת פרץ סכסוך משפטי בין בנם היחיד של בני הזוג אגסי־בובר, אהרון אגסי, שהוא בעל צרכים מיוחדים, ומנהלי העיזבון של יוסף אגסי לבין האחיינית רות היימן ובעלה הפרופ' לרפואה אנטוני היימן, שרכשו את הבית.
שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר קובי ורדי, קבע בינואר השנה כי הוא דוחה את הבקשה שהגישו בני הזוג היימן לסילוק על הסף של התביעה והוציא לבקשת הבן אהרון אגסי ומנהלי העיזבון צו מניעה זמני האוסר על בני הזוג לבצע כל פעולה או עסקה בבית. יצוין כי במסגרת ההליך הודיעו בני הזוג היימן כי אינם מתנגדים לצו הזמני. יצויין כי התביעה עדיין מתנהלת וטרם הוכרעה.
4 צפייה בגלריה
בית בובר־אגסי בהרצליה פיתוח שנמצא במוקד התביעה ופרופ' יהודית בובר־אגסי. בנה טוען לפגמים מהותיים בעסקה
(צילום: ריאן פרויס)
השופט ציין בהחלטתו, כי לפי תנאי העסקה בהסכם המכר היו "נדרשים 17 שנה לתשלום מלוא התמורה וזאת בזמן שבעת חתימת הסכם המכר שני בני הזוג אגסי־בובר היו מעל גיל 90, כשעם פטירת שני בני הזוג זה ייחשב, לפי הסכם המכר, כתמורה מלאה, כשבענייננו, בפועל, הועמד לכן סכום התמורה עבור הבית הפרטי בהרצליה פיתוח לאחר פטירת יהודית ויוסף על סך של 630 אלף שקל בלבד... מדובר לכאורה בהסכם מלא פגמים מהותיים ושורשיים, בזמן שיש ספק רב אם מצבה הבריאותי של יהודית איפשר לה להתקשר בהסכם המכר שנותן למעשה במתנה את ביתה לרות ואנטוני".
התיק התגלגל לבית המשפט בדצמבר 2024 בתביעה שהוגשה על ידי הבן אהרון אגסי ומנהלי העיזבון של אביו המנוח, עו"ד יואלה הר־שפי ועו"ד נדב מונסליזה, שמיוצגים על ידי עוה"ד רפי שפירא וחן אסף ממשרד ש. פרידמן אברמזון. ביהמ"ש התבקש להורות על ביטול הסכם המכר של הבית בשל הפגמים החמורים שנפלו בכריתתו כביכול. בפברואר השנה הגישו האחיינית ובעלה כתב הגנה, שבו טענו בין היתר כי ההסכם נכרת בהתאם לרצונם המלא ולבחירתם של הזוג אגסי־בובר – שהיו במצב קוגנטיבי מצוין.
במסגרת הבקשה לצו מניעה שהגישו התובעים, נאמר כי ההסכם למכירת הבית נחתם ב־11 בנובמבר 2017 בין בני הזוג בובר־אגסי, שהיו בני יותר מ־90, לבין בני הזוג היימן. עוד נטען, כי במועד החתימה יהודית היתה במצב קוגניטיבי ירוד וכי עורך הדין היחיד שהיה מעורב בעסקה היה בנם של הרוכשים בני הזוג היימן. טענה נוספת היא שהסכם המכר כלל הוראות חריגות מקפחות ועושקות, שפגעו בבני הזוג אגסי וביורשם היחיד – בנם אהרון.
התובעים טוענים עוד, כי בהסכם המכר נקבע כי עוד קודם לתשלום מלוא התמורה רשאים הנתבעים להעביר את הבעלות בבית על שמם ונטען שכך נעשה. בנוסף, ביום 13 בדצמבר 2017, פחות מחודש לאחר חתימת הסכם המכר, ערכו יהודית ויוסף צוואה הדדית, שלפי הוראותיה הורישו את כלל רכושם לבן הזוג הנותר בחיים וכי לאחר לכתו נקבע שכלל נכסי העיזבון יועברו לאהרון (למעט מספר חריגים). נטען כי בצוואה הדדית זו נאמר, כי במועד חתימתה יהודית ויוסף הם הבעלים של בית המגורים בהרצליה פיתוח. מכאן, נטען, עולה כי בני הזוג אגסי־בובר התכוונו להוריש את הבית, שהוא עיקר רכושם, לבנם ולא הייתה להם כוונה להעביר את הבעלות בנזיד עדשים לאחיינית ובעלה. התובעים טוענים בנוסף, כי ב־30 במאי 2019, מסיבות שטרם ידועות למבקשים, ערך יוסף אגסי צוואה חדשה, זהה לקודמת, למעט תיקון שכלל השמטת ההתייחסות לבית המגורים.
החותמים היו "כשירים"
הנתבעים, בני הזוג היימן, ביקשו לדחות את הבקשה. לטענתם, אהרון, על אף היותו בעל צרכים מיוחדים, היה מודע לחלוטין שהבית נמכר לבני הזוג היימן מאחר שהוריו עדכנו אותו בכל דבר שעשו. עוד טענו התובעים, באמצעות עו"ד אביב אילון, כי אהרון בחר להמתין בכוונת מכוון למותו של אביו יוסף ב־2023, שאז לא יוכל יוסף להפריך את הטענות לגבי הסכם המכר מ־2017, ובכך מנע אהרון את האפשרות להציג את האמת, לפיה הזכויות בנכס הועברו לבני הזוג היימן כדין מתוך רגשי אהבה והערכה ששררו בין בני הזוג אגסי־בובר לבני הזוג היימן. לדברי הנתבעים, בני הזוג אגסי־בובר היו כשירים לחלוטין להיכנס לעסקה ופעלו מתוך שיקול דעת ואף ביקשו שבנם של בני הזוג היימן יערוך את הסכם המכר.
השופט הוציא כאמור בינואר צו מניעה האוסר על בני הזוג היימן לבצע כל פעולה בנכס בהרצליה פיתוח וקבע כי "לטעמי, סיכויי התביעה גבוהים ועולים לכאורה פגמים מהותיים, כשלים, סימני שאלה, תמיהות, ספקות וחשדות לגבי התנהלות המשיבים ולגבי הסכם המכר, העסקה של מכר הבית, רצון המנוחים ומצבה הקוגניטיבי של יהודית שיכולים בהחלט להביא, בסופו של יום, לקבלת התביעה ולבטלות הסכם המכר".
עם זאת קבע השופט, כי "ייתכן ובסופו של יום לאחר ניהול התביעה והבאת ראיות... יוכח שהמשיבים (בני הזוג היימן) צחים כשלג ושהכל נעשה מרצונם ועל פי רצונם והנחיותיהם והוראותיהם של בני הזוג אגסי ז"ל ולפי שיקול דעתם המוחלט של בני הזוג שפשוט רצו, כפי שטוענים המשיבים, לתת להם למעשה במתנה את הנכס היקר העיקרי שלהם, הבית בהרצליה פיתוח, ולא להשאירו לבנם היחיד שנשאר בחיים בעל הצרכים מיוחדים. ברם, בשלב זה, המצב לא נראה כך והמבקשים הצליחו לבסס לכאורה, במידה הנדרשת בשלב זה לקבלת סעד זמני, את טענותיהם".
השופט אף קבע כי הוא מקבל את העובדה, שלא הוכחשה למעשה על ידי הבן ומנהלי העיזבון, "שאהרון עסק ועוסק הרבה בעניין של הקפאת גופות או אנשים, כדי שיוכלו להחיותם בעתיד ושיהודית ויוסף דאגו שאם יינתנו לו כספים בלי הגבלה על השימוש בהם, הם יירדו לטמיון ויוצאו על נושא הקפאת הגופות. ברם מצד שני, אני מקבל את עדותה של יואלה (מנהלת העיזבון, ל"ד)... שהדאגה לאהרון ולמצבו הרפואי ולצרכיו העסיקה מאוד את בני הזוג אגסי... דאגתם לבנם יחידם שבחיים היתה יכולה למצוא פתרון בדמות לדוגמה של קרן נאמנות, גם לגבי הבית, באופן שדמי השכירות יועברו בנאמנות לצרכי אהרון או שהנכס יימכר והכספים יופקד בנאמנות ויינתנו בתנאים מוקפדים ותוך שמירה עליהם לצרכי אהרון. ברם לא היה אף אחד במעגל שסבב את יהודית ויוסף שהיה מעורב בעריכת וחתימת הסכם המכר בינם לרות ואנטוני, שנראה שהציע להם זאת", קבע.
בא כוח הנתבעים עו"ד אילון מסר: "מהות התביעה עומדת בניגוד מוחלט לרצונו המפורש של המנוח והכול מאחורי גבו של בית המשפט לענייני משפחה, תוך פגיעה בכבוד זכרם של בני הזוג אגסי. הטענה בדבר 'ניצול' מצב קוגניטיבי היא כוזבת ואינה מחזיקה מים. הנכס הועבר למרשיי כדין, מתוך רצונם החופשי של בני הזוג אגסי, אשר ביקשו במכוון למנוע מאהרון שליטה על רכושם ולא בכדי. הם היו מודעים לכך שלאחר פטירתם יתנהל אהרון באופן לא אחראי ויהפוך מטרה לניצול מצד גורמים בעלי אינטרסים זרים. כדי למנוע זאת, ייסדו עבורו קרן נאמנות שתבטיח את רווחתו עד סוף ימי חייו, תוך הוצאת שאר רכושם המהותי משליטתו. כעת, תוך ניסיון בוטה לבטל את רצונם הברור של המנוחים, נעשה שימוש לרעה בהליכי משפט. ההחלטה למתן סעד זמני נשענת על הכלל – אם יש ספק, אין ספק. זה רק עניין של זמן עד שהתמונה תתבהר ויתגלה מי כאן פועל בחוסר תום לב".
