הפער נשמר: תלמיד תיכון דתי מקבל מהמדינה 49 אלף שקל, חילוני - 39 אלף
מנתוני משרד החינוך לשנת תשפ"ה עולה כי הפער לטובת החינוך הממלכתי-דתי כמעט שלא השתנה לעומת השנה הקודמת: 25.5% בתיכונים ו-17.7% בחטיבות הביניים. 14 מ-20 התיכונים בעלי התקציב הגבוה ביותר לתלמיד משתייכים לזרם הדתי
התקציב הממוצע לתלמיד תיכון ממלכתי-דתי בשנת הלימודים תשפ"ה (2024/25) עמד על 49,310 שקל – גבוה ב-25.5% מהתקציב הממוצע לתלמיד תיכון ממלכתי חילוני, שעמד על 39,295 שקל. כך עולה מנתוני השקיפות התקציבית שהעלה היום (ד') אחר הצהריים משרד החינוך לאתרו. הפער כמעט שלא השתנה לעומת תשפ"ד. התקציב לתלמיד תיכון ממלכתי ערבי עמד על 37,257 שקל, והפער בינו לבין התקציב לתלמיד ממלכתי-דתי הצטמצם מ-37% בתשפ"ד ל-32.4% בתשפ"ה.
גם בחטיבות הביניים נהנה החינוך הממלכתי-דתי מיתרון תקציבי משמעותי: התקציב הממוצע לתלמיד עמד בתשפ"ה על 31,274 שקל, לעומת 26,570 שקל לתלמיד בחינוך הממלכתי – פער של 17.7%, לעומת 18.5% בתשפ"ד.
בניגוד לנתוני הזכאות לבגרות, שהועברו לעיתונאים מראש, משרד החינוך סירב לבקשות להעביר את נתוני השקיפות התקציבית לפני פרסומם באתר המשרד. בכך הקשה המשרד על העיתונאים לבחון מבעוד מועד את פערי התקצוב בין זרמי החינוך ולהציגם במרכז הסיקור של הנתונים שפרסם.
מוקדם יותר היום פרסם משרד החינוך גם את נתוני התקצוב של בתי הספר הבודדים, שמהם עולה תמונה דומה של יתרון משמעותי למוסדות החינוך הממלכתי-דתי. בית הספר עם התקציב הגבוה ביותר בארץ לתלמיד ממשרד החינוך הוא בית הספר התיכון הממלכתי דתי "עתיד דביר" בבית שמש – 96.4 אלף שקל לשנה בממוצע לתלמיד. אחריו במקום השני עוד מוסד ממלכתי דתי – "אולפנת נווה שרה הרצוג" מבני ברק עם עלות של 95.4 אלף. רק במקום השלישי מוסד ממלכתי ראשון - תיכון "היל"ה מלכישוע-חסות" בעמק המעיינות – 90.2 אלף. מוסדות דתיים לאומיים מהווים 14 מ-20 המוסדות עם התקציב הגבוה ביותר – מה שמשקף את היתרון התקציבי העצום שלהם.
גם בקרב חטיבות הביניים המוסדות הממלכתיים דתיים מהווים 16 מ-20 המוסדות עם התקציב הגבוה ביותר. במקום הראשון החטיבה של מקיף "לאורו נלך" בבני ברק – 65.5 אלף עלות תלמיד לשנה. בקרב בתי הספר היסודיים התקציב הגבוה ביותר ניתן לממלכתי "גוונים" מקרית ארבע – 71.6 אלף. המשרד נהג לפרסם במקביל את נתוני התקציב הממוצע הכלליים לתלמיד שמראים הפער הכללי בין תקציב לתלמיד ממלכתי דתי לממלכתי אך הפעם לא העביר את המסמך הרלוונטי מראש והנתונים יפורסמו כשיעלו לאתר המשרד.
בנוסף לנתוני התקצוב, פרסם המשרד מוקדם יותר היום את נתוני התמונה החינוכית לשנת תשפ"ה (2024/25) שרובם עוסקים בבחינות הבגרות. יום לאחר שהורה על ניתוק קשר מהרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) בגלל טענות כביכול לחוסר מקצועיות (שנשללו על ידי בודק חיצוני), מפרסם משרד החינוך בראשות יואב קיש מסמך נתונים שכולו אחיזת עיניים ושרלטנות. בשנת הלימודים נכנע קיש ללחצי התלמידים וההורים והסכים להחליף את בחינות הקיץ בציון המגן. בשום מקום במצגת התמונה החינוכית של תשפ"ה לא מוזכרת העובדה הזו שמעוותת לחלוטין את הנתונים.
כמה דוגמאות: המשרד מציג עלייה מאחוז זכאות לבגרות של 76.6% בתשפ"ד, שבה היו הקלות אבל לא ויתרו על בחינות הבגרות, ל-77.8%. שיעור הזכאות לתעודת בגרות מצטיינת עלה מ-13.1% ל-14.4%. שיעור הזכאות לבגרות הייטק עלה מ-10.8% ל-11.6%. אבל בגרות ההייטק כוללת בחינה בפיזיקה או מדעי המחשב, ועל שתי הבחינות האלו התלמידים ויתרו.
אחד הנתונים המביכים ביותר בחוברת הוא זה הטוען ששיעור הנשירה הארצי עמד של 1.1% בתשפ"ג, ירד ל-0.9% בתשפ"ד ול-0.8% בתשפ"ה. משמעות הנתונים של משרד החינוך היא נשירה של 2.8% בשלוש שנים בתיכון. אבל השנה חשף את השקר שנתון החינוך של ה-OECD. הוא גילה ששיעור הצעירים ללא השכלה תיכונית בישראל עלה מ-9% ב-2015 ל-11% ב-2025. כלומר שיעור הנשירה גדול פי 4 מזה שמדווח עליו משרד החינוך.
