דו"ח ה-OECD: אחד מכל חמישה צעירים בישראל לא לומד ולא עובד
שיעור בני 18–24 שאינם לומדים ואינם עובדים עלה בעשור מ־17% ל־20% – העלייה הגבוהה ביותר ב־OECD, בזמן שבממוצע המדינות המפותחות נרשמה ירידה ל־13%; גם שיעור הצעירים ללא השכלה תיכונית עלה, וההשקעה הממשלתית בסטודנט בישראל נמוכה ביותר מחצי מהממוצע בארגון
שיעור הצעירים ללא השכלה תיכונית בישראל עלה מ-9% ב-2015 ל-11% ב-2025 - כך עולה משנתון החינוך של ה-OECD, Education at a Glance 2026, שהתפרסם היום (ג'). שיעור הצעירים שאינם לומדים ואינם עובדים עלה מ-17% ל-20%, העלייה הגבוהה ביותר בין המדינות המפותחות, בעוד ממוצע ה-OECD ירד ל-13%. השתתפות הממשלה בעלות ההשכלה הגבהה בישראל, כ-7,000 דולר לסטודנט, נמוכה בחצי מממוצע המדינות המפותחות. הפער בין שכר האקדמאים לשכר המורים הוכפל מ-14% ל-27%.
שיעור הצעירים בני 25–34 ללא השכלה תיכונית עלה מ-9% ב-2015 ל-11% ב-2025; זאת בעוד בממוצע ה-OECD נרשמה מגמת ירידה מ-17% ב-2015 ל-12% ב-2025. רק ב-5 מדינות מפותחות נרשמה עלייה בנתון הזה, כשהעלייה המשמעותית ביותר נרשמה בישראל ובסלובקיה. לנתון הזה משמעויות קשות: צעירים בני 25–34 בלי השכלה תיכונית מרוויחים בישראל 72% משכרם של בוגרי תיכון, לעומת 87% בממוצע המדינות המפותחות.
צעירים שאינם לומדים ואינם עובדים (NEET) הם בעיה מרכזית למדינות, כי תקופות ממושכות של חוסר פעילות בגיל צעיר עלולות להשפיע לרעה ולאורך זמן על ההשתלבות בחברה ובעבודה. בנוסף, NEET נמצאים בסיכון גבוה יותר לפשיעה. שיעור הצעירים בני 18-24 שאינם לומדים ואינם עובדים בישראל, עלה מ-17% ב-2015 ל-20% ב-2025. ישראל במקומות 3–5 בכמות הצעירים שאינם לומדים ואינם עובדים מתוך 33 מדינות. במקביל, שיעור ה-NEET הממוצע במדינות ה-OECD שיש לגביהן נתונים ירד מ-16% ב-2015 ל-13% ב-2025. העלייה של ישראל בתקופה הזו ב-3 נקודות אחוז היא הגבוהה ביותר בין המדינות המפותחות.
ב-OECD משקיעים יותר מכפול בהשכלה גבוהה מאשר ישראל
השתתפות הממשלה בעלות המוסדות להשכלה גבוהה ב-OECD כמעט כפולה מאשר בישראל, למרות החשיבות המכרעת של השכלה גבוהה לפיתוח כלכלי. ההוצאה הממשלתית לסטודנט בישראל ב-2023 הייתה 7,885 דולר (מותאם שווי כוח קנייה), בעוד ההוצאה הממשלתית הממוצעת לסטודנט ב-OECD הייתה 16,405 דולר. ישראל דורגה במקום החמישי מהסוף מבין 33 מדינות. ההוצאה הממשלתית בישראל היוותה 38% בלבד מההוצאה הלאומית להשכלה גבוהה לשנה, לעומת 68% בממוצע המדינות המפותחות. ישראל ממוקמת במקום ה-3 מהסוף בשיעור ההשתתפות של הממשלה בעלות ההשכלה הגבוהה.
שיעור הגברים בני 25–34 עם השכלה אקדמית בישראל דרך במקום על 36% מ-2015 עד 2025. בממוצע ה-OECD הוא עלה מ-34% ל-43%, מה שהוריד את הגברים בישראל הרבה מתחת לממוצע. אצל הנשים, שיעור בנות 34-25 עם תואר אקדמי הוא 57%, לעומת 56% בממוצע. הפער המגדרי בישראל (21 נקודות אחוז) גדול בהרבה מממוצע המדינות המפותחות (13 נקודות).
הכיתות הצפופות ביותר ב-OECD
ישראל ממשיכה להיות ראשונה ב-OECD גם בשיעור ההשתתפות הנמוך בעלות החינוך לגיל הרך (2-0). ההוצאה הממשלתית לילד בגיל הרך (בשנת 2023) היתה 1,482 דולר לשנה, שהם 9.8% מממוצע ה-OECD (מדינות שיש לגביהן נתונים) שעומד על 15,067 דולר. בריטניה, במקום השני מהסוף, מוציאה יותר מפי שניים מישראל (3,093 דולר). מי שירצה יוכל להתנחם בכך שבשנתון הקודם (נתוני 2022) המצב היה עוד יותר גרוע: ההוצאה בישראל עמדה על 1,206 דולר, שהיו 8.6% מממוצע המדינות המפותחות שעמד על 13,993 דולר.
ישראל נמצאת במקום הראשון ב-OECD בצפיפות הכיתות בחינוך הממלכתי היסודי. בבתי הספר היסודיים בישראל (ממלכתי ופרטי) יש בממוצע 27 תלמידים בכיתה, לעומת 21 בממוצע ה-OECD. זה המקום השני מבין 33 מדינות, אחרי צ'ילה. בחינוך היסודי הממלכתי (הציבורי) יש 28 תלמידים בממוצע בכיתה, הצפיפות הגבוהה ביותר ב-OECD. בחטיבות הביניים יש 30 תלמידים בכיתה, לעומת 23 בממוצע המדינות המפותחות - המקום השלישי מבין 32 מדינות.
הפער בין שכר האקדמאים למורים הוכפל
הנתון האהוב על האוצר כשמדובר בשכר המורים היה ההשוואה שלו לאקדמאים אחרים. זאת משום שעד שנתון 2025 (נתוני 2022) ישראל הייתה במצב טוב יחסית: שכר מורה ביסודי היה 86% משכר עובד בעל השכלה גבוהה, לעומת 83% בממוצע ה-OECD. היא היתה במקום ה-7 מתוך 25 מדינות שיש לגביהן נתונים.
בשנתון 2026 (נתוני 2023) ישראל קרסה ל-73% משכר האקדמאים. זה קרה על אף שהשכר הממוצע לשנה של מורה ביסודי בישראל עלה בתקופה הזו מ-53,316 ל-57,400 דולר. ה-OECD מסביר את השינוי הדרמטי בעלייה בשכר האקדמאים בישראל (שאחוז חריג מהם עובד בהייטק). לא דווח על שינוי מתודולוגי.
במקביל, ממוצע שכר המורים במדינות המפותחות עלה ל-87% משכר האקדמאים. כלומר, הפער של ישראל מהממוצע עבר מיתרון של 3 נקודות אחוז לפיגור של 14 נקודות - שינוי יחסי של 17 נקודות אחוז. הפער בין המורים בישראל לבין אקדמאים אחרים הוכפל מ-14% ל-27%. ישראל במקום החמישי מהסוף מתוך 26 מדינות שיש לגביהן נתונים.
