סגן הממונה על התקציבים, כפיר בטט, פורש אחרי 4 שנים בתפקיד
כפיר בטט גיבש את עמדת אגף תקציבים בנושא גיוס ותעסוקת חרדים - ונקלע למתיחות עם סמוטריץ' בשל כך. בין היתר, הוא וצוותו הובילו את מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במלחמה; הממונה על התקציבים מהרן פרוזנפר מראיין מועמדים רבים לתפקיד, במקום לקדם את שלושת המועמדים הטבעיים מתוך האגף
כפיר בטט, סגן הממונה על התקציבים בנושאים כלכליים, מסיים את תפקידו לאחר ארבע שנים בתפקיד וכ-11 שנים במשרד האוצר. בטט גיבש והציג את עמדת אגף התקציבים בנושאי גיוס ותעסוקת חרדים. עמדתו עברה שינוי משמעותי בעקבות ה-7 באוקטובר: עד אז הוביל בטט את הקו לפיו יש להוריד את גיל הפטור ולתעדף שילוב חרדים בכלכלה על פני גיוסם לצבא. לאחר ה-7 באוקטובר שינה כיוון, והדגיש את העלויות העצומות הנגרמות למשק משיעור גיוס אפסי בחברה החרדית. בטט דוגל בסנקציות כלכליות מיידיות ורחבות שיחולו על חרדים שאינם מתגייסים. עמדה זו יצרה מספר פעמים מתיחות בינו לבין שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
עמדת אגף התקציבים בנושא גובשה ופורסמה בתקופת הממונה הקודם, יוגב גרדוס. הממונה הנוכחי, מהרן פרוזנפר, נמנע מלהתייחס לסוגיה, ושתיקתו בולטת עד כדי כך שבדיון בבית המשפט העליון אמש אמר מזכיר הממשלה, עו"ד יוסי פוקס: "אני מציע לשאול את הממונה החדש על התקציבים מה עמדתו". גורמים באוצר מסרו כי פרוזנפר בוחר שלא להתבטא בנושא משיקולים אסטרטגיים — כדי לא לאבד השפעה על הממשלה בנושאים אחרים.
כעת, עם עזיבתו של בטט, עולה שאלת זהות מחליפו. החשיבות מתגברת נוכח העובדה שגם נטע בר-זיו, הרכזת שמרכזת את נושא הגיוס תחת בטט, צפויה לצאת ללימודים בהרווארד בעוד כחודשיים. השאלה הקריטית היא האם פרוזנפר ייצמד למסורת ויקדם עובדים ותיקים מהאגף, או שמא יביא מועמד מבחוץ לתפקיד הרגיש. לציין כי סמוטריץ' וסביבתו מצפים מפרוזנפר לשנות את מבנה האגף, ואחת ההצעות היא מינוי סגני ממונה מחוץ לאגף. לכלכליסט נודע כי חרף קיומם של שלושה מועמדים טבעיים מתוך האגף — גל ברנס, רותם ברמלי ונועה שוקרון — פרוזנפר מראיין מועמדים רבים לתפקיד.
מעבר לסוגיית הגיוס, בטט היה פנים האוצר בנושאים אקטואליים מרכזיים רבים. מאז פרוץ המלחמה, הוביל צוותו את מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו. בין היתר, היה אחראי להחלטה שלא לפרסם מיד את מתווי הפיצויים לעסקים, ולהחלטה שלא לפצות עסקים עם מחזור של מעל 400 מיליון שקל — החלטות שעוררו זעם רב במגזר העסקי. בטט וצוותו אף הובילו את חקיקת מיסוי הרווחים הכלואים במסגרת תקציב 2025: חקיקה שהגדילה את הכנסות המדינה במיליארדים, ואף שהכבידה את נטל המס על העשירים ביותר בישראל, זכתה לביקורת חריפה מהמגזר העסקי. במקביל קידם הטבות מס להייטק, והוביל את המשא ומתן להקמת מפעל אינטל החדש בישראל — תכנית שמאז הוקפאה.
לפני כניסתו לתפקיד הנוכחי, שימש בטט בצוות הפיננסים של האגף, שם הוביל רפורמות לקידום התחרות בבנקים: הקלת המעבר בין בנקים, הקמת מאגר נתוני אשראי, והפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. בין תפקידיו יצא ללימודים בהרווארד, ושימש ראש מטה של קרן טרנר בתקופת כהונתה כמנכ"לית משרד האוצר תחת שר האוצר ישראל כץ. בטט עוזב לאחר שתקציב 2026 אושר, אך בנקודת זמן מורכבת. הוא צפוי להישאר בתפקידו עוד כמה שבועות, ולאחריהם ייכנס לתקופת צינון של כשנה.
