הקמת הרשות למאבק בעוני אושרה בקריאה שנייה ושלישית
לראשונה, ישראל מכירה במאבק בעוני כיעד לאומי ומקימה רשות שתתכלל את הטיפול בתופעה. ביקורת נמתחה על סעיפים שהוכנסו לחוק המאפשרים חלוקת תקציבים לעמותות, מה שמעורר חשש לניצול פוליטי. לפי נתוני "לתת", כ-2.8 מיליון ישראלים חיים בעוני, בהם 1.24 מיליון ילדים
מליאת הכנסת אישרה היום (ב') בקריאה שנייה ושלישית את חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני. הקמת הרשות מהווה לראשונה הכרה של מדינת ישראל במאבק בעוני כיעד לאומי. הרשות אמורה לתאם ולתכלל את המאבק בעוני ולקבוע יעדים לצמצומו. יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה), הכניס לחוק סעיפים שנויים במחלוקת שיאפשרו לרשות לחלק תקציבים למקורבים, ועכשיו השאלה היא האם ש"ס תשתמש בהם ותאפשר להשחית את הרשות או שתימנע מכך.
על פי נתוני דו"ח העוני האלטרנטיבי של ארגון לתת לשנת 2024, 678,200 משקי בית בישראל (22.3% ממשקי הבית בישראל) חיים בעוני, ובהם כ-2.756 מיליון נפשות (28.7% מהאוכלוסייה בישראל), מתוכם 1.24 מיליון ילדים (39.6% מהילדים). על פי דו"ח העוני של הביטוח הלאומי, ישראל נמצאת במקום השני ב-OECD בתחולת העוני והשביעי בממדי אי השוויון.
עד כה לא היה בישראל משרד שאחראי למאבק בעוני. משרדים שונים ביצעו פעולות לסיוע לעניים או להוצאה מהעוני, אבל ללא מדיניות כוללת וגורם מתאם ומתכלל. ארגוני חברה אזרחית כמו "לתת" ו"פתחון לב" קוראים להקמת רשות למאבק בעוני כבר כ-20 שנה. ההמלצה להקמת הרשות גם מופיעה בדו"ח ועדת אלאלוף למאבק בעוני.
את הצעת חוק הרשות למאבק בעוני הציעו חברי הכנסת ינון אזולאי (ש"ס), עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל), נעמה לזימי (העבודה) ועוד, והוצמדה לה הצעה של חבר הכנסת יונתן מישרקי מש"ס. החוק שאושר קובע ש"הרשות למאבק בעוני תפעל לצמצום העוני, למניעת העמקתו ולחילוץ אנשים מעוני, והכול כדי לקדם את זכותו של כל אדם לקיום בכבוד". בין תפקידי הרשות: גיבוש תוכנית לאומית רב־שנתית למאבק בעוני, יוזמות חקיקה למאבק בעוני, הגשת חוות דעת בדבר השלכות של חקיקה על מאבק בעוני, הקמת מרכז לאומי למידע ולמחקר בתחום העוני וניהולו, תיאום בין משרדי הממשלה והרשויות המקומיות וייעוץ לממשלה.
עם זאת, ביקורת קשה נמתחה על התעקשות יו"ר ועדת הרווחה ח"כ ישראל אייכלר להכניס לחוק הרשות סמכות "לסייע בחלוקת מזון" וכן "להמליץ למשרדי ממשלה על מתן תמיכה לעמותות". ההתעקשות הזאת עוררה חשד שגם ש"ס מתכוונת לנסות לחלק כרטיסי מזון תוך שימוש בקריטריונים מפלים דרך הרשות. עם זאת, ככל הידוע שר הרווחה יעקב מרגי מש"ס התנגד לסעיפים אלה ואינו רואה בהם צורך, אלא שהפרצה כבר הוכנסה בחוק.
בגרסאות קודמות של החוק נכלל ביטול של המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, למרות שלביטחון תזונתי יש היבטים רבים שאינם קשורים לעוני, כמו סביבה וביטחון המזון. הדבר התפרש כניסיון לנקמה ביו"ר המועצה פרופ' רוני סטריאר על עמדותיו הביקורתיות. לקראת אישור החוק בקריאה שנייה ושלישית, הסכים שר הרווחה יעקב מרגי להוציא את הסעיף השנוי במחלוקת, מה שגרם לכך שהחוק נתפס כהרבה יותר חיובי.
מנכ"ל ארגון לתת ערן וינטרוב אמר: "חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני מהווה הכרה רשמית של המדינה באחריותה לטיפול בצמצום עוני ואי ביטחון תזונתי. העוני אינו גזירת גורל אלא תולדה של מדיניות וניתן לצמצם אותו".
מנכ"ל ארגון פתחון לב אלי כהן אמר: "זהו אחד החוקים החברתיים החשובים ביותר במדינה. זו תהיה הפעם הראשונה שכלל משרדי הממשלה ישבו סביב שולחן אחד של מאבק בעוני. החוק הזה יכול וצריך לייצר מציאות אחרת שנוכל כבר לראות אותה בפסח הבא".
שר הרווחה יעקב מרגי אמר כי "ההחלטה התקבלה באיחור של 8 עשורים". לדבריו, כיום "חוגגים את חג העוני פעם בשנה. הרשות תעסוק בעוני 24/7". עוד אמר ש"הרשות לא תהיה כביש עוקף תקציבים". יו"ר ש"ס, ח"כ אריה דרעי, אמר: "לצערי עבר הרבה מאוד זמן מוועדת אלאלוף ועד קבלת החוק. הרשות תתמודד עם שורשי העוני כדי לתת סיכוי לילד מהפריפריה".
חברת הכנסת פנינה תמנו שטה (המחנה הממלכתי) אמרה: "לא ברור לי איך עד היום לא הקימו רשות כזו. אני מרגישה פספוס שאני לא מראשוני המציעים". ח"כ יוני משריקי מש"ס אמר ש"הרשות תשים ראי לממשלה ותגיד לה מה המשמעות של כל חוק לגבי העוני". יו"ר הוועדה, ח"כ ישראל אייכלר, אמר שרשות כזו היתה צריכה להתנגד לפגיעה בהנחות במעונות היום לאברכים.
