אגף התקציבים נגד הביטוח הלאומי: "מרחיבים זכאויות בחוסר אחריות וללא הבחנה"
סגנית הממונה על התקציבים יעל לינדנברג תוקפת בחריפות את מדיניות הקצבאות של הביטוח הלאומי. "אם נמשיך להרחיב זכאויות בלי אבחנה, נמצא את עצמנו בעתיד בלי יכולת לספק את השירותים למי שבאמת זקוק להם". הביטוח הלאומי: "אנחנו לא כספים לכיסוי גירעונות"
סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר יעל לינדנברג תוקפת בחריפות את מדיניות חלוקת ההקצבות הנדיבה של הביטוח הלאומי. "אנחנו חייבים להפסיק להתנהל בעיניים עצומות ובחוסר אחריות. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו יותר חלוקה אוטומטית של זכאויות ומשאבים ללא הבחנה, אחרת נמצא את עצמנו בעתיד בלי יכולת לספק את השירותים דווקא למי שבאמת זקוק להם". לינדנברג אמרה את הדברים בכנס וואהל הראשון של מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בנושא "שגרת חירום - משבר, הזדמנות, מדיניות", שנערך היום בספרייה הלאומית בירושלים.
לדברי לינדנברג, "מדיניות הרווחה הישראלית ניצבת היום בפני המבחן הגדול ביותר שלה מאז הקמת המדינה - יש שיגידו הערעור הגדול ביותר על זכות הקיום של מדינת הרווחה כפי שהכרנו אותה. הביקוש לשירותים החברתיים מזנק לשמיים בקצב חסר תקדים, בעוד המשאבים וכוח האדם מוגבלים".
בין הדוגמאות שהביאה: "הרחבה לא מרוסנת של מספר הקשישים שמוגדרים כסיעודיים על ידי הביטוח הלאומי. אחד מכל שלושה קשישים במדינת ישראל מוגדר כסיעודי ומקבל גמלה, ביחס לכ-11% בממוצע ב-OECD. אין לזה אח ורע. יותר ילדים מקבלים אבחנה על הרצף האוטיסטי ובשל כך סל שירותים נרחב מהביטוח הלאומי. המספר צמח ב-19% בממוצע בכל שנה. ההוצאה עלתה בכ-25% בממוצע בשנה." זאת לצד ההרחבה במספר נפגעי פעולות האיבה והנזקקים לשירותי בריאות הנפש בשל המלחמה.
במקביל, אמרה, השינויים הדמוגרפיים והירידה בשיעור האוכלוסייה המשתתפת בשוק העבודה, בעיקר בשל היעדרות חצי מהגברים החרדים מתעסוקה, מציבים בסימן שאלה את היכולת לממן לאורך זמן את אותם שירותים". עובד שכיר במשק שמשתכר שכר ממוצע ישלם לביטוח לאומי כ-6,000 שקלים בשנה לעומת אברך שישלם פחות מ-600 שקלים בשנה, "פחות מעשירית", אמרה.
"עוגת התקציב מוגבלת", אמרה לינדנברג, "האחריות שלנו היא לשמור על מדינת הרווחה באמצעות מדיניות אמיצה: זה ידרוש לפעמים מהמשרדים ומהגופים השונים לדעת להגיד 'לא'. זה הכרחי כדי להבטיח שגם הדורות הבאים יוכלו ליהנות מרשת ביטחון חברתית".
דו"ח מבקר המדינה בנושא הזדקנות האוכלוסייה שפורסם בשבוע שעבר ביקר בחריפות את העובדה שתקציב קצבאות הסיעוד זינק פי 3 מ-7 מיליארד שקל ב-2018 ל-21 מיליארד ב-2025. רוב הזינוק נגרם בשל הענקת הזכאות על סמך מסמכים רפואיים בלבד ללא בדיקות תלות פנים אל פנים. על פי המבקר המדיניות הזאת מאיימת למוטט את היציבות האקטוארית של הביטוח הלאומי, והקדימה את שנת חדלות הפירעון של הביטוח הלאומי (איפוס העתודות השמורות באוצר) ב-6.3 שנים ל-2035.
מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה ש"דמי הביטוח הלאומי הם לא כספים לכיסוי גירעונות אלא ביטוח סוציאלי חברתי עליו תושבי ישראל שילמו וביטחו את עצמם. זכויות סוציאליות נקבעו על ידי ממשלות ישראל מתוך צורך אמיתי. האחריות שלנו היא לוודא שהזכויות יינתנו בזכות ולא בחסד וכפי שגולדה מאיר אמרה עם קבלת חוק הביטוח הלאומי: 'אנו מניחים אבן פינה לבניין חברה, שבה לא יהיה יתום מופקר ולא יהיה זקן הבוכה על זקנתו, לא בחסדם של נדיבים יהיו תלויים החלשים בתוכנו, כי אם בתור אזרחי המדינה יקבלו את המגיע להם בזכות".
מי שאחראי למדיניות הזכאות הנדיבה של הביטוח הלאומי הוא המנכ"ל לשעבר מאיר שפיגלר, היום מנכ"ל חברת החשמל וסיו"ר מועצת הביטוח הלאומי. שפיגלר אמר השבוע בדיון בכנסת שדו"חות מבקר בעשור הקודם ביקרו בחריפות את בדיקות התלות וקראו להסתמך על מסמכים כשאפשר. לדבריו "הגידול בקצבאות נובע מזה שקודם לא נתנו לאנשים מה שמגיע להם. אנשים לא פנו כי העבירו אותם ויה דולורוזה של השפלות וביזיונות. זה תג המחיר לתת לאנשים מה שמגיע להם. זה מה שעשיתי ואני מאושר באדם שזה נפל בחלקי".
