הקופה מתרוקנת: הגירעון של הביטוח הלאומי יגיע השנה ל־10 מיליארד שקל
ב־2030 צפוי הבור לגדול ל־23 מיליארד שקל. במשרד האוצר טוענים כי הגירעון נובע מחלוקה נדיבה מדי של קצבאות. לעומת זאת, מומחים מפנים את האצבע לכיוון הממשלה שהפחיתה דרמטית את התשלומים שהמעסיקים משלמים לביטוח הלאומי
הביטוח הלאומי צפוי לסיים את השנה בגירעון של 10 מיליארד שקל. אם לא תונהג תוכנית הבראה, הגירעון צפוי להגיע ב־2030 להיקף של 23 מיליארד שקל. כך עולה מתחזית האוצר לגירעון הביטוח הלאומי שהגיעה לידי כלכליסט. על פי התחזית, ב־2029 יהיה יהיה הגירעון לראשונה גבוה מהעברת האוצר לעתודות המורכבת מהחזר חלק מההלוואה וריבית.
בשנה שעברה נחשף בכלכליסט כי הביטוח הלאומי סיים את 2024 לראשונה בגירעון של מיליארד שקל. את 2025 סיים בגירעון של 5 מיליארד שקל. הגירעון שוחק את היתרות של הביטוח הלאומי השמורות באוצר. את 2029 אמור הביטוח הלאומי לסיים בגירעון של 19 מיליארד שקל. זו תהיה השנה הראשונה שבה הגירעון יהיה גדול יותר מהסכום שהביטוח הלאומי אמור לקבל מהאוצר ומורכב מהריבית השנתית על היתרות והחזר שנתי של ההלוואות שלוקח האוצר מהביטוח הלאומי (העתודות מוגדרות כהלוואה).
דו"ח מבקר המדינה שפורסם ביום ראשון התייחס לכך שתקציב קצבאות הסיעוד של המוסד לביטוח לאומי זינק פי שלושה מ־7 מיליארד שקל ב־2018 ל־21 מיליארד שקל ב־2025. הגידול בתשלומים מאיים למוטט את היציבות האקטוארית של הביטוח הלאומי. בין שנת 2020 לשנת 2025 הוקדמה שנת איפוס עתודות הביטוח הלאומי ב־9 שנים מ־2044 ל־2035, בעיקר בגלל קצבאות הסיעוד.
גידול בהוצאות על קצבאות
על פי דו"ח הביטוח הלאומי, הגידול בקצבאות הסיעוד הקדים את שנת חדלות הפירעון ב־6.3 שנים וההוצאות הגדולות על דמי אבטלה בקורונה ובמלחמה – ב־2.7 שנים. למרבה האבסורד, החלטות הממשלה על סגירת המשק בקורונה ובמלחמה, שגרמו לתשלומי חל"ת בהיקף חסר תקדים, הן שמביאות לשחיקת עתודות הביטוח הלאומי במקום שהממשלה תישא בעלות. מן העבר השני, עלייה בתשלומי דמי הבטוח הלאומי בין היתר בשל כניסת גברים חרדים ונשים ערביות לשוק העבודה הביאה להרחקת שנת חדלות הפירעון ב־3.2 שנים.
מנתוני האוצר עולה כי מספר הזכאים לקצבת סיעוד הוכפל מ־2018 (לפני הרפורמה בקצבאות הסיעוד) מ־180.4 אלף ב־2018 ל־384.5 אלף ב־2025. סכום הקצבאות המשולם גדל פי שלושה – מ־7 מיליארד שקל ב־2018 ל־21.1 מיליארד שקל ב־2025.
המבקר הסביר זאת במספר גורמים שהמרכזי בהם היה מעבר הביטוח לאומי להערכה של דרגת הסיעוד (התלות של המבוטח) באמצעות מסמכים ולא פנים אל פנים. ישראל היא המדינה היחידה ב־OECD שנוהגת כך. המבקר השווה את הערכות התלות של הביטוח הלאומי לאלה של אחת מקופות החולים וגילה שהביטוח הלאומי נדיב יותר ב־1.7 רמות סיעוד בממוצע. הוא חישב שהפער הזה שווה ל־9.5 מיליארד שקל בשנה. גורם נוסף להגדלת ההוצאה על קצבת סיעוד היה האפשרות לקבל חלק מהקצבה או את כולה בכסף (במקום בשירותי סיעוד). 81% מהזכאים בוחרים באפשרות זו וב־2025 הם קיבלו 6.7 מיליארד שקל בכסף, כלומר כשליש מסכום הקצבה.
גם ההוצאות על קצבאות נוספות גדלות במהירות. מספר הזכאים לקצבת נכות גדל מ־242 אלף ב־2017 ערב הרפורמה בקצבה ל־356 אלף ב־2025. סכום הקצבאות גדל ב־132% מ־10 מיליארד שקל ב־2017 ל־23.2 מיליארד שקל ב־2025.
מספר הזכאים לקצבת ילד נכה זינק בחמש השנים האחרונות מ־75.9 אלף ב־2020 ל־168.3 אלף ב־2025. בארבע השנים האחרונות, קצב הגידול במספר הזכאים עמד על 19% לשנה. ההוצאה על קצבאות ילד נכה גדלה ב־225% מ־2.84 מיליארד שקל ב־2020 ל־9.22 מיליארד שקל ב־2025.
"אי אפשר לייבש את הארגון"
בפברואר חשף כלכליסט מסמך של האוצר שלפיו ההוצאה הציבורית על קצבאות ושירותים לילדים על הספקטרום האוטיסטי גדלה פי 8.5 בעשור האחרון – מ־1.3 מיליארד שקל ב־2015 ל־11.2 מיליארד שקל ב־2025. על פי האוצר, אם לא יחול שינוי במערך הזכויות לילדים אוטיסטים והזכאות לזכויות, העלות צפויה לגדול ל־18.2 מיליארד שקל ב־2030.
חוקרת הביטוחים הלאומיים פרופ' מיכל קורא מאוניברסיטת חיפה טוענת כי בניגוד לעמדת האוצר שחיקת העתודות של הביטוח הלאומי לא נבעה מנחמדות יתר של הביטוח הלאומי אלא מהמדיניות של ממשלות ישראל. קורא מציינת כי כבר בשנות ה־80 המליצה ועדת כהנא לעגן בחוק מנגנון איזון אקטוארי ששומר על רמה מינימלית של העתודות הנשמרות וקובע הליכי תיקון במקרה של סטייה, כפי שמקובל במדינות המפותחות. "האוצר סירב בעקביות, בטענה שכללים כאלו יצמצמו את מרחב הגמישות הפיסקאלית שלו בניהול המדיניות המאקרו־כלכלית של המשק", אומרת קורא.
עוד דרך שבה המדינה תרמה ליצירת הגירעון היתה הפחתה דרמטית של דמי הביטוח של המעסיקים שעומדים על 30% מהממוצע ב־OECD. "לצד זאת, המדינה גם הפחיתה באופן הדרגתי את גובה הריבית שהיא משלמת על כספי הקרן של הביטוח הלאומי המופקדים אצלה, מה ששחק עוד יותר את הכנסות המימון של המוסד. הגירעון הפיננסי הנוכחי אינו תולדה של בזבזנות, אלא של הפחתת מקורות המימון על ידי הממשלה. הציפייה שהמוסד יפתור את הבעיה על ידי סרבול בירוקרטי או מבחני תלות משפילים היא מופרכת ועצובה", מציינת קורא.
בעוד חודש אמורה ועדה בין־משרדית להגיש המלצות בעניין קצבת הסיעוד ובין היתר בנושא בדיקות התלות ותשלום הקצבאות בכסף. צוותים של משרד הבריאות מגבשים המלצות לקביעת זכאות מדורגת לזכויות של ילדים אוטיסטים. אחת ההצעות של האוצר להקטנת הגירעון היא ביטול ההנחה לתלמידי ישיבות וסטודנטים. אולם על פי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אובדן ההכנסות בשל ההנחה הזו עמד ב־2024 על 185 מיליון שקל כך שהתרומה של המהלך הזה לאיזון האקטוארי תהיה מוגבלת.
מהביטוח הלאומי נמסר: "תמוה בעינינו שהכותרות זועקות על גירעון אקטוארי ומבקשות לטפל בו באמצעות אי־מתן קצבאות לבעלי מוגבלות, נפגעי איבה, ילדים עם לקות, אנשים שאיבדו את פרנסתם, ועוד. הטלת האשמה על הביטוח הלאומי היא אבסורדית. תפקידנו להעניק סיוע סוציאלי למי ששילם כל חייו. שמירה על הקופה לא יכולה להיעשות על חשבון זכויות. הביטוח הלאומי התריע במשך שנים על הגירעון, הציע מספר פעולות כגון העלאת גיל הפרישה, ומבקש באופן עקבי לא לקחת את עודפי הגבייה של אזרחי ישראל לכיסוי הגירעונות של משרד האוצר. אי אפשר לייבש את הארגון ואחר כך להלין שאנו משלמים זכויות כדין".
