אושר: תוקם ועדה מיוחדת לחוק שימנע מבג"ץ לפטר את בן גביר
הכנסת אישרה להקים מחדש את הוועדה לתיקונים בחוק יסוד: הממשלה, כדי לחסום את בג"ץ מלהורות על פיטורי בן גביר - בדומה לפיטורי דרעי ב-2023. לקואליציה רוב אוטומטי בוועדה בראשות אופיר כץ, וצפוי שכבר השבוע תאושר הצעת החוק להצבעה בקריאה שנייה ושלישית
ועדת הכנסת אישרה בצהריים להקים מחדש את הוועדה המיוחדת לתיקונים לחוק יסוד: הממשלה, שהוקמה בעבר כדי לחוקק את "חוקי דרעי" שנועד לאפשר את שובו לממשלה של יו"ר ש"ס ח"כ אריה דרעי. הצעת החוק קובעת כי בג"ץ לא יכול להתערב במינויי שרים לממשלה. הקמתה של הוועדה כעת, מוסבר ברצונה של הקואליציה למנוע מבג"ץ להורות על פיטוריו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שבעניינו אמור לפרסם בקרוב פסק דין. דרעי מצידו הודיע שש"ס תומכת בהצעת החוק אבל הוא לא מעוניין לשוב לממשלה, לאחר שרה"מ נתניהו פיטר אותו ב-2023, עקב החלטת בג"ץ.
הוועדה המיוחדת הזו כבר הוקמה ב-2023 ואישרה את "חוק דרעי 2" להצבעה בקריאה השנייה והשלישית, אלא שאז ברגע האחרון בעקבות ההפגנות נגד ההפיכה המשטרית - ההצבעות לא בוצעו. כעת, עם החלטתה של הקואליציה לקדם את החוק, הודיעה היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק שיש לקיים דיון מחודש בוועדה המיוחדת.
לפיכך, ועדת הכנסת כונסה הבוקר ואישרה את הקמת הוועדה. בעד ההצעה הצביעו 10 חברי כנסת, ו-6 התנגדו. בוועדה יכהנו שישה עשר חברי כנסת: 9 חברים מהקואליציה ו-7 מהאופוזיציה, ובראשה יעמוד ח"כ אופיר כץ. המשמעות היא שלקואליציה יש בוועדה רוב אוטומטי, שיאשר במהירות ככל הנראה כבר השבוע את הצעת החוק להצבעה בקריאה השנייה והשלישית.
לפי סעיף 89 לתקנון הכנסת, במידה והונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, רשאית הוועדה שהכינה אותה לחדש את דיוניה בהצעת החוק, כל עוד לא החלה הקריאה השנייה. לפי הצעת החוק, כל גורם משפטי, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא יידרש לכל עניין הנוגע למינוי או העברה של שר מתפקידו, מכל עילה שהיא, למעט לעניין התקיימות תנאי הכשירות הכתובים בחוק יסוד הכנסת.
היועמ"שית לכנסת, עו"ד שגית אפיק הסבירה שמאז חקיקת החוק לפני שלוש שנים, אירעו שינויים בתחום החקיקה בחוק יסוד הממשלה: "כך למשל בוטלה ממשלת חילופים שהצעת החוק הזאת הופנתה לכל מיני עניינים שקשורים בה. בנוסף, נפסקו שתי הלכות בידי בג"ץ, האחת בעניין עילת הסבירות והשנייה בעניין נבצרות ראש הממשלה. לשתי הפסיקות האלה בעיניי, יש השפעה על הצעת החוק.
"ולכן, כשחה"כ אופיר כץ ביקש לשבץ את הצעת החוק על סדר יומה של הכנסת להצבעה בקריאה שנייה ושלישית, למרות שלכאורה ניתן היה אולי לעשות את זה מבחינה טכנית, סברתי שלא ניתן במקרה הזה לעשות את זה בלי להחזיר את זה לדיון מחודש, כדי שחברי הכנסת וחברי הוועדה יוכלו להתייחס לתיקוני החקיקה ולתיקוני הפסיקה שאירעו בשנתיים האלה ולתת להם אולי גם מענה כפי שימצאו לנכון בנוסח הצעת החוק כפי שלאחר שהיא תוחזר למליאה", הדגישה. "הוועדה המיוחדת שדנה בהצעת החוק הזאת הייתה מוגבלת בזמן ולכן היא פקעה וסיימה את תפקידה. עם זאת, סעיף 89 לתקנון הכנסת קובע שהוועדה שדנה בהצעה היא זו שתוכל לחדש את הדיונים בה. ולכן סברתי שהדרך הנכונה ביותר היא להקים מחדש את הוועדה הזאת. הסמכויות שלה יהיו אך ורק ביחס להצעת החוק הזאת, לא ניתן יהיה להעביר אליה דברים אחרים".
ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) ביקש שתחולת החוק תהיה בכנסת הבאה. ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) וחברי כנסת נוספים ביקשו שהדיון בהצעה יועבר לוועדת החוקה וכן הזהירו מפני חקיקה פרסונלית. וח"כ יואב סגלוביץ (יש עתיד), ביקש לדון בחוק מההתחלה.
על טענות אלה השיבה עו"ד אפיק כי החזרת החקיקה לוועדה שדנה בה במקור מתכתבת יותר עם התקנון מאשר העברה לוועדה אחרת. על שאלת השלב בו נמצאת החקיקה אמרה כי הדיון יהיה על הנוסח כפי שהונח במליאה וכן הוסיפה כי "לאור הדברים שציינתי, תיקוני החקיקה ועדכון הלכות הפסיקה של בית המשפט העליון - זה ידרוש דיון מחודש בסעיפי הצבעה". ביחס לשאלות שעלו על עניין תחולת החוק ומניעה פרסונלית השיבה היועמ"שית לכנסת כי "כל אלה יצטרכו להיות נדונים במהלך הדיונים בהצעה, והם חלק מהסיבה בגינה ביקשתי את חידוש הדיון".
פוגל הגיש חוק שמונע מבג"ץ להתערב בחקיקה של הכנסת
יו"ר הועדה לביטחון לאומי ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) הניח על שולחן הכנסת הצעת חוק לפיה בג"ץ לא יכול להתערב בחקיקה של הכנסת. אישורה של הצעת החוק ימנע מבג"ץ להורות על פיטוריו של השר איתמר בן גביר. בג"ץ צפוי לדון ב-24 במרץ בהרכב של 9 שופטים בעתירות הקוראות לפיטוריו של בן גביר, נוכח התערבותו בעבודת המשטרה ובמינויים.
"בהצעת החוק מוצע להשיב את המצב המשפטי לקדמותו ערב פסק דין בנק המזרחי, למצב שבו מתקיים עקרון הפרדת הרשויות: הכנסת, מייצגת הריבון – מחוקקת, הממשלה – הזרוע המבצעת – מושלת, והרשות השופטת – שופטת על פי החוק, וכן מוצע לקבוע כי שום בית משפט לא יהיה רשאי לדון בתוקפו של חוק, קל וחומר לפסול חוק או חוק יסוד שחוקקה הכנסת", נכתב בהצעה.
יחד עם זאת, "בסמכות בית המשפט לבחון עמידה פורמלית של הכנסת בחוקיה, כדי לוודא כי הרוב הדרוש לתיקון חוק או חוק יסוד, בהתאם להסדרים המעוגנים בחקיקה מפורשת, אכן מתקיים"- קבע פוגל.
בתוך כך, ח"כ אבי מעוז (נעם) הניח היום על שלחן הכנסת הצעת חוק שמאפשרת לממשלה חדשה להחליט על סיום כהונתו של נושא משרה בכיר ובלבד שנושא המשרה כבר מילא שני שליש מתקופת כהונתו. בנוסף מוצע לאפשר לממשלה, בתקופת הכהונה הראשונית להחליט על הפסקת כהונה גם אם נושא המשרה מילא פחות משני שליש מתקופת כהונתו. החלטה כזו, (של מי שכיהן פחות שני שליש) תעשה תחת מנגנוני בקרה משמעותיים של זכות שימוע בפני ועדת השרים ומתן חוות דעת מנומקות מאת יושב ראש הוועדה, ובאישור הכנסת ברוב חבריה. בנוסף, סעיף קטן (ד) המוצע קובע הגנה מפורשת על עצמאות מקצועית של נושא המשרה וקובע כי לא ניתן להפסיק את כהונתו של נושא משרה בכיר רק בשל החלטה מקצועית שקיבל, אלא אם ההחלטה מעידה על כשל חמור.
סעיף 6(ב) להצעת החוק מעניק את האפשרות לשינוי או לביטול החלטות מוסדיות שהתקבלו על ידי בכירים שפוטרו. הסעיף מאזן בין עקרון הרציפות המוסדית לבין הצורך לאפשר לממשלה גמישות בעיצוב מדיניותה. הממשלה רשאית לשנות או לבטל החלטות כאמור, רק כאשר מתקיימים שני תנאים מצטברים: (1) הממשלה פועלת במסגרת סמכויותיה על פי דין; (2) השינוי או הביטול נעשים בהליך הקבוע בדין. תנאים אלו נועדו למנוע שינויים שרירותיים או כאלה החורגים מסמכות הממשלה, ומבטיחים כי שינוי החלטות ייעשה תוך כיבוד עקרונות המשפט המינהלי והחוקתי. הצעת חוק דומה הוגשה בעבר ע"י ח"כ צביקה פוגל.
