סגור

בלעדי לכלכליסט
המדינה משיבה אש: פיצוי לצ'רנוי ירפה את ידי הרשויות

בכתב הגנה חריף לתביעת הנזיקין שהגיש צ’רנוי לאחר הזיכוי בפרשת בזק, מציעה המדינה לתבוע מאיש העסקים לחשוף את הונו לפני ואחרי הפרשה כדי להוכיח נזק: "בנקים מערביים הקשו עליו עוד קודם"

מדינת ישראל מבקשת לדחות את תביעת הנזיקין בהיקף 8 מיליון שקל שהגיש נגדה איש העסקים מיכאל צ'רנוי בדצמבר האחרון בטענה להתרשלותה כלפיו בעצם הגשת כתב האישום נגדו בפרשת בזק, פרשה שבה זוכה זיכוי מוחלט לאחר 13 שנה. ל"כלכליסט" נודע כי המדינה, באמצעות הפרקליטות, הגישה בימים האחרונים כתב הגנה, שבו היא טוענת כי "הטלת אחריות נזיקית על המשטרה או על הפרקליטות או על מי מגורמי המדינה בנסיבות כאלו עלולה להרפות ולהרתיע את הרשויות מלבצע את תפקידן על פי חוק".


עוד טוענת המדינה בכתב ההגנה כי "העובדה שצ'רנוי שילם לכאורה, ולטענתו סכומים מופרזים בעבור ייצוג, אין בה כדי לחייב את קופת הציבור לשאת בסכומים אלו". המדינה טוענת כי אף על פי שבית משפט פלילי זיכה את צ'רנוי מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, "לא נפלה כל רשלנות בניהול ההליך הפלילי נגדו או כל עוולה אחרת המקימה לו זכות לפיצוי מהציבור. מספר לא מועט של גורמים, רבים מהם בדרגים הגבוהים ביותר במערכת אכיפת החוק, היו מעורבים בהחלטה על הגשת כתב האישום נגד צ'רנוי כגון פרקליטת המדינה דאז עדנה ארבל ומנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה דאז שמעון דולן".


2 צפייה בגלריה
מימין עדנה ארבל עודד מודריק ו מיכאל צ'רנוי
מימין עדנה ארבל עודד מודריק ו מיכאל צ'רנוי
מימין: עדנה ארבל, עודד מודריק ומיכאל צ'רנוי
(צילומים: עמית שעל, יאיר שגיא)

זיכוי מוחלט
צ'רנוי, יליד אוקראינה, מוכר גם כבן זוגה לשעבר של המעושרת ניקול ראידמן. בראשית שנות התשעים, לאחר ההפרטה הגדולה בעקבות הרפורמה הכלכלית שהונהגה בבריה"מ לשעבר, עשה צ'רנוי הון רב בעסקי המתכות והפחם ברוסיה ובמדינות חבר העמים. ביוני 1994 הוא עלה לארץ עם משפחתו.
במשך 13 שנה צ'רנוי היה נאשם בפרשת בזק בטענה שניסה להשתלט עליה ברמייה. פרשת בזק התפוצצה ברעש גדול בכלי התקשורת עם פתיחת החקירה הגלויה של משטרת ישראל במרץ 2001. באוקטובר 2015, כ־13 שנה לאחר שהוגש כתב אישום נגד אנשי העסקים צ'רנוי וגד זאבי בפרשה, זיכה בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט עודד מודריק) את השניים זיכוי מוחלט.
במסגרת כתב האישום שהוגש ב־2002 בפרשת בזק טענה הפרקליטות כי ב־1999 תכננו זאבי וצ'רנוי לרכוש במשותף כ־20% ממניות בזק. על פי כתב האישום, הנאשמים צפו כי צ'רנוי לא יוכל לקבל היתר משר התקשורת להחזיק במניות, ולכן הוסכם ביניהם כי חלקו של צ'רנוי ברכישת המניות יהיה חסוי, ואילו זאבי יוצג כלפי הרשויות כאדם היחיד העומד מאחורי הרכישה. זאת, כאשר למשרד התקשורת חשוב היה לקבל שקיפות מלאה בעניין המחזיק במניות בזק, מסיבות ביטחוניות.
בתחילת שנות האלפיים זעקו כותרות העיתונים כי המשטרה חושדת שהמאפיה הרוסית מנסה להשתלט על בזק ושמו של צ'רנוי הוכתם. גם צ'רנוי וגם זאבי טענו לכל אורך המשפט כי לא היתה ביניהם כל שותפות וכי לא ניסו לרמות איש. השניים טענו כי צ'רנוי סיפק לזאבי הלוואה וניתנה לו אופציה בעתיד לרכוש חלק ממניות בזק שנרכשו בכפוף לאישור המדינה.
רק לאחר 13 שנה זוכו הנאשמים זיכוי מוחלט תוך שהשופט מודריק קובע: "בסיום החקירה בוודאי התברר שמבחינה מעשית ההתנהלות בין הצדדים לא פגעה כהוא זה באינטרסים חיוניים של מדינת ישראל וגם לא באינטרס כלשהו של הבנקים. בירור טענת המרמה היה לכן בעיקרו ערטילאי". המדינה לא ערערה לבית המשפט העליון על הזיכוי.

2 צפייה בגלריה
עו"ד ירון קוסטליץ
עו"ד ירון קוסטליץ
עו"ד ירון קוסטליץ
(צילום: עמית שעל)

לאחר הזיכוי הגישו צ'רנוי וזאבי לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לפי חוק העונשין, כי המדינה תפצה אותם בעקבות ניהול ההליך הפלילי שהוגש נגדם לשווא.
בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט בני שגיא) קיבל ביוני 2016 את הבקשה וקבע כי המדינה תפצה את זאבי וצ'רנוי בסכום המקסימלי לפי חוק העונשין, של כ־300 אלף שקל לכל אחד. בכתב התביעה שהגיש צ'רנוי בדצמבר 2020 הוא טען באמצעות עוה”ד ירון קוסטליץ ויואב סגל ממשרד קוסטליץ ושות' כי "למרבה הצער, כתוצאה ישירה ממעשיה ומחדליה של המדינה כלפי צ'רנוי, שלא כדין, הפך צ'רנוי מאחד האנשים העשירים בישראל וברוסיה, אשר הונו האישי נאמד - בין היתר על ידי המדינה עצמה - במיליארדי שקלים, לאדם שהיקף עסקיו צומצם באופן משמעותי, ומעמדו ועושרו רחוקים מאוד משהיו תמול שלשום". עוד נטען בתביעה כי "כיום לא יכול להיות חולק, כי מעשיה ומחדליה של מדינת ישראל כלפי צ'רנוי הסבו לו נזקים קולוסאליים". כמו כן נטען כי ההליך הפלילי פגע ביכולתו לנהל את עסקיו, ו"גרם לכך שגורמים בכירים בחו"ל ובהם בנקים ואנשי עסקים, סירבו לתת לו שירותים, וגם עמדו על ניתוק הקשרים המסחריים עמו".
"תחשוף את הונך"
בכתב ההגנה נטען כי הטלת אחריות בנזיקין על המדינה במקרה כגון זה, "היא כי בכל מקרה שבו בית המשפט הפלילי לא יקבל את עמדת המדינה – המאשימה, יהיה בכך כדי לחייב את קופת הציבור בפיצוי נזקי התובע".
עוד טוענת המדינה כי אם צ'רנוי הצהיר כי בכוונתו לתרום את כספי הפיצויים שייפסקו לטובתו, "מדוע זה מבקש הוא עתה לקבל כספי ציבור, שמיניה וביה נלקחים מידי הציבור ומועברים אליו? לצ'רנוי הפתרונים".
המדינה אף טוענת כי אם הונו האישי של צ'רנוי נאמד לדבריו במיליארדי שקלים, "עומדת המדינה על כך שצ'רנוי יחשוף ויציג במסגרת הליך זה פירוט נרחב ומדויק על הונו, ובכלל זה אסמכתאות על אודות היקף הונו בתקופה שקדמה לחקירה הפלילית הגלויה ולהגשת כתב האישום ולאחריה". המדינה אף מכחישה את טענת צ'רנוי שעסקיו נפגעו: "לצ'רנוי היו קשיים בעבודה מול בנקים מערביים גם לפני הגשת כתב האישום".
עורכי הדין ירון קוסטליץ ויואב סגל ממשרד קוסטליץ ושות’ מסרו בתגובה: “כבוד השופט מודריק זיכה את צ’רנוי מכל אשמה. מפסק הדין עלה כי המדינה התרשלה כלפי צ’רנוי בעצם ניהול ההליך הפלילי נגדו. מצופה היה מהמדינה כי תיקח אחריות על כך, ותפצה את צ’רנוי ולו במעט על הנזקים העצומים שנגרמו לו בשל התנהלות המדינה”.