סגור
יו"ר הוועדה ח"כ יולי אדלשטיין ושר הבטחון ישראל כץ שמציג את טיוטת חוק הגיוס ב ועדת חוץ ובטחון
הדיון בוועדה, היום (צילום: עמית שאבי)

שר הביטחון כ"ץ הציג את חוק ההשתמטות: פטור מגיוס לרוב החרדים לפחות עד 2032

ועדת החוץ והביטחון דנה לראשונה בעקרונות חוק ההשתמטות שגיבש שר הביטחון ישראל כ"ץ יחד עם המפלגות החרדיות. לדבריו, בשנה הראשונה יגויסו 4,800 חרדים, בשנה השנייה 5,700, ולאחר מכן תהיה עלייה מדורגת. במקרה של אי עמידה ביעדים יוטלו סנקציות כלכליות אישיות וסנקציות תקציביות על הישיבות

שר הביטחון ישראל כ"ץ הציג היום (ג') לראשונה באופן רשמי עקרונות חוק ההשתמטות שגיבש יחד עם המפלגות החרדיות. בדיון בוועדת החוץ והביטחון אמר כ"ץ כי החוק שלו "יביא לגיוס עשרות אלפי חרדים בשירות משמעותי, תוך הבטחת השמירה על אורח חייהם". זאת לדבריו במטרה "להקל את נטל השירות של חיילי הסדיר והקבע ולהביא לאחדות וקידום החברה והעם בישראל". דברי השר הופרעו באופן תדיר בקריאות ביניים של חברי האופוזיציה ומשפחות חטופים.
כ"ץ הציג רק את עקרונות החוק ולא את החוק עצמו, בין היתר על רקע חילוקי הדעות הקשים בינו ליו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין, שמקשים מאוד על גיבוש נוסח לחוק ההשתמטות. "אני לא מציג טיוטת חוק חדשה. הגעתי למסקנה שעדיף שאביא את העקרונות", אמר כ"ץ בדיון.
למרות העמדה שהציגו בצה"ל, לאחר שנשאל כ"ץ מתי גיוס הצעירים החרדים יעמוד על 50%, זה השיב כי רק בשנה השביעית. כלומר, רוב החרדים יקבלו פטור מגיוס לפחות עד 2032.
לדברי כ"ץ, "שני עקרונות מרכזיים מלווים את פעילותי בנושא הגיוס. העיקרון הראשון הוא הבטחת גיוס ושילוב הגיוס החרדי בשירות משמעותי בצה"ל תוך הקפדה על שמירת אורח חייהם, ולצד זה השמירה על עולם התורה שמהוה יסוד משמעותי לקיומנו כאן. לא אקדם חוק שלא יענה על שני העקרונות האלה".
כ"ץ אישר את הפרסומים על יעדי גיוס נמוכים מאוד - שיעמוד לדבריו על 50% מהמחזור השנתי. "ההגעה ליעד תהיה מדורגת", אמר. "בשנה הראשונה 4,800, בשנה השנייה לפי אמירת צה"ל 5,700, ולאחר מכן עלייה מדורגת".
כ"ץ אישר גם את הפרסומים לפיהם שירות אזרחי ביטחוני ייחשב כשירות צבאי - כלומר, גם מי שאינם חיילים ייספרו כחיילים. במקרה של אי עמידה ביעדים, יהיו סנקציות תקציביות על כל הישיבות וכן סנקציות כלכליות על כל הצעירים החרדים. כ"ץ לא פירט את הסנקציות, אלא רק ציין את "נושא ההנחות במעונות יום או דברים מהסוג הזה שלא יינתנו".
"דעתי האישית הייתה שמי שלא ילמד ולא ישרת - רק עליו להטיל סנקציות", הוסיף כ"ץ. "שוכנעתי שבמקרה של אי עמידה ביעדים יהיו סנקציות גם על הלומדים. זה דבר שלא היה". בניגוד לעמדת משרד האוצר, גיל הפטור יהיה 26. לדברי כ"ץ, "בלי תהליך חקיקה, התוכנית לגיוס החרדים תיכשל. במקרה של אי עמידה ביעדים לאורך זמן, יועבר חוק חדש".
בתחילת החודש פנתה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לכ"ץ ומחתה על כך שהצעת החוק שהוא מקדם לא עברה לעיונה כמתחייב בחוק. כ"ץ הסביר בדיון היום: "אין לי טיוטה להעביר ליועצת המשפטית". כאמור הסיבה לכך היא חוסר ההסכמה בינו לבין יו"ר הוועדה ממפלגתו, ח"כ יולי אדלשטיין.
יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין הבהיר הערב כי "הבסיס לכל חוק גיוס שאסכים לקבל הוא השילוב המשולש של גיוס במספרים גבוהים, עלייה מהירה בהיקפי הגיוס, וגיוס לוחמים ותומכי לחימה. זו לא השאיפה, אלא נקודת הפתיחה של החוק, מכאן מתחילים".
תנאי הפתיחה של אדלשטיין מנוגדים לעקרונות שהציג הבוקר שר הביטחון ישראל כ"ץ בוועדת חוץ וביטחון. כ"ץ דיבר על יעדי גיוס של 4,800 אברכים השנה ו-5,700 אברכים בשנה הבאה, והעלאת יעדי הגיוס עד ל-50% ממחזור הגיוס החרדי רק בשנת 2032. יעדים אלה אינם עולים בקנה אחד עם התנאים של אדלשטיין. יתירה מזו, בעקרונות שהציג כ"ץ אין התייחסות לגיוס אברכים לתפקידי לוחמים ותומכי לחימה.
יוצא איפוא שאם כ"ץ לא יגמיש את העקרונות הללו, אדלשטיין לא יאפשר את אישורם בנוסח חוק ההשתמטות הנדון בוועדה. הסיעות החרדיות מותחים ביקורת על הסקנציות שמציע כ"ץ על כלל האברכים ובהם הלומדים, אם לא תהיה עמידה ביעדים. בכנסת מעריכים שהעקרונות שהציג היום כ"ץ לא יתבשלו לכדי חוק. לא מן הנמנע שבעוד חודשיים יחליט נתניהו שלא לאשר את החוק, ולא לאשר את התקציב ל-2025 אלא לפזר את הכנסת. האיומים של יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר לפרוש מהממשלה על רקע עסקת החטופים והתנגדותו של יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ רק מחזקים בקואליציה את האפשרות להקדמת הבחירות. אבל, רה"מ בנימין נתניהו יחליט בעניין רק ברגע האחרון בעוד כחודשיים- המועד האחרון לאישור התקציב בקריאה השנייה והשלישית 31.3.25