רעידת האדמה באילת: מה שביטוח הדירה שלכם לא בהכרח מכסה
רעידת האדמה שהורגשה ביום רביעי השבוע באילת ובערבה הפעילה התרעות, ופיקוד העורף הנחה את התושבים לצאת לשטח פתוח. באותן דקות השאלה הדחופה הייתה איך לצאת מהבניין בבטחה. אחרי שהרעידות נפסקות, עולה שאלה אחרת, שהתשובה עליה יכולה לקבוע את עתידה הכלכלי של משפחה. אם הבניין שלנו ייהרס ולא יהיה אפשר לשקם אותו, האם נוכל להרשות לעצמנו לקנות דירה אחרת?
משפחה שקונה דירה בשלושה מיליון שקלים משווה ריביות, בודקת את איכות הבנייה ומתמקחת על סעיפי החוזה. היא יודעת כמה הון עצמי השקיעה וכמה תחזיר לבנק מדי חודש. אבל ייתכן שמעולם לא בדקה כמה כסף יעמוד לרשותה אם הדירה, שבה השקיעה את רוב חסכונותיה, תהפוך בתוך שניות למקום שאי אפשר לגור בו.
עבור משפחות רבות, זהו תרחיש שבו ההוצאות גדלות דווקא כשהנכס המרכזי שלהן נפגע. הן עלולות להידרש לשלם שכר דירה במקום אחר במקביל להחזרי המשכנתה. מי שלא רכש ביטוח מבנה, או ויתר על הכיסוי לרעידת אדמה, עלול לשאת בעצמו גם בעלויות השיקום. המדינה עשויה להחליט על סיוע בעקבות אסון, אבל משפחה אינה יכולה לבסס את עתידה הכלכלי על ההנחה שתקבל פיצוי שיספיק לשיקום הדירה או לרכישת דירה חלופית.
גם מי שרכש ביטוח עשוי לגלות פער גדול בין הסכום בפוליסה לבין מחיר הדירה. ביטוח מבנה בסיסי מחושב בדרך כלל לפי עלות הבנייה מחדש. מחיר השוק כולל גם את חלקה של הדירה בקרקע, שבאזורי ביקוש עשוי להוות חלק ניכר ממחירה. לכן דירה שנמכרת בשלושה מיליון שקלים יכולה להיות מבוטחת בסכום של מיליון שקלים, אם זו עלות הבנייה מחדש.
כל עוד אפשר לשקם את הבניין, כיסוי מתאים עשוי למלא את ייעודו. אלא שבבית משותף, בעל דירה לא יכול לבנות מחדש רק את הקומה שלו. צריך לשקם את היסודות, את חדר המדרגות ואת התשתיות המשותפות. צריך גם לקבל החלטות ולגייס מימון. אם חלק מבעלי הדירות אינם מבוטחים או מתקשים לממן את חלקם, השיקום עלול להיתקע. גם משפחה ששילמה על ביטוח במשך שנים תלויה ביכולת של יתר בעלי הדירות להתקדם.
כאן הפער בין שני המספרים הופך לבעיה ממשית. גם אם יעמוד לרשות המשפחה מלוא מיליון השקלים שבדוגמה, הסכום עשוי להספיק לחלקה בבנייה מחדש. אם השיקום תקוע והיא מחפשת דירה דומה באותה שכונה, אותו מיליון עשוי לכסות רק כשליש ממחירה. בינתיים, המשפחה צריכה להחליט כמה זמן היא יכולה להמשיך לשלם שכירות ולחכות להכרעה, ואם בכלל תוכל לממן דירה אחרת כשההתחייבות לבנק עדיין קיימת.
משה סניור
לבעלי דירות בבניינים משותפים קיימת הרחבה המכונה ״סכום ביטוח נוסף לדירה בבית משותף״. היא עשויה להגדיל את הסכום שיעמוד לרשותם במקרה של נזק חמור מרעידת אדמה או של צו הריסה שניתן בעקבות הנזק, בהתאם לתנאי הפוליסה. כדאי לפתוח את מפרט הפוליסה ולבדוק אם יש כיסוי לרעידת אדמה, מה סכום הביטוח, כמה תעלה ההשתתפות העצמית והאם נרכשה ההרחבה. כשיש הרחבה, כדאי לבדוק גם מה הסכום שהיא מוסיפה ובאילו נסיבות היא חלה.
זו גם שיחה לוועד הבית. כשכל משפחה בודקת את הפוליסה שלה, קל לפספס את השאלה מי ישלם על שיקום החלקים שכולם משתמשים בהם. בירור של הכיסוי לרכוש המשותף ושל חלקם של בעלי הדירות בעלויות השיקום יכול לחשוף מראש פער שקשה הרבה יותר לפתור כשכולם כבר מחפשים מקום אחר לגור בו.
כשאנחנו קונים דירה, אנחנו בודקים בקפדנות אם נוכל לעמוד בתשלום האחרון. אותה קפדנות מגיעה גם לשאלה איך נעמוד בתשלום הראשון על מקום מגורים אחר, אם הבניין ייהרס. רעידת האדמה שהורגשה השבוע באילת היא תזכורת לכך שגם דירה מבוטחת אינה מבטיחה לבעליה את היכולת לרכוש דירה חלופית אם הבניין ייהרס.
משה סניור הוא חבר הוועדה לביטוח כללי בלשכת סוכני הביטוח בישראל
