סגור
שר הפנים והבריאות משה ארבל 20.4.23
שר הפנים והבריאות משה ארבל (צילום: אלכס קולומויסקי)

שר הפנים נגד עצירת תוכנית מיליארד השקלים של דרעי: "בכוונתי לחלק את תלושי המזון עוד לפני החגים"

בעקבות החלטת היועצת המשפטית לממשלה לעצור את חלוקת תלושי המזון בטענה כי הקריטריונים לחלוקתם מעוותים, הצהיר שר הפנים: "לפי היועץ המשפטי של משרד הפנים אין מניעה משפטית למדיניות - בכוונתי לפעול לקדמה עוד לפני החגים"

שר הפנים והבריאות, משה ארבל (ש"ס), כופר בעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה: לעצור את חלוקת תלושי המזון - אחרי שהוכח כי הקריטריונים לחלוקתם מעוותים, מנוונים ואינם מגיעים למשקי הבית העניים ביותר, כפי שנחשף הבוקר (ג') ב"כלכליסט".
"עמדת היועץ המשפטי למשרד הפנים מבהירה באופן חד משמעי כי אין מניעה משפטית במדיניות ובכוונתי לפעול לקדמה עוד לפני החגים", מסר ארבל שמודה כי יוקר המחיה בישראל – הנושא המרכזי שהממשלה הנוכחית התחייבה לטפל בו – יצא מכלל שליטה. "בימים בהם היוקר מאמיר ואזרחים לא מעטים נאלצים לבחור בין רכישת מזון לתרופות, פעלתי יחד עם שר האוצר לבלימת התייקרות מחירי התרופות, ונפעל בהתאם להחלטת הממשלה בנוסף לאפשר רכישת מוצרי מזון וביטחון תזונתי לכל קשיש וילד בישראל באופן מכובד וללא עמידה בתור לחלוקת ארגזי מזון", הוסיף. ל"כלכליסט" נודע כי "הוזלת" התרופות אליה מתייחס ארבל תעלה 40 מיליון שקל שיוצאו מקופת משרד הבריאות וטרם נמצא לכך מקור תקציבי.
הקריטריונים הנוכחים לקבלת תלושי המזון מבוססים על הנחות בארנונה (המיטיבות עם משפחות ברוכות ילדים). לדברי ארבל, "מדיניות הסיוע על פי מבחני ההכנסה בארנונה לא מבחינה בין יהודי לערבי ולא בין דתי לחילוני. לעוני אין גזע וצבע והממשלה ממוקדת מטרה לסייע לחלשים ביותר בחברה על פי מבחן הכנסה נורמטיבי לנפש. מיקוד הסיוע במוחלשים ביותר יסייע לקדם ביטחון תזונתי ומתן תקווה למי שאין ידו משגת". עם זאת, הנתונים מראים תמונה אחרת לחלוטין.
כפי שנחשף אתמול בכלכליסט, בדיקה של משרד הפנים על בסיס נתוני הביטוח הלאומי מעלה כי 55 אלף משקי בית שנמצאים ברמת אי ביטחון תזונתי כלשהו – לרבות אי ביטחון תזונתי חמור - אינם זכאים לתלושי המזון. מדובר במשקי הבית החלשים ביותר בחברה הישראלית. יתרה מזו, במכתב שכתב עו"ד יהודה זמרת, היועץ המשפטי של משרד הפנים, למשנה ליועמ"ש עו"ד אביטל סומפולינסקי, מוסיף כי מאותה בדיקה עולה כי מעבר ל-55 אלף משקי בית שלא זכו לקבל תלושים בתקופת הקורונה (הקריטריונים הוכחו כבלתי יעילים בפועל) ישנם עוד 22 אלף משקי בית שקיבלו את התלושים למרות שהמנגנון הנבחר "לא מצא אותם" אלא אחרי פעולות מיוחדות של הרשויות ופניות יזומות של אזרחים שנמצאים בחוסר ביטחון תזונתי, כך שהמנגנון שנבחר על ידי תנועת ש"ס "פספס" כשליש ממשקי הבית שנמצאים באי ביטחון תזונתי. העלות התקציבית של המדיניות: 1 מיליארד שקל שניתנו במסגרת ההסכמים הקואליציוניים.
כפי שנחשף אתמול, למרות הנתונים ועמדתו הברורה של סומפולינסקי המבוססת על נתוני אמת, זמרת דורש את הביצוע המידי של המהלך של ש"ס: "בהמשך לנתונים האמורים ועל רקע מכלול נסיבות העניין ובוודאי בשים לב להיותנו מצויים כבר בתחילתו של חודש יוני ומתוך מתן המשקל הראוי לאינטרס הציבורי ובשים לב ללוח הזמנים הנדרש על מנת לאפשר מתן הסיוע לנזקקים עוד בשנה הנוכחית, הננו שבים ומבהירים כי לעניות דעתנו לא נפל פגם שיש בו כדי להקים מניעה משפטית על חלוקת תווי מזון על ידי משרד הפנים", הוא כותב. זמרת מציע להתחיל בחלוקה, ובמקביל, "יפעל המשרד לקיום מחקר מלווה להליך חלוקת תווי המזון במהלך 2023, כאשר בהתאם לממצאים יהיה ניתן לבחון את המשמעויות ובהתאם לבצע ככל שיידרש, בחינה של תיקונים ושינויים באמות המידה לקראת שנת 2024" הוא כתב לסומפולינסקי שמתמודדת עם לחצים כבדים של ש"ס וארבל שלוחצים על ביצוע המהלך, כפי שהוא בעצמו רומז.
פרופ' אהרון טרואן, מהמכון לביוכימיה, מדעי המזון והתזונה באוניברסיטה העברית, הסביר ל"כלכליסט" כי "החלטת הממשלה להפריד מהמיזם הלאומי לביטחון תזונתי של משרד הרווחה את חלוקת תווי המזון ולהעביר את האחריות והתקציב לכך ממשרד הרווחה והביטחון החברתי למשרד הפנים, פוגעת משמעותית ביכולת הממשלה להבטיח קיומו של ביטחון תזונתי למעוטי יכולת"
עוד הוסיף טרואן כי "גם אם נשים בצד את השאלה הפוליטית, גם מבחינה מקצועית מדובר על החלטה שגויה". לדבריו, משרד הרווחה והביטחון החברתי נבחר לטפל בסוגיה זו ממגוון סיבות, ובכלל זה בשל מומחיותו, מקצועיותו ופריסת השירותים השונים המונגשים לאוכלוסיות היעד המצויות בחוסר ביטחון תזונתי, לרבות אוכלוסיית ניצולי השואה ואוכלוסיית האזרחים הוותיקים. "ישנו סיכוי גבוה כי פיצול ההשקעה המיועדת לתווי מזון בין משרדים שונים תחליש את מערכת השירותים החברתיים. מדיניות לאומית בתחום זה חייבת להיות ממוקדת באוכלוסייה הנזקקת ולצאת לפועל על ידי הגורם המקצועי האמון על כך", הבהיר טרואן.
טרואן, שמשמש גם חבר בוועדה המדעית המייעצת בנושא ביטחון תזונתי, טען כי "בלתי סביר שהחלטות כה משמעותיות מתבצעות תוך התעלמות מנתונים מחקריים ומחוות דעת לא רק של משרתי ציבור בשירות הממשלתי, אלא גם של חוקרים אקדמאים המומחים לתחום". לדוגמה, הממשלה לא ענתה על שאלה בסיסית של מידת החפיפה בין המיזם הלאומי לביטחון תזונתי לזכאים לתווי המזון של משרד הפנים, "למרות שנתוני מחקר שלנו ושל אחרים מעידים על ליקויים חמורים מבחינת צדק חלוקתי ומימוש זכאות לשרויים באי ביטחון תזונתי".
"להתעקש לקדם מדיניות ולחלק תקציב עתק באופן שרירותי ולא הוגן, תוך התעלמות משיקולים מקצועיים, זה בלתי סביר, פסול מבחינת מינהל תקין ומזיק לחלשים ולחברה כולה", הוסיף טרואן.
לפי טרואן, פרמטרים ישראליים ובינ"ל שונים קובעים כי ביטחון תזונתי נבחן לא רק בהתאם לזמינות הפיזית של מזון, ברמת משק הבית והפרט, אלא גם בגישה הסדירה למזון, כאשר אי ביטחון תזונתי אינו זהה לעוני. "לכן, לא די בחלוקת תמיכות כספיות בלבד כדי לסייע לאוכלוסיות המתמודדות עם אי ביטחון תזונתי. החלופות המוצעות להבטחת ביטחון תזונתי חייבות להיבחן ביחס לממדים נוספים. משרד הרווחה והביטחון החברתי הוא הגורם המקצועי לבחינת חלופות אלה ועל כן יש להותיר את הסמכות ההוליסטית בנושא זה, משאלת האבחון ועד שאלת הטיפול, בידיו", סיכם.