נוהל חדש של רשות התחרות מבקש להגביר את השקיפות במיזוגים, האם הוא מספיק?
רשות התחרות הודיעה לאחרונה כי תחל לפרסם רשימה של עסקאות מיזוג ופטורים הנמצאים בבדיקתה. מדובר במהלך חשוב המחזק את השקיפות ומאפשר לגורמים העלולים להיפגע מעסקה מסוימת להציג את עמדתם בטרם תתקבל החלטה סופית, אך נדרש צעד נוסף לקידום ודאות רגולטורית ושקיפות במיזוגים
רשות התחרות הודיעה כי החל מיום 31.3.2025 תחל לפרסם באתר האינטרנט שלה רשימה של עסקאות מיזוג ופטורים הנמצאים בבדיקתה. הרשימה תכלול את שמות הצדדים, מועד הגשת הבקשה, שם ראש הצוות המטפל וקישור להודעת המיזוג - ללא מידע סודי של הצדדים.
עם זאת, עולה שאלה עקרונית: האם די בפרסום רשימת העסקאות כדי לקדם שקיפות וודאות רגולטורית, או שמא נדרש צעד נוסף – פרסום החלטות מנומקות של רשות התחרות גם כאשר עסקת מיזוג מאושרת?
כיום, החלטות הממונה לאשר מיזוגים אינן מלוות בנימוקים פומביים. זאת להבדיל מהחלטות להתנגד למיזוג, אשר מלוות בהחלטה מנומקת. מצב זה מקשה על צדדים שלישיים, המבקשים לשקול הגשת ערר על החלטת הממונה לאשר עסקת מיזוג לפי סעיף 22(ב) לחוק התחרות, להבין את הבסיס העובדתי והמשפטי שהוביל לאישור העסקה. אותו צד שלישי אינו יודע, למשל, כיצד הוגדר השוק הרלבנטי, מה החסמים שנבדקו או מהי התמונה התחרותית שעמדה לנגד עיני הרשות.
מעבר למימוש אפקטיבי של זכות הערר, פרסום החלטות מנומקות תורם גם לגופים עסקיים המבקשים להעריך סיכויי אישור של עסקאות עתידיות. הוא מאפשר להבין כיצד הרשות מנתחת מיזוגים ובכך משפר את הודאות הרגולטורית. פרסום החלטות מנומקות תורם גם להבניית שיקול הדעת של רשות התחרות עצמה. כאשר החלטות מתפרסמות לציבור, נדרש ניסוח ברור, עקבי ומובנה של הניתוח הכלכלי והמשפטי שעמד בבסיסן. תהליך זה מחייב את הרשות להבטיח קוהרנטיות בין מקרים דומים לאורך זמן. לא אחת התרחש מצב שבו הרשות אישרה עסקת מיזוג בשוק מסוים, בעוד שעסקה דומה מאוחרת יותר נדחתה מבלי שניתן היה לעמוד על ההבדלים המהותיים בין המקרים.
אכן, אין מחלוקת על כך שעסקאות מיזוג צריכות להיבדק ביעילות ובמהירות ופרסום החלטות מנומקות בכל עסקה ועסקה עשוי להכביד על לוחות הזמנים. לצד זאת, ככל שלא קיימת שקיפות באשר לשיקולים אשר הביאו את הממונה על התחרות לאשר מיזוג, קיים קושי ממשי לממש את זכות הטיעון - בין אם של צדדים שלישיים, ובין אם של צדדים למיזוג המבקשים להסתמך על החלטות עבר של הרשות לאשר מיזוגים, וכן מקשה על הערכת סיכויי האישור של עסקאות עתידיות.
לפיכך, ניתן לחשוב על מודל מידתי – פרסום נימוקים לאשר עסקת מיזוג, בהתאם לרמת המורכבות של העסקה. באיחוד האירופי, לדוגמא, הנציבות מפרסמת החלטות מנומקות ברמות פירוט שונות בהתאם לרמת המורכבות של העסקה ולשלב הבדיקה שבו היא מצויה (הליך מקוצר, Phase 1 או Phase 2). בכל הנוגע למיזוגים מורכבים במיוחד, החלטות אלה כוללות ניתוח מעמיק ויכולות להגיע לכדי עשרות ואף מאות עמודים. מודל מאוזן שכזה מבטיח שקיפות, לצד שמירה על יעילות ההליך.
לסיכום: המהלך האחרון של הרשות – פרסום רשימת המיזוגים הנמצאים בבדיקה – הוא צעד חשוב בכיוון הנכון. פרקטיקה של מתן נימוקים גם להחלטות המאשרות מיזוגים, בהתאם למורכבות העסקה, לא רק תסייע למתנגדים פוטנציאליים לעמוד על זכויותיהם, אלא בעיקר תתרום גם להבניית שיקול הדעת של הרשות, לקידום וודאות רגולטורית ולהבהרת עמדת הרשות ביחס לשווקים שונים במשק הישראלי.
עו"ד שירן סופר היא שותפה במחלקת דיני תחרות והגבלים עסקיים במשרד גורניצקי
