מדוע צריך גישור בתיקי נתניהו?
רוב התיקים המגיעים לגישור נראים לכאורה בלתי פתירים, תקועים ובמבוי סתום, אך למעשה מגשר אפקטיבי יכול לגשר על פערים ומחלוקות, מה שלא ניתן לעשות תמיד במשא ומתן ישיר. בפלונטר בו מדינת ישראל נמצאת כיום, נראה כי לכל הפחות לנסות הליך גישור בתיקי נתניהו יהיה הדבר הנכון ביותר, הן עבור נתניהו עצמו והן עבור כל אזרחי המדינה
מאז אוקטובר 2023 אזרחי ישראל מתמודדים עם מלחמה רב-זירתית שלצידה משאים ומתנים רבים, רובם באמצעות מתווכים או מגשרים. רובנו לא שותפים למשאים ומתנים הללו ואיננו יודעים את כל הפרטים ממקור ראשון. הפרסומים בתקשורת מעלים שאלות מעניינות לגבי הליכי המשא ומתן, שאלות שהן כמובן הרות גורל בראש ובראשונה עבור החטופים ובני משפחותיהם, עבור החיילים הנלחמים בעזה, וכמובן עבורנו, אזרחי המדינה.
בתוך שלל הפרשנויות לגבי המשאים והמתנים המתנהלים בערוצים השונים חזרה ועלתה בשבועיים האחרונים האפשרות להגיע להסכם טיעון במשפט נתניהו. הדבר עלה בעיקר על רקע הציוצים של הנשיא האמריקאי טראמפ בהם ציין בין היתר כי יש לסיים את משפט נתניהו על מנת לאפשר לו להתמקד בעסקה לסיום המלחמה בעזה ושחרור החטופים. ציוצים אלה הניבו פרשנויות רבות, כולל דיווח של העיתונאי עמית סגל לפיו נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, הציע את שירותיו כמגשר פלילי בין נתניהו לבין התביעה בשני תנאים – הסכמת היועצת המשפטית לממשלה להליך גישור בניהולו, וכן הסכמה מראש של נתניהו לפרוש מהחיים הפוליטיים. בהמשך אף כתב אהרן ברק רשימה ב"הארץ" שכותרתה ״חנינה לנתניהו? רק בתנאי שיפרוש מהחיים הפוליטיים״.
פרשנים שונים ניתחו את דרכי הפעולה שלכאורה קיימות כרגע ורבים מהם הגיעו למסקנה כי משא ומתן להסכם טיעון קרוב לוודאי שיגיע למבוי סתום שכן הפרקליטות תתעקש על הרשעה בעבירות עם קלון ונתניהו יסרב לכך. במילים אחרות, בין הצדדים קיימת, לכאורה, מחלוקת בינארית מהותית בעניין בו ״אי אפשר לרבע את המעגל״.
במאמר זה אנסה לטעון כי גם אם הדבר נכון ואלו הן עמדות הפרקליטות ונתניהו בעת הזו, יהיה נכון לקיים הליך גישור בפני מגשר ניטרלי מוסכם בדמות נשיא או שופט בדימוס של בית משפט העליון. יוזכר, כי על פי פרסומים שונים, לפחות פעם אחת במסגרת משפט נתניהו הציעו שופטי ההרכב לקיים הליך גישור - הצעה שלא התקבלה על ידי הצדדים. עם זאת, לכל משא ומתן יש עת בשלות ויש לקוות כי הפעם יסכימו הצדדים להליך גישור.
קיימות דוגמאות רבות למשאים ומתנים מסחריים או אחרים, שנוהלו על ידי נושאים ונותנים מעולים, אשר כשלו, וכאשר צד שלישי – מגשר או מגשרת - נכנס לתמונה הצדדים הגיעו להסכמות. מדוע הדבר קורה, ומה יכול לעשות מגשר אפקטיבי שצדדים חלוקים לא תמיד יכולים לעשות במשא ומתן ישיר?
ראשית, למגשר אין סמכות לכפות על הצדדים פתרון אולם הוא מוסמך לקבל החלטות תהליכיות לגבי הליך הגישור. לא פעם, ההחלטות התהליכיות הן מפתח להגעה להסכמות וליציאה ממבוי סתום: המגשר יכול להחליט האם להיפגש עם כל צד בנפרד (ובאיזה הרכב) ומתי נכון לקיים ישיבה משותפת. הוא יכול להציע מתי לנהל משא ומתן באמצעות דרגי ביניים ומתי נכון להכניס את מי שמקבלים את ההחלטות. הוא עשוי להפעיל סמכות בנקודות מסוימות ובנקודות אחרות לנקוט גישה רכה יותר, כמו גם לפעול לכנס את הצדדים ״עד שיצא עשן לבן״ או דווקא להציע פסק זמן לחשיבה נפרדת של כל צד. עיצוב התהליך על ידי מגשר מנוסה הוא קריטי לפירוק התנגדויות והגעה לפתרונות.
שנית, בניגוד לשופטים הדנים בתיק, המגשר יכול להיפגש עם כל צד בנפרד, בפגישות חסויות מפני הצד השני. בפגישות הנפרדות הוא ישמע את האינטרסים של כל צד וגם ישמיע לו את הסיכויים והסיכונים כפי שהוא תופס אותם ביחס לאלטרנטיבה למשא ומתן במסגרת הגישור – הכרעה שיפוטית. במקרים רבים, מתחת לעמדות פומביות מסתתרים אינטרסים שהצדדים אינם חשים בנוח לומר לצד השני פן ייתפסו כחלשים. מול מגשר בו הם נותנים אמון, במסגרת פגישה נפרדת וחסויה, הם עשויים להסכים לחשוף אינטרסים סודיים או לפחות להקשיב לו בלב פתוח כאשר הוא מאיר נקודות חולשה.
נקודה נוספת היא סיוע אותו יכול המגשר לתת בהצעת הצעות שהצדדים מעדיפים שלא להציע בעצמם; זהו תפקיד חשוב של מגשרים במשאים ומתנים בהם אף צד אינו רוצה ״למצמץ״ מול הצד השני או להיתפס כחלש.
כמו כן, הסיוע של המגשר יכול להיות מהותי במסגור ההסכמות, בפרט, בגישורים המתנהלים בעין הציבורית אשר גם אם מה שנאמר בהם חסוי (ויש לקוות כי לא יודלף), התוצאה שלהם תפורסם. לפעמים המסגור הינו מפתח להוצאת הצדדים ממבוי סתום.
ולבסוף, גם אם המגשר אינו מצליח להביא את הצדדים להסכמות בתום הליך הגישור, לא פעם הוא מצליח להביאם ל״איים של הסכמות״ – הסכמות חלקיות אשר מסירות מסדר היום חלק מהנושאים, בונות אמון (גם אם חלקי) ולא פעם מאפשרות תקופת חשיבה שקטה יותר שבסיומה הצדדים יחזרו לגישור. במקרים אלה, בפרט כאשר הצדדים נושאים ונותנים בסגנון של משא ומתן קשוח, המגשר הוא היחידי שלגיטימי שימשיך ״למצמץ״ עבור הצדדים. לא פעם, מגשרים חוזרים ופונים לצדדים בגישורים שבתחילה לא צלחו, לאחר מספר שבועות ואף חודשים, ובמהלך פניות אלה מסתבר כי הצדדים הבשילו להסכמות. כאשר אין מגשר בתמונה, לצדדים ולבאי כוח לעתים יש קושי ליזום את חידוש המשא ומתן פן ייראו להוטים מדי לעסקה.
בסופו של יום, רוב התיקים המגיעים לגישור נראים לכאורה בלתי פתירים, תקועים ובמבוי סתום. לא פעם כאשר מוצע גישור, שופטים ומגשרים שומעים תשובות כמו ״אנחנו יודעים לדבר״, ״אנחנו תמיד פתוחים למשא ומתן ישיר״ ובמקרה של המדינה גם ״הנאשם/נתבע יודע איפה למצוא את הפרקליטות ואנחנו תמיד פתוחים לשיח״.
בכל תיק בו יש הרבה על הכף – ותיקי נתניהו הם ללא ספק כאלה והשפעתם נרחבת ביותר, על כל אזרח במדינה בהיבטים שונים – ראוי שלא להסתפק בביטול האפשרות לקיים הליך גישור בשל העובדה שעמדות הצדדים נראות כבלתי פתירות. למעשה, בפלונטר בו מדינת ישראל נמצאת כיום, נראה כי לכל הפחות לנסות הליך גישור יהיה הדבר הנכון ביותר, הן עבור נתניהו עצמו והן עבור כל אזרחי המדינה.
מאת עו"ד ענת קבילי מתמחה בגישור ויישוב סכסוכים בתחומים מסחריים-אזרחיים, נדל״ן, לשון הרע וסכסוכי משפחה.
d&b – לדעת להחליט
