סרטן השד ו"הכלכלה החדשה": כששיח פתוח הופך לאסטרטגיה
אוקטובר, חודש המודעות לסרטן השד, מעלה מדי שנה שאלות מהותיות על גבולות הפרטי והציבורי. אם בעבר התמקד הדיון בהיבטים רפואיים ובקמפיינים לעידוד בדיקות מוקדמות, הרי שבעולם העבודה החדש מתווסף ממד אסטרטגי: האם נושאים שנחשבו לאורך שנים אינטימיים ורגישים, כמו בריאות העובד, יכולים להפוך לחלק אינטגרלי מהאסטרטגיה הארגונית והניהולית?
התפיסה שלפיה בריאות היא עניין אישי בלבד הולכת ומתערערת. במודל "הכלכלה החדשה", שבו ארגונים אינם יכולים עוד להישען רק על חדשנות טכנולוגית אלא נמדדים גם על איכות ההון האנושי, עצם היכולת לאפשר דיון גלוי בסוגיות שנחשבו טאבו הופכת לגורם המשפיע ישירות על פריון, שימור עובדים ותדמית תאגידית.
מחקר של Great Place To Work שפורסם בכלכליסט מצביע על נתון מטריד: פחות מ- 50% מהעובדים בישראל סבורים שמקום עבודתם מהווה סביבה בריאה נפשית. המשמעות ברורה- כמחצית מהעובדים פועלים ללא תחושת ביטחון פסיכולוגי. התוצאה העסקית היא שחיקה, ירידה במוטיבציה ונטישה מוגברת. מכך עולה כי ארגון שאינו מאפשר שיח על בריאות פוגע ישירות בחוסנו העסקי.
המחקר האקדמי מספק ביסוס חד לטענה זו. מחקר שפורסם בכתב העת המדעי הבינלאומי Journal of Safety Research אשר מיפה את הידע הקיים בתחום בטחון פסיכולוגי ואקלים פסיכוסוציאלי במקום העבודה, מצא קשר ישיר בין אקלים פסיכו-סוציאלי תומך, שבו לעובדים יש תפיסה חיובית משותפת לגבי עד כמה הארגון, דרך המדיניות, הנהלים והפרקטיות שלו, מגן על בריאותם הנפשית והפסיכולוגית, לרמת שביעות הרצון שלהם, השייכות והפריון.
במילים אחרות, ארגון שבו התרבות מעודדת פגיעות והעובדים חשים חופשיים לשתף בקשיים ולבקש עזרה, זהו ארגון שמעודד עובדים מחוברים, מעורבים ומרוצים. לא מדובר בהטבה ערכית בלבד כי אם במודל עסקי מוכח של "הכלכלה החדשה". מכאן שהשקעה בתרבות של פתיחות ושקיפות היא השקעה בתשואה הארגונית.
מהטאבו לאסטרטגיה
בריאות נשים היא דוגמה מרכזית, אך לא יחידה, לשיח שבעבר הוגדר כטאבו והיום הופך לחלק מהאסטרטגיה הארגונית. נושאים שבעבר נחשבו רגישים ופרטיים – כמו בריאות הנפש, טיפולי פוריות ואף חופשות לידה לאבות, הפכו בעשור האחרון לחלק בלתי נפרד ממדיניות ארגונית גלובלית.
חברות מובילות שילבו תוכניות תמיכה ייעודיות, מערכי ייעוץ פסיכולוגי ונהלי גמישות תעסוקתית – לא כהטבה צדדית, אלא כהשקעה בליבת האסטרטגיה. התוצאה - נאמנות ארגונית מוגברת, פרודוקטיביות גבוהה ותפוקה עסקית מוכחת. כך הופכים נושאים שבעבר הוגדרו כטאבו ליסודות אסטרטגיים בעולם העבודה החדש.
ומה בישראל?
בישראל התמונה חיובית. השיח על נושאים בריאותיים הולך ומתרחב, ואפשר לראות ניצנים של מיסוד – בעיקר בתעשיית ההייטק, שבה יוזמות בריאותיות ומערכי תמיכה מקבלים ביטוי הן סביב מועדים מיוחדים והן לאורך השנה. עם זאת, עדיין אין סטנדרט אחיד או חוקיות סדורה ברמה המשקית. מכאן נובע הפוטנציאל - ארגונים שיבחרו לעגן שיח פתוח כחלק מהאסטרטגיה הניהולית ימצבו עצמם כחלוצים, יחזקו את יכולתם לשמר עובדים איכותיים וייצרו יתרון תחרותי מובהק.
לסיכום, חודש המודעות לסרטן השד מזכיר כי בריאות איננה מנותקת מכלכלה. בעולם העבודה החדש, הלא הוא עולם "הכלכלה החדשה", היכולת להוביל שיח פתוח על בריאות נשים ועל סוגיות רגישות נוספות היא ביטוי למנהיגות מודרנית ולחוסן ארגוני. זוהי תפיסה מבוססת שקיפות וביטחון פסיכולוגי, שהשלכותיה ניכרות הן בשורת הרווח והן בתרומה לחברה.
זהר תדמור-אילת היא סמנכ"לית אנשים (Chief People Officer) בחברת Cellebrite
