סגור
חן שרייבר נשיא לשכת רואי חשבון בישראל
חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון. "הסרת מגבלת קדנציות היא מימוש של עקרונות הדמוקרטיה המהותית" (צילום: ניב קנטור)

קדנציות בלי הגבלה? הצעד החריג של נשיא לשכת רו"ח מגיע מחר להצבעה

מחר תתקיים באספה הכללית ההצבעה על הצעת חן שרייבר לבטל את הגבלת מספר הקדנציות שאפשר לכהן ברצף כנשיא. חוות דעת משפטית קובעת כי הסרת המגבלה הזו על נושאי משרה בגוף בעל מאפיינים ציבוריים יוצרת "ריכוז כוח מתמשך ופוגעת בשוויון" 

לשכת רואי החשבון סוערת לקראת ההצבעה הדיגיטלית מחר על המהלך שמקדם נשיא הלשכה רו"ח חן שרייבר: לבטל את ההגבלה על מספר הקדנציות שאפשר לכהן ברצף כנשיא. זאת במסגרת שינוי תקנון הלשכה בעקבות הפיכתה לחל"צ (חברה לתועלת הציבור).
שרייבר נבחר ב־2021 לנשיא וב־2024 לקדנציה שנייה, וביטול ההגבלה יאפשר לו, לראשונה בתולדות הלשכה, להתמודד לכהונה שלישית ברצף. כיום התקנון מאפשר קדנציה שלישית רק לאחר תקופת כהונה של נשיא אחר. בתחילת החודש הוועד המרכזי של הלשכה אישר את תיקון התקנון ברוב של 23 נגד 9, וכעת ההכרעה עוברת לאספה הכללית - לכלל רואי החשבון בעלי זכות הבחירה (כ-13 אלף).
לכלכליסט נודע שלקראת ההצבעה המתנגדים הצטיידו בחוות דעת משפטית המצביעה על בעייתיות בביטול מגבלת הקדנציות הרצופות. על פי חוות הדעת שכתבה רשמת העמותות וההקדשות לשעבר, עו"ד קארן שוורץ, לשכת רואי החשבון היא "גוף דו מהותי" — תאגיד שמקורו במשפט הפרטי אך נושא גם מהות ועוצמה ציבוריים, ו"תפקיד נשיא הלשכה הוא בעל מאפיינים ציבוריים מובהקים". בשל כך "על תקנון הלשכה חלות נורמות מן המשפט הציבורי בכל הנוגע להיבטיו הציבוריים, ובכלל זה מבנה הכוח הפנימי ומשך כהונתם של נושאי משרה בכירים... קציבת קדנציות לתפקיד נשיא הלשכה מהווה מנגנון איזון בסיסי והכרחי בגוף דו מהותי, במיוחד בהיעדר פיקוח סטטוטורי חיצוני ישיר". מסקנתה היא ש"הסרת מגבלה זו יוצרת ריכוז כוח מתמשך, פוגעת בעקרונות של שוויון, תחרות הוגנת, שקיפות ואחריותיות, ואינה מתיישבת עם חובות נאמנות וזהירות החלות על נושאי משרה בגוף בעל מאפיינים ציבוריים".

בלי דיון ציבורי ומשפטי

במרץ פסק ביהמ"ש המחוזי שעל לשכת רו"ח להירשם כחל"צ עד יולי, ובכך אישר את החלטת רשמת העמותות, שנגדה עתרו הלשכה ושרייבר. שרייבר ביקש וקיבל ארכה עד סוף דצמבר, ובחודשים האחרונים הלשכה פעלה בעניין, ובין השאר העבירה בוועד החלטה לשינוי התקנון. לטענת המתנגדים, שרייבר הוביל "מחטף" לביטול הגבלת הכהונה, במרוכז עם שאר השינויים בתקנון, בלי דיון או בולטות מיוחדים, וגם כעת באספה הכללית יצביעו חברי הלשכה על שינוי התקנון כמקשה אחת.
רו"ח ג'ק בלנגה, מ"מ הנשיא ומי שהיה עד כה בקואליציה של שרייבר, פתח בקמפיין נגד ביטול הגבלת הקדנציות, שלח הודעות לחברי הלשכה והפציר בהם להתנגד ופרסם סרטונים ברשת. לדברי בלנגה, "ביטול מגבלת הקדנציות אינו שינוי טכני אלא שינוי מבני עמוק, הפוגע בעקרונות יסוד של ממשל תקין. לשכת רו"ח היא גוף בעל אופי ציבורי והשפעה מערכתית, ולכן אינה רשאית לרכז כוח בלתי מוגבל בידי נושא משרה אחד. כהונה בלתי מוגבלת מחלישה מנגנוני בקרה, פוגעת באיזונים הפנימיים ומערערת את אמון החברים והציבור. שינוי תקנון כה מהותי מחייב גם דיון ציבורי, מקצועי ומשפטי מעמיק — שלא התקיים".
גם רו"ח איילת שחר, שהצביעה נגד השינוי בישיבת הוועד, אומרת ש"לאורך עשרות שנים תקופת כהונתו של כל נשיא היתה מוגבלת לכהונה אחת או שתיים. שרייבר עושה ניצול ציני לארכה שניתנה לו ועושה מחטף טרם רישום הלשכה כחל"צ".

תבחרו פעם בשלוש שנים

בצל הביקורת שרייבר שלח סרטון בקבוצות של רואי החשבון בניסיון לנמק את המהלך: "ממה מפחידים אתכם? הרי חייבים לעשות בחירות כל שלוש שנים. ההצבעה בעד התקנון החדש פותחת את הדמוקרטיה ומאפשרת לכולם לבחור ולהיבחר ללא מגבלות, ומי שהחברים ירצו יעמוד בראש הלשכה".
תומכי שרייבר טוענים שאי הגבלת קדנציות דווקא מאפשרת הובלה רציפה של רפורמות והזדמנות דמוקרטית אמיתית, בדומה לנעשה בלשכת עורכי הדין ובלשכת יועצי המס.
אלא שבחוות הדעת של שוורץ נטען שיש שוני בין הגופים: לשכת עורכי הדין היא גוף סטטוטורי שנהנה ממערך איזונים ובלמים שעוצב בחקיקה, בשונה מלשכת רו"ח, ו"נשיא לשכת רו"ח מחזיק בסמכויות ציבוריות ורגולטוריות שאין להן מקבילה בלשכות מקצועיות אחרות". עוד כתבה שאישור השינוי בתקנון בישיבת הוועד לא לווה בדיון ענייני, מהותי ומעמיק ושהסרת הגבלת הקדנציות "עשוי להתפרש כשינוי בעל אופי פרטיקולרי, אשר תכליתו המעשית היא החלת ההסדר החדש על הנשיא המכהן, בעוד "נורמות של ממשל תקין מחייבות כי שינויים מבניים מהותיים, ובפרט כאלה הנוגעים להארכת כהונה או להסרת מגבלות כהונה, ייקבעו כהסדרים כלליים החלים מכאן ולהבא".
משרייבר נמסר בתגובה: "בהתאם להחלטה גורפת של הוועד המרכזי של לשכת רו"ח, שהתקבלה בהצבעה, חברי הלשכה מתבקשים לאשר את תקנון החל"צ על פי חוק. הסעיף העוסק בהסרת מגבלת קדנציות הוא מימוש של עקרונות הדמוקרטיה המהותית, כשהמטרה היא להשאיר בידי חברי הלשכה, ובידיהם בלבד, את הכוח והחופש לבחור את ההנהגה כהבנתם, פעם בשלוש שנים".