נבלמה השתלטות חן שרייבר על לשכת רו"ח: תהפוך לחברה לתועלת הציבור
נשיא הלשכה התנגד למהלך אך הפסיד בקרב המשפטי במסגרתו עלו טענות על שימוש של שרייבר במשאבי הלשכה לקידום העסק שלו, ניסיון שנכשל למשוך שכר לראשונה בתפקיד והעברת נוהל שיאפשר מימון נסיעות לחו"ל לבת זוג. שרייבר בתגובה: "קשקוש, מניע פוליטי"
קרב משפטי שניהלה לאחרונה לשכת רואי החשבון הציף טענות להתנהלות בעייתית של נשיא הלשכה, רו”ח חן שרייבר. על פי הנטען נגדו, הוא עשה שימוש במשאבי הלשכה כדי לקדם קורס פרטי שלו להכשרת דירקטורים; העביר נוהל שמאפשר לממן נסיעות לכנסים וטיולים בחו"ל גם עבור בת הזוג של נשיא הלשכה; הוא ניסה (ללא הצלחה) לקבל שכר על תפקיד הנשיא, לראשונה בהיסטוריה של הלשכה; ובזמן כהונתו, נטען, מעמד הלשכה הידרדר לשפל.
הטענות עלו תוך כדי קרב משפטי שניהל שרייבר נגד כוונת רשות התאגידים להכריז על הלשכה כחל"צ (חברה לתועלת הציבור) כדי להדק את הפיקוח עליה ולהגביר את השקיפות בה. בחודש מרץ דחה בית המשפט המחוזי בירושלים את עתירת הלשכה וקבע שעד חודש יולי עליה להיערך לרישומה הכפוי כחל"צ.
לשכת רו"ח, שפעלה ב־25 שנותיה הראשונות כאגודה עות'מאנית, רשומה מאז 1956 כחברה פרטית מוגבלת בערבות ללא הון מניות. 26 נשיאי הלשכה לפני שרייבר כיהנו בהתנדבות. ב־2022, שנה לאחר ששרייבר נבחר לכהונה ראשונה כנשיא (ב־2024 נבחר בשנית), הוא העביר החלטה בוועד המרכזי של הלשכה שתאפשר לנשיא לקבל לראשונה שכר של כ־45 אלף שקל בחודש. לאחר שרואי חשבון ונשיאי לשכה לשעבר התנגדו למהלך ועתרו לבית המשפט ובצל ביקורת ציבורית, שרייבר נסוג מההחלטה, רגע לפני שהאספה הכללית של הלשכה התכנסה לאישור המהלך. המהלך מעורר המחלוקת הזה הצית קרב פנימי בלשכה והתניע את הדרישה להגדיר את הלשכה כחל”צ.
"הלשכה טענה שהיא חברה פרטית ומותר לנשיא לקבל שכר", אומרים חברת הוועד המרכזי, רו"ח אילת שחר, וחבר בית הדין של הלשכה, רו"ח דן רבין. "לכן יצאנו למאבק לרישום הלשכה כחל"צ. המהלך זכה להתנגדות תקיפה של שרייבר, שההסבר היחיד לה היה רצונו להימנע מפיקוח ושקיפות". השניים פנו לרשמת העמותות, ואף הגישו עתירה בעניין, והצליחו: באוקטובר 2024 הודיעה הרשמת שתפעיל את סמכותה לחייב את רישום הלשכה כחל"צ, מאחר שעיקר פעילות הלשכה היא ציבורית ויש להחיל עליה מנגנוני פיקוח מכוח החוק.
הלשכה, בהובלת שרייבר, הגישה עתירה נגד ההחלטה בטענה שעיקר פעילותה הוא כאיגוד מקצועי, הפועל לטובת חבריו ורווחתם, והרישום כחל"צ לא נדרש באמת בשל מבנה הלשכה שכולל "שכבות רבות של בקרה ופיקוח שאין להן אח ורע בחברות הפרטיות".
באמצעות עו”ד אורי כהנא ממשרד נבו קידר בלום, הגישו שחר ורבין את עמדתם לבית המשפט, ופתחו תיבת פנדורה בנוגע לנעשה בלשכה. בין השאר, טענו שהלשכה "מתנהלת בשנים האחרונות באופן יחיד", ושרייבר מתייחס אליה ואל תפקידו כאל "עסק פרטי שלו". עוד טענו שהוא "אינו מהסס לקחת לעצמו הטבות אישיות", שדרש לקבל שכר בניגוד לתקנון (אותו מהלך שנבלם), ושהוא אחראי גם ל"נסיעות לחו"ל ללא פיקוח או בקרה וללא מעורבות, ידיעה או אפילו דיווח על ההוצאות לוועד הלשכה". כמו כן נטען שכל סמכויות הניהול הועברו מהוועד המנהל של הלשכה לנשיא באופן בלעדי, שישיבות הוועד מתקיימות אחת לרבעון בלבד (לרוב בזום), וששרייבר לא באמת מקיים דיון אמיתי, אלא "משתיק כל ביקורת", כולל הוצאה מהדיון של מי שמתנגד לו.
לטענת המשיבים שחר ורבין, בחסות הדומיננטיות הזו הוא הצליח, כאמור, להעביר בוועד כבר בקדנציה הראשונה את ההחלטה שתאפשר לו לראשונה למשוך שכר, "ללא דיון מעמיק ובניגוד לאיסור חלוקת רווחים בתקנון", וגם לאחר שהמהלך נבלם הוא המשיך לעשות "שימוש במשאבי הלשכה להפקת רווח אישי לנשיא בניגוד לכללי מינהל תקין" ובהיעדר פיקוח מספק. כך למשל נטען כי "נוהל פנימי" מנובמבר שכותרתו "כנסים, אירועים וטיולי לשכה", שאושר על ידי הוועד ללא דיון מהותי, קובע שבכנסים וטיולים של הלשכה בחו"ל לא רק הנשיא יהיה פטור מכל תשלום, אלא גם "בני/ בנות הזוג יהיו פטורים מכל תשלום בהשתתפותם בכל האירועים, כולל טיולים ונסיעות לחו"ל שמשתתפים בהם לפחות 25 רואי חשבון".
בתשובה לבית המשפט נטען שהנוהל "מאפשר לנשיא ולבת זוגו לצאת לטיולים לחו"ל כמעט ללא הגבלה על חשבון הלשכה, בלי דיווח על התקציב שבו משתמשים לצורך כך, בלי פירוט האם הנסיעה במחלקה ראשונה או במחלקת תיירים, בלי הגבלה על מלונות". לטענת שחר ורבין, "בשום גוף ציבורי, ובפרט במלכ"רים, לא נהוג לממן נסיעות בני זוג", וגם בחברות פרטיות לא מקובל מימון הוצאות נסיעה לחו"ל לבני זוג.
טענה נוספת שעלתה נוגעת ל”מרכז הארצי להכשרת דירקטורים”, עסק פרטי בבעלות שרייבר ואשתו. המשיבים טענו כי שרייבר “מערבב את עיסוקו הפרטי בתכנים של הלשכה תוך שהוא מקדם את עסקו הפרטי תחת תוארו הציבורי”. כמו כן בתקופת כהונתו “הלשכה צמצמה כמעט לגמרי” את קורס הדירקטורים שהיא קיימה והכניס לה כספים. לדברי המשיבים, שרייבר חותם על תעודת הגמר בקורסים כ”נשיא לשכת רואי החשבון”, ותחת תואר זה גם משווק באגרסיביות את הקורסים בעמוד הפייסבוק הפרטי שלו. בנוסף, הוא מעסיק חברי ועד מרכזי בלשכה כמרצים בקורסים שלו, ונטען כי “ניגוד עניינים פוטנציאלי זה” מעולם לא נדון במוסדות הלשכה.
שרייבר דחה את הטענות נגדו. בנוגע לטענת הריכוזיות, טען כי כבר בתקופת קודמתו שונה תקנון הלשכה כך שהוועד המרכזי יאציל את סמכויות הניהול השוטף לנשיא, והוא רק חידש זאת. לטענתו, חברי ועד הלשכה מקבלים חומרי רקע לפני הישיבות, והוא הוציא מדיון באופן חד־פעמי רק מי שהתפרץ.
בנוגע לקורס הכשרת הדירקטורים הפרטי שלו, טען כי הוא מתקיים זה שנים, וחברי ועד בלשכה מרצים אצלו עוד לפני בחירתו לנשיא, והוא מיועד לציבור בכללותו ולא לרואי חשבון, ולכן לא מתחרה בקורס של הלשכה, שלדבריו הביקוש אליו ירד ולא הצדיק את פתיחתו.
בנוגע לנסיעות לחו"ל, שרייבר טען שמדובר בנוהל הקיים בלשכה מ־2016, "ולא הומצא על ידי נשיא הלשכה להשגת הטבה אישית". לדבריו, ב־2024 בוצעו בנוהל "עדכונים טכניים שנועדו להתאים את הוראות הנוהל לנוהג בלשכה בפועל, אבל גם לפני כן הוכרו כהוצאות נסיעה של הנשיא/ה ובן/ת זוגו/ה באירועי לשכה". לדבריו, "לא מדובר במסעות עינוגים אישיים", אלא במילוי תפקידו כנשיא, בדומה לקודמיו.
קודמיו של שרייבר בתפקיד, אגב, ביקשו להצטרף כידידי בית המשפט בהליך וטענו שיש להפוך את הלשכה לחל"צ כדי "להגן עליה מפני הרוחות המנשבות מכיוונה של הלשכה בעת האחרונה". עם החתומים על הפנייה נמנים נשיאי הלשכה לשעבר איריס שטרק, יזהר קנה, ראובן שיף, יוסי שחק וכן סגני נשיא לשעבר ורואי חשבון בכירים. אחד מהם אומר ש"בעבר לא נעשתה שום חקיקה, רפורמות ושינויי רגולציה בלי היוועצות עם הלשכה ונשיאה, אך בשלוש השנים האחרונות חלה שחיקה משמעותית במעמד הלשכה, שהידרדר לשפל. הנשיא המכהן עוסק בעיקר בנושאים שוליים, ולא במקצוע ראיית החשבון, שהוא מהחשובים במשק, וגם פועל בחוסר שקיפות ודואג לעצמו".
השופט דוד זילר אמנם לא קיבל את בקשתם להצטרף כידידי בית המשפט, אך פסק נגד שרייבר והלשכה כשקבע שמדובר בגוף שאמור לפעול כחברה לתועלת הציבור. "הגורמים השונים שהעבירו כספים ללשכה (אם דמי חבר ואם כספים ציבוריים הנובעים מפטור מס) זכאים היו להניח לפיכך כי הכספים מועברים לגוף המפוקח בהתאם להוראות הדין העוסקות בכך", קבע השופט. הלשכה לא ערערה על פסק הדין — ותירשם כחל"צ, מה שיאפשר להגביר את הפיקוח עליה מצד רשות התאגידים.
משרייבר נמסר בתגובה שממילא הלשכה מפוקחת גם היום, על ידי מבקר פנים ודו"חות כספיים, ועל כן "לא מדובר על מהלך דרמטי". לדבריו, הטענות נגדו הן "קשקוש שאין בו ממש, שנובע ממניעים פוליטיים. לא היה נשיא שקידם את מעמד הלשכה כמוני, ואין לי מה להתייחס לטענות של כמה אופוזיציונרים שלא מקבלים את זה שיש לי רוב מוחלט בוועד. חברי לשכת רואי החשבון הביעו את דעתם בקלפי". הוא גם עומד על זכותו להתפרנס מהעסק שהקים במו ידיו, בייחוד שכאשר כנשיא הוא לא מקבל שכר מהלשכה, מהלך שהוא עדיין מאמין שהיה נכון לקדם.
